פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד כד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד כד סעיף כד - העושה עבירה בשוגג

מהגמרא שהובאה בסעיף ד נלמד שהעושה עבירה וסבור שהיא מצווה אינו נפסל לעדות לדעת הרמב"ם והרא"ש.

שו"ע: אדם שעושה דבר שקרוב להיות שוגג, צריכים להודיע לו שהדבר אסור ורק אם הוא ימשיך הוא נפסל לעדות. כך אם קושר או מתיר בשבת וחושב שהדבר מותר, אם עושה מלאכה ואולי שכח ששבת היום וכן המשחק בקוביה שאינו יודע שנפסל לעדות בכך.

⤶ נתיבות המשפט: מתוך דברי הסמ"ע כאן נראה שגם בפסול דאורייתא צריך שידע שנפסל בכך לעדות, אך אין דבריו נראים כי נקרא רשע גם בלי שידע.