הרב יצחק אריאלי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ישראל איסר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", מרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | '''הרב יצחק אריאלי''' בעל "'''עיניים למשפט'''", מרבני [[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי. | נולד בשנת תרנ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבות [[ישיבת תורת חיים|תורת חיים]] ו[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה [[ישיבת מרכז הרב]] על ידי [[הרב קוק]], עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג ב[[ניסן]] תשל"ד. [[הרב משה צבי נריה]] העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי, בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כ[[דיין]] ב[[נתניה]], חתנו [[הרב מרדכי אילן]] כיהן כאב"ד ב[[תל אביב]], חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר. | ||
נכדו הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א נחשב במשך שנים לאחד הר"מים הידועים ביותר בישיבת מיר, בהיותו חתנו של ראש הישיבה הגאון העצום רבי נחום פרצ'וביץ זצ"ל. שיעורי הגרא"א משכו אליהם אלפים רבים של תלמידים מהישיבה ומשאר עולם הישיבות, ואף מבני הציונות הדתית (ישיבת מרכז הרב וישיבת הכותל), בחורים לצד אברכים וישישי שיבה. | |||
נכדו הגאון רבי אשר אריאלי | |||
החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה 'ישיבת בית שלום' בראשותו, בה ישנן ג' קבוצות תלמידים: ישראלים (ליטאים), אירופאים (חסידים), אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ 90 בחורים, ישיבת בית שלום בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, היא ישיבה בפני עצמה, אשר בוחנת ובוחרת את תלמידיה בקפידה רבה, לשם ולתפארת. | |||
תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת עטרת שלמה (סורוצקין), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון (גבעת מרדכי), זוכים לקבל מתורתו והליכותיו, והלוא נודע הוא מכבר בשיעוריו המופלאים ובדרך לימודו הסדורה. | |||
ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים לגר"א שליט"א חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת השערים, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני, וכי עוד חזון למועד. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''עיניים למשפט'''- על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" של [[רבי יהושע בועז]]. בהקדמתו לחיבור כתב: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה מרכז הרב היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל...". משפט זה הושמט בחלק מהמהדורות, והוחזר על פי הוראתו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. | * '''עיניים למשפט'''- על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" של [[רבי יהושע בועז]]. בהקדמתו לחיבור כתב: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה מרכז הרב היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל...". משפט זה הושמט בחלק מהמהדורות, והוחזר על פי הוראתו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. | ||
גרסה מ־03:47, 17 במאי 2024
|
|
הרב יצחק אריאלי בעל "עיניים למשפט", מרבני ישיבת מרכז הרב.
תולדות חייו
נולד בשנת תרנ"ו בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותו למד בישיבות תורת חיים ועץ חיים. הוא התמנה לכהן כרבה של שכונת "בצלאל- כנסת ישראל", וממייסדיהן של השכונות "קרית שמואל" ו"נווה שאנן" בירושלים. כמו כן, שימש כפוסק ומורה ההוראה של בית החולים ביקור חולים. כשהוקמה ישיבת מרכז הרב על ידי הרב קוק, עימו עמד בקשרים מאז עלה לירושלים, התמנה לכהן כמנהל הרוחני ומשגיח, וכן העביר שיעורים. זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו הספרותי. נפטר בי"ג בניסן תשל"ד. הרב משה צבי נריה העיד עליו שמעולם לא החמיר בגלל ספק הלכתי, בנו הרב גרשון אריאלי כיהן כדיין בנתניה, חתנו הרב מרדכי אילן כיהן כאב"ד בתל אביב, חתנו הרב צבי כהנא כיהן כראש ישיבה בבית מאיר.
נכדו הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א נחשב במשך שנים לאחד הר"מים הידועים ביותר בישיבת מיר, בהיותו חתנו של ראש הישיבה הגאון העצום רבי נחום פרצ'וביץ זצ"ל. שיעורי הגרא"א משכו אליהם אלפים רבים של תלמידים מהישיבה ומשאר עולם הישיבות, ואף מבני הציונות הדתית (ישיבת מרכז הרב וישיבת הכותל), בחורים לצד אברכים וישישי שיבה.
החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה 'ישיבת בית שלום' בראשותו, בה ישנן ג' קבוצות תלמידים: ישראלים (ליטאים), אירופאים (חסידים), אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ 90 בחורים, ישיבת בית שלום בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, היא ישיבה בפני עצמה, אשר בוחנת ובוחרת את תלמידיה בקפידה רבה, לשם ולתפארת.
תלמידיו הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת עטרת שלמה (סורוצקין), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון (גבעת מרדכי), זוכים לקבל מתורתו והליכותיו, והלוא נודע הוא מכבר בשיעוריו המופלאים ובדרך לימודו הסדורה.
ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים לגר"א שליט"א חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת השערים, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני, וכי עוד חזון למועד.
חיבוריו
- עיניים למשפט- על מסכתות הש"ס - הוספות וחידושים ל"עין משפט" של רבי יהושע בועז. בהקדמתו לחיבור כתב: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה מרכז הרב היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל...". משפט זה הושמט בחלק מהמהדורות, והוחזר על פי הוראתו של הרב יוסף שלום אלישיב.
- שירת הגאולה- פירוש על הגדה של פסח.
- מדרש אריאל- על התורה.
- ירח האיתנים- על מועדי תשרי.
כמו כן, הוציא בשנת תרפ"ד את ספרו של הרב קוק חבש פאר עם הוספות רבות.