עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 105: | שורה 105: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת משפטים}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת משפטים|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} |
גרסה מ־23:05, 6 בפברואר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
גר תושב
הגדרה - גוי שקיבל עליו מצוות מסויימות, שעל ידי כך מותר להושיבו בינינו בארץ ישראל גוי שקיבל עליו - בפני שלשה חברים (רבי מאיר... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אביזריהו
הגדרה - דינים הנמשכים מאיסורים ידועים ושייכים אליהם. פירוש המילה אביזרייהו על פי ערבית הוא תבלין (;), וכל הדברים הצריכים כתבלין...להמשך הערך |
הידעת? |
מדוע אסור לכהנים להיטמא? הרב קוק באורות הקודש אורות הקודש ב ש"פ מסביר שהאיסור על הכהנים להיטמא נובע מהרצון להשאיר אותם בקדושה שמעל העולם הזה. העולם הזה הוא "עלמא דשקרא"- עולם השקר וממילא גם המוות בעולם הוא רק "חזיון שווא" שהרי "הוא רק תגבורת החיים". בהסתכלות של עיניים גשמיות המוות נראה כסוף החיים, אבל למעשה לאחר המוות הנשמה ממשיכה לחיות ואף מתעלה לרמה רוחנית גבוהה יותר. אמנם, במפגש עם המוות, גם אדם המבין בשכלו שאין מדובר בסוף החיים, עדיין לא יכול שלא להיות מושפע מההרגשה שיש סופיות לחיים, ולכן הכהנים, הנדרשים לסמל את הקדושה בעולם כמי שמשרתים בבית המקדש, חייבים להישמר מההרגשה השקרית שהחיים מופסקים עם המוות ולהתרחק מן המפגש עם המוות ככל האפשר. |
פרשת השבוע |
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות. הפרשה עוסקת בעיקר בדיני ממונות ודינים נוספים, שמהוים מקור למסכתות רבות בסדר נזיקין. בסוף הפרשה מופיע מעמד כריתת ברית בין האלוקים לעם ישראל ו"ראיית" האלו... |
דבר בעתו |
פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית [[... |