מקורות ללימוד לפני המבחן:
ספר תהילים עם רש"ישאלות כלליות
1. קי"ט,קמ"ה
2. "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני." (קא,ו)
3. מזמור כז' "לדוד ה' אורי וישעי.."
4. "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך" (פ"ד , ד')
5.
6. 7 אומות.
7. "כטל חרמון שיורד על הררי ציון" (קל"ג,ג)
8. "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה" (ח' ד')
9. א. מ"ה ב. מ"ח ג. נ"ו
10. פרק ק"ה -הבטחה לאבות לארץ ישראל,ירדת אבותינו למצרים,מכירת יוסף,עליית יוסף למלכות,ו10 מכות
ויציאת מצרים בעבור ישמרו חוקיו
11. "……לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה."
12. בכולם מוזכרת ירושלים.
13. ע"ד, ע"ט, פ"ג.
14. המילה אשרי
15. שויתי ה' לנגדי תמיד
16. את הגויים שרגשו וכו' כנזכר בראשית מזמור ב'.
17. "יהי שמו לעולם…………."
18. "ובתקוממיך אתקוטט ".(קלט, כא).
19. מזמנור קז.
20. נז, נט, נד, נב.
21. אחד עשר מזמורים אלו משה אמרם ודוד יסדם בספרו.
22. הר קדשו, יפה נוף, משוש כל הארץ, ציון, מכלל יופי.
23. שיר למעלות, פרק קכ"א.
24. "… ועל בן אמצת לך" (פ,טו)
25. טמנו גאים פח לי, שמרני מיד פח יקשו לי, טמנו פח לי.
26. מואב . (קח,י)
27. "בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי ". (קמב, ח)
28. בני הנעורים.
29. "צמאה נפשי לאלוקים" "צמאה לך נפשי"
30. אריה, כפיר, כלב, ראמים, - כולם דימויים לחוזק ולערמה של האויבים שבאו עליו.
31. פ' קו
32. הולכי מדבר,יושב בבית האסורים-יושבי חשך וצלמות,חולה-ומעוונותיהם יתענו,יורדי הים
33. ….."בשוא גליו אתה תשבחם". (פט,י)
34. פניה מלמטה, כלפי ה' למעלה.
א
35. לא הולך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עומד, ובמושב לצים לא יושב. כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. לא כן הרשעים, שהם הולכים בעצת רשעים, ובדרך חטאים עומדים ובמושב לצים יושבים, לא עוסקים בתורה ולא חפצים בה.
36. הצדיק כעץ שתול על פלגי מים.. הרשע כמוץ אשר תדפנו רוח.
37. צדיק - כעץ שתול על פלגי מים. הנמשל: יהיו לךו כל צרכיו. הרשע - כמוץ אשר תדפנו רוח, שאין תועלת ממעשיהם.
38. מביא לביטול תורה.
39. אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, אסף, ושלושה בני קורח.
40. ניצוח, ניגון, מזמור, שיר, הלל, תפילה, ברכה, הודאה, אשרי, הללויה
ב
41. ענין קיבוץ והמון רב - וכן מרגשת פועלי און.
42. פותר אותו על דוד עצמו.
43. מלכי ארץ ורוזנים - על ה' ועל משיחו. דוד מדבר - ה' אמר אלי ע"י נתן וגד ושמואל הנביא: בני אתה ראש לישראל.
44. לשון סוד.
ג
45. "אין ישועתה לו באלקים סלה".
ד
46. בני אברהם , יצחק ויעקב הקרויים איש.
ה
47. מנחם פתר בכולם שמות כלי זמר הם.
48. לשון סכך.
ו
49. חנני, רפאני, נבהלו עצמי וקבלתי מוסר - לזה שובה להוציא מצרה נפשי , והושיעני, אעפ"י שלא נפרעתי כפי חטאי, למען חסדך.
50. שמע ה' קול בכיי, שמע ה' תחינתי.
51. "שובה ה' חלצה נפשי הושיעני למען חסדך".
ז
52. "אלקים שופט צדיק".
ח
53. מאלקים לשון מלאכים שנתתי ביהושע להדמים חמה וליבש את הירדן, במשה לקרוע מי ים סוף ולעלות למרוםו באליהו - להחיות את המת.
54. כלי זמר הבא מגת.
55. כי אראה שמיך… מה אנוש כי תזכרנו.. ותמשילהו במעשה ידיך. על צאן ובקר. חיות וצפרים ודגים, על הכל.. ועל זה משבח ואומר מה אדיר שמך בכל הארץ.
טז
56. מלשון כתם והוא הזהב הטוב, ופתח כך כיון שהיה מזמור זה חביב עליו ככתם.
יב
57. את אמרות ה' (יב', ז').
58. כינור של שמונה נימים
59. לשון אפסו.
יד
60. הלך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו.. לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה.. לא ימיר שבועה ולא ילוה בריבית.
61. "שמררני כאישון בת עין"(פס' ח')
יז
62. "ואני בצדק אחזה פניך" (יז',טו').
יט
63. את השמש במזמור יט'.
64. בתחילתו את הבריאה ובסופו את התורה, שהתורה תכלית הבריאה ואיכותה.
כ
65. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד.
66. על שם שהיה שולח את יואב ואת ישראל למלחמה והיה מתפלל עליהם מירושלים.
כג
67. נסתר עובר לנוכח.
ל
68. בוקר - ערב, בכי - רינה, מספד - מחול, שק - שמחה.
לב
69. חוסר בטחון ושמחה.
לג
70. "ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ" (פס' יד', וג', טו')
71. כינור, נבל, עשור.
לד
72. "יראו"יהיו יראים-לשון ציווי.
73. גדולים ועשירים רשו מלשון רש ועני, ורעבו. - אך דורשי ה' תמיד לא יחסרו כל טוב - ה' מוריש ומעשיר.
לה
74. "כל עצמותי תאמרנה".(פס' י').
75. ואם יאמרו לא עניתי נפשי אלא לרעתם שיכבד עליהם חליים , תפלתי שהתפללתי עליהם תשוב עלי.
לו
76. על היצר הרע.
לז
77. עושי עולה כחציר ימלו, אתה בטח בה' ועשה טוב שען ארץ ורעה אמונה... וכו' מרעים יכרתון ועוד מעט ואין רשע.
לח
78. לאומרו בשעת צרה להזכיר צרתם של ישראל.
79. ואני כחרש לא אשמע כאלם לא יפתח פיו, ואהי כאיש' אשר לא שומע ואין בפיו תוכחות. אין מתם בבשרי.. ואין מתם בבשרי.
לט
80. אשמרה דרכי מחטא בלשוני אשמרה לפי מחסום.
מא
81. מצות בקור חולים ושה' הוא מרפא אף מי שמגיע על ערש דוי. דוד מתפלל שהאויבים לא ישמחו שימות, אלא שה' ירפא אותו ואז יברך את ה'.
מב
82. ערג - הקול האיל, והקב"ה שומע לקולה. כשהחיות צמאות היא גועה והקב"ה מרחם. וכך כשהיא כורעת לילד והיא צועקת - הקב"ה מרחם. והמחבר רוצה שצעקתו ותפלתו לשוב לעלות למקדש תתקבל כמו צעקת האיל.
83. מכאן שהצרה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול.
84. לשון שחיה וכפיפה.
85. משכיל בזה ילמדו דעת והשכל להתפלל על הגאולה.
מד
86. כי זה משמש בלשון כאשר.
מה
87. על המשיח.
מט
88. "האזינו כל יושבי חלד"- היבשה שיש בה חלודה.
89. על כך שסוף כולם למיתה (וצריך לקחת מוסר מכך).
נ
90. ה' חפץ יותר שהאדם ישמע מזבח, מפני שכל העולם שלו ולא בא בקש שנביא קרבן מפני שאין לו כי הכל שלו "זבח לאלקים תודה ושלם לעליון נדריך" וכו'.
נא
91. אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו.
נו
92. תהילים לד' ,"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך…"
סד
93. דניאל שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו.
סה
94. לפי שאין קץ לשבחך והמרבה בשבח אינו אלא גורע.
סו
95. "הפך ים ליבשה בנהר עברו ברגל". (פס' ו')
סח
96. 1)כהנדוף עשן תנדף 2)כהמס דונג מפני אש.
סט
97. על ישראל שהם כשושנה בין החוחים… והתפלל עליהם.
98. מוזר הייתי לאחי - ונכרי לבני אימי.
עג
99. פסוק יז
100. רשע וטוב לו.
עד
101. כל הכועס נחיריו מוציאין עשן.
עח
102. במצרים-יציאת מצרים במדבר,תקופת השופטים ועד דוד המלך
103. חטא המתאוים, מי מריבה, עבודה זרה, חטא בני אפרים.
104. הם דברי תורה
עט
105. "והשב לשכנינו שבעתיים אל-חיקם"
פ
106. רועה ישראל - מנהיגם ופרנס שלהם.
107. גפן. עם ישראל, ממצריים, הוצאת, גרשת גויים, 7 עממים, ותטעה, בארץ ישראל.
108. לגפן.
פד
109. בגולה.
צא
110. כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי… עמו אנכי בצרה…
צה
111. דור המדבר.
קג
112. חסד, רחמים.
קד
113. אנשים יתגברו על יצרם וכך ימנעו מהחטא.
קה
114. "פרש ענן למסך ואש להאיר לילה."
קי
115. לאברהם בזמן מלחמתו באמרפל והמלכים.
קיג
116. עקרת הבית - ציון שהיא כעקרה , יושיבנה אם הבנים שמחה. כי חלה גם ילדה ציון את בניה.
קיז
117. על הפסוק "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב" מזכיר את מפיבושת וציבה, שאול ושמואל.
קיט
118. יט פסוק 8 מתחיל ענין תורה, קיט כל אות 8 פסוקים.
מדברים שניהם בשבח התורה.
בפרק יט מופיעות המלים: תורה, עדות, פקודי, מצוה, יראה, משפטי. וכן בקיט בכל פסוק מופיע אחד מהם.
קיט
119. ספרתי לך את דרכי ואת חטאי ואתה עניתני
120. "חצות לילה אקום להודות לך". (סב)
121. לא נתתי לה להשתכח ממני
122. תורה, עדות, מצות, משפטי, דבר, אמרתך.
קכ
123. א) הלויים יאמרו על 15 מעלות. ב) להעלות התהום.
ג) שיר למאה עולות.
קכב
124. שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות אותו זקן וימלך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל, ואני שמח.
קכב
125. בני הגולה.
קלו
126. בגלל החזרה הקבועה(הודו ל…) כי לעולם חסדו".
קלז
127. שמן המשחה.
קלז
128. כנסת ישראל
קלט
129. על אדם הראשון, ושהקב"ה יודע כל הנסתרות.
130. פסוק י"S - אודך על כי נוראות נפלאתי…
קמב
131. כשכרת את כנף שאול.
קמג
132. "פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה" (קמ"ג,ו')
קמד
133. מה אדם - מה פרס וישמעאל לפניך כי ידעתם להרבות להם גדולה.
קמה
134. א' - דוד עצמו מודה ומשבח, י' - החסידים, כ"א - כל בשר.
קמז
135. לא בכוחו ובגבורתו של האיש (לא בשוקי האיש - רץ).
קמח
136. בשניהם כתוב 10 פעמים הללויה.
קנ
137. קדשו - עולם המלאכים, רקיע עוזו - עולם הגלגלים.