פרשת תזריע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
ב. דיני [[צרעת]] מתחילים בפרשת תזריע וממשיכים ב[[פרשת מצורע]].  בפרשת תזריע מובאים דיני '''נגעי עור הבשר''', '''נגעי שחין''', '''נגעי השער והזקן''' ו'''נגעי בגדים'''.
ב. דיני [[צרעת]] מתחילים בפרשת תזריע וממשיכים ב[[פרשת מצורע]].  בפרשת תזריע מובאים דיני '''נגעי עור הבשר''', '''נגעי שחין''', '''נגעי השער והזקן''' ו'''נגעי בגדים'''.


==קריאת הפרשה==
==קריאת הפרשה וההפטרה==
פרשת תזריע נקראת לבדה בשנים מעוברות, ויחד עם פרשת מצורע בשנים מעוברות.
פרשת תזריע נקראת לבדה בשנים מעוברות, ויחד עם פרשת מצורע בשנים מעוברות.


הפטרת פרשת תזריע היא סיפורו של [[נעמן]], שר צבא ארם ש[[אלישע]] ריפא מצרעתו ({{מקור|תנ"ך:מלכים ב ד$מלכים ב ד, מב}}-{{מקור|תנ"ך:מלכים ב ה$ה, יט}}). זו הפטרה נדירה יחסית, שכן בשנה פשוטה פרשיות תזריע-מצורע מחוברות, ונקראת הפטרת מצורע, ובשנה מעוברת לעתים נקראת פרשת תזריע באחת מארבע פרשיות.
הפטרת פרשת תזריע היא סיפורו של [[נעמן]], שר צבא ארם ש[[אלישע]] ריפא מצרעתו ({{מקור|תנ"ך:מלכים ב ד$מלכים ב ד, מב}}-{{מקור|תנ"ך:מלכים ב ה$ה, יט}}). זו הפטרה נדירה יחסית, שכן בשנה פשוטה פרשיות תזריע-מצורע מחוברות, ונקראת הפטרת מצורע, ובשנה מעוברת לעתים נקראת פרשת תזריע באחת מארבע פרשיות.
==ברית מילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}}
תוך כדי שהתורה מבארת את דיני טהרת היולדת, מובאת מצוות המילה כמאמר מוסגר בין הפסוקים. הכלי יקר מפרש כי התורה הסמיכה את דיני הנגעים (מהפרשה הקודמת) למצוות המילה בשביל ללמד שהמילה דוחה את הנגעים ועל אף שחל איסור להסיר את הנגע, מותר למול עורלה שיש עליה נגע. באופן אחר, ייתכן להסביר שקישור זה מרמז על הטעם שנותן רבי שמעון בר יוחאי לכך שמצוות המילה היא ביום השמיני {{הערה| נידה דף לא,ב}} {{ציטוטון| שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי… ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? - שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים}}. רשב"י מסביר כי מצוות המילה נקבעה דווקא ליום השמיני משום שביום זה בטלה טומאת האם ובכך מוסבר הקישור בין מצוות המילה וטהרת היולדת.
==ספק צרעת==
כאשר הצרעת איננה ברורה דיה, הכהן מסגיר את המצורע לשבעה ימים ולאחריהם בודק שוב את האדם לראות האם אכן מדובר בנגע צרעת או שלא. ספר החינוך {{הערה| מצווה קסט}} מסביר שעניין הסגר זה הוא התרעה לאדם בשביל שיוכל לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה לפני שהצרעת תהיה כבר מוחלטת. דברי החינוך מתאימים גם לדברי המדרש תנחומא על נגע הצרעת המתאר את נגעי הבית והבגדים כנגעים המקדימים לצרעת הגוף ואמורים לעורר את האדם לחזרה בתשובה לפני שהצרעת תפגע בו. רעיון זה מופיע כבר בתנ"ך בטיעוניו של אליהוא בן ברכיאל לאיוב. כחלק מהסבריו על כאבו של איוב, מסביר אליהוא כי לפעמים האל גורם למקרה רע לצדיק על מנת לעוררו לשוב בתשובה מדרכו {{הערה| איוב פרק לב,יט}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:24, 4 באפריל 2019

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בחומש ויקרא.

תוכן הפרשה

א. דיני טהרת היולדת - כאשר אישה יולדת היא חיבבת בקרבן: כבש לעולה ותור או בן יונה לחטאת (ואם אין ידה משגת - שני תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת). יולדת זכר טמאה למשך שבוע ולאחר מכן טהורה למשך שלושים ושלושה יום, ויולדת נקבה טמאה למשך שבועיים, וטהורה למשך ששים וששה יום.

ב. דיני צרעת מתחילים בפרשת תזריע וממשיכים בפרשת מצורע. בפרשת תזריע מובאים דיני נגעי עור הבשר, נגעי שחין, נגעי השער והזקן ונגעי בגדים.

קריאת הפרשה וההפטרה

פרשת תזריע נקראת לבדה בשנים מעוברות, ויחד עם פרשת מצורע בשנים מעוברות.

הפטרת פרשת תזריע היא סיפורו של נעמן, שר צבא ארם שאלישע ריפא מצרעתו (מלכים ב ד, מב-ה, יט). זו הפטרה נדירה יחסית, שכן בשנה פשוטה פרשיות תזריע-מצורע מחוברות, ונקראת הפטרת מצורע, ובשנה מעוברת לעתים נקראת פרשת תזריע באחת מארבע פרשיות.

ברית מילה

ערך מורחב - ברית מילה

תוך כדי שהתורה מבארת את דיני טהרת היולדת, מובאת מצוות המילה כמאמר מוסגר בין הפסוקים. הכלי יקר מפרש כי התורה הסמיכה את דיני הנגעים (מהפרשה הקודמת) למצוות המילה בשביל ללמד שהמילה דוחה את הנגעים ועל אף שחל איסור להסיר את הנגע, מותר למול עורלה שיש עליה נגע. באופן אחר, ייתכן להסביר שקישור זה מרמז על הטעם שנותן רבי שמעון בר יוחאי לכך שמצוות המילה היא ביום השמיני ‏[1] " שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי… ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? - שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים". רשב"י מסביר כי מצוות המילה נקבעה דווקא ליום השמיני משום שביום זה בטלה טומאת האם ובכך מוסבר הקישור בין מצוות המילה וטהרת היולדת.


ספק צרעת

כאשר הצרעת איננה ברורה דיה, הכהן מסגיר את המצורע לשבעה ימים ולאחריהם בודק שוב את האדם לראות האם אכן מדובר בנגע צרעת או שלא. ספר החינוך ‏[2] מסביר שעניין הסגר זה הוא התרעה לאדם בשביל שיוכל לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה לפני שהצרעת תהיה כבר מוחלטת. דברי החינוך מתאימים גם לדברי המדרש תנחומא על נגע הצרעת המתאר את נגעי הבית והבגדים כנגעים המקדימים לצרעת הגוף ואמורים לעורר את האדם לחזרה בתשובה לפני שהצרעת תפגע בו. רעיון זה מופיע כבר בתנ"ך בטיעוניו של אליהוא בן ברכיאל לאיוב. כחלק מהסבריו על כאבו של איוב, מסביר אליהוא כי לפעמים האל גורם למקרה רע לצדיק על מנת לעוררו לשוב בתשובה מדרכו ‏[3].

קישורים חיצוניים


  1. נידה דף לא,ב
  2. מצווה קסט
  3. איוב פרק לב,יט