עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:ארבעת המינים}}}}... <br /> | ||
[[ | [[ארבעת המינים|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־22:56, 29 בספטמבר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מאמר הדור
מאמר הדור הוא מאמר יסודי בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק ביחסו של היישוב הישן לתנועה החילונית. המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
בית המנגע
הגדרה - בית שנטמא בטומאת נגעים בית המנוגע הוא אב מאבות-הטומאות (ראה ערכו. הרמב"ם בטומאת צרעת טז א, ובפירוש המשניות, בהקדמה לסדר טהרות)...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
בה''ב
הגדרה - תענית של ימי שני וחמישי ושני שאחר חג הפסח וחג הסוכות נהגו להתענות בשני וחמשי ושני שאחר חג הפסח וחג הסוכות (תוס' קדושין פא א ד"ה...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מספרים מספרים הרבה טעויות נפלו במספרים. למשל, מה שכתוב שרבי יוחנן חי ת' שנה - הכוונה תשעים. רב חי ש' שנה - הכוונה שמונים. לרבי פרידא נוספו ת' שנים - תשעים. ועוד דוגמאות רבות (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד נח). |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
| דבר בעתו |
 ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג ה[[סו... |