עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:ארבע כוסות}}}}... <br /> | ||
[[ | [[ארבע כוסות|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־16:49, 11 באפריל 2019
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
גלגול נשמות
גלגול נשמות הינו מושג קבלי המתאר מצב בו הנשמה, לאחר עלייתה לשמים עם פטירת האדם, חוזרת לארץ (מתגלגלת) בגוף אחר, כעונש או על מנת להשלים... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
הוגה את השם
הגדרה - איסור אמירת השם המפורש באותיותיו פירושו של הוגה את השם הוא שהוגה את השם ככתיבתו ביו"ד ה"א, ולא בכינוי שם האדנות (רבי יעקב בר...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אידי דטריד למפלט לא בלע
הגדרה - דבר העסוק לפלוט מה שבתוכו, אינו יכול באותה שעה לבלוע דבר אחר השוחט בסכין של נכרי, נחלקו אמוראים: רב אומר קולף, היינו שמסיר...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מתי ואיפוא הייתה מלחמת עמלק הרב אביגדר הלוי נבנצל סבור כי ביום כ"ח באייר התרחשה "מלחמת העמלק" בהר המוריה. במקרא נאמר :"מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (ט). הרי מדובר על ה גבעה, ואיזו היא ? . בשיר השירים נאמר: " אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" [1], דהיינו הר המוריה. ונאמר בספרים, שהר המוריה ליוה את בני ישראל במדבר סיני עד בואם ארצה. הוא דורש על האימרה המופיעה בתלמוד (בבלי תענית כט א): "מגלגלים זכות ליום זכאי", בשם הרב נחום פרצוביץ, כי בני ישראל הגיעו למדבר סיני בט"ו באייר. המן החל לרדת למחרת שהיה יום א'. ביום שישי של אותו שבוע לקטו לחם משנה. בשבוע לאחריו נסעו ממדבר סיני ויחנו ברפידים. יום א' היה כ"ג באייר. באיזה יום בשבוע נלחמו עם עמלק? אמר הרב נחום פרצוביץ :"שהיה זה ערב שבת". רבי אלעזר הקליר כתב בפיוט "אץ קוצץ" לפרשת זכור שמשה רבינו העמיד את השמש עד סוף היום. המטרה הייתה לסיים את המלחמה. משה רבינו עשה זאת מאותו סיבה שהשמש בגבעון עמדה. ילקוט שמעוני כתב: "כדי שלא תכנס השבת" (ב',כ"ב). מסכם הרב נבנצל:" ואם כך: הרי שנמצא הפלא ופלא: מלחמת ישראל בעמלק התנהלה בהר המוריה בכ"ח באייר. המקור: שיחות הרב נבנצל, ספר שמות, עמ' תל"ב |
| פרשת השבוע |
|
פרשת מצורע היא הפרשה החמישית בחומש ויקרא. הפרשה ממשיכה בתיאור סוגי נגעי הצרעת המתוארים בפרשת תזריע, ומתארת את תהליך טהרת המצורע ואת צרעת הבית. בסוף הפרשה מובאים דיני טומאות היוצאות מן הג... |
| דבר בעתו |
|
שתיית ארבע כוסות יין בליל הסדר היא תקנת חכמים לשתות ארבע כוסות יין בהסבה ובדרך חירות על סדר אמירת ההגדה, כאשר החיוב כולל גברים ונשים כאחד. מקורהמשנה במסכת פסחים קובעת כי... |