יצחק אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גמר עבודה (פחות או יותר))
אין תקציר עריכה
שורה 56: שורה 56:
כשהיה יצחק בן 75 נפטר [[אברהם אבינו]] וכשהלכו יצחק וישמעאל להלוויית אביהם, אברהם כיבד ישמעאל את יצחק.
כשהיה יצחק בן 75 נפטר [[אברהם אבינו]] וכשהלכו יצחק וישמעאל להלוויית אביהם, אברהם כיבד ישמעאל את יצחק.
    
    
בשנת 2228, כשהיה יצחק בן 180, נפטר.
בשנת 2228, כשהיה יצחק בן 180, נפטר{{הערה|בראשית, ל"ה, כ"ח.}} ויצחק היה "זקן ושבע ימים"{{הערה|בראשית, ל"ה, כ"ט.}} ונקבר ב[[מערת המכפלה]] .



גרסה מ־17:39, 22 ביוני 2021

המונח יצחק מפנה לכאן אם התכוונתם למשמעות אחרת ראו יצחק פירושונים יצחק (פירושונים)

ציוני קבריהם של יצחק ורבקה במערת המכפלה

יצחק אבינו (2048 -2228) לבריאת העולם הוא האמצעי מבין "שלושת האבות", בנו של אברהם אבינו ואביו של יעקב אבינו. יצחק מסמל בתורת הקבלה את הספירה השניה - גבורה, ובחג הסוכות, הוא השני מבין האושפיזין.


תולדות חייו

יצחק נולד בשנת 2048 לבריאת העולם בט"ו בניסן.

כשהיה אברהם אבינו בן 100 ושרה אימינו בת 90 נולד לאברהם ושרה יצחק אבינו בארך כנען (ישראל).

יצחק אבינו היה הראשון שעשה ברית מילה בגיל 8 ימיים.

יצחק ניגמל בגיל שנתיים, וכשנגמל יצחק עשה אברהם סעודה גדולה.

ישמעאל כעס לאחר שיצחק נולד כי היה אמור לקבל את כל רכושו של אברהם ובגלל הולדת יצחק היה אמור לקבל רק חצי וישמעאל ניסה להרוג את יצחק ולא הצליח.

לאחר שאבימלך מלך גרר כרת ברית עם אברהם, ה' ציווה את אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹקִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב של רוב הפרשנים היה בן 37. אברהם בא לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את המאכלת (סכין השחיטה) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה אייל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ובעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה".

באגדות חז"ל נאמר, כי השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.

לאחר שמלאך ה' אמר לאברהם לא לשחוט את בנו אברהם אבינו ראה איל שאותו הקריב ולזכר זה עם ישראל תוקעים בשופר העשוי מקרן של איל.‏[1]

כשהיה יצחק בן 40 התחתן עם רבקה.

לגיל שבה התחתנה רבקה יש שתי גרסאות:

  1. לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה
  1. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה

במשך 20 שנים לא היו ליצחק ורבקה בנים, עד שיצחק היה כבר בן 60 ורבקה הייתה בת 23 ואז נולדו להם עשיו ויעקב אבינו.


לעשיו קראו עשיו וליעקב אבינו קראו "יעקב":

"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו"[2].

"וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב"[3].

ובהמשך נאמר: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"[4].


רש"י מפרש את ההדגש בכתוב, ד"ה: "אברהם הוליד את יצחק" - על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.

רש"י מתיחס גם לייחוסה של רבקה אימנו על ידי פרוש ד"ה: "בת בתואל מפדן ארם אחות לבן" - וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם?! אלא להגיד שבחה שהייתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם.

כשהיה רעב בארץ כנען יצחק החיט ללכת למצרים ולבסוף הלך עם [[רבקה] לגרר. יצחק אמר בתשובה לשאלת אנשי המקום שאשתו טובת המראה היא אחותו, לאור החשש שינסו להרוג אותו ולקחת את רבקה.

בפעם הזאת אבימלך מלך גרר נזהר מלמהר לקחת אותה, אולי עקב הניסיון הקודם, ובמהלך הימים רואה או מבין שרבקה ויצחק למעשה נשואים, בשל גילויי החיבה שביניהם - "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". הוא מזמן את יצחק אליו, ומוכיח אותו על כך שאמר כי רבקה היא אחותו, והדבר כמעט גרם לכך, שאבימלך חטא ברבקה. יצחק הצטדק באומרו כי שיקר מחשש שמא יהרגוהו, ואבימלך קיבל את התנצלותו ולאחר תוכחה נוספת: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם", הודיע ברבים שליצחק יש הגנה מלכותית, ומי שיפגע בו ובאשתו יומת.

לאחר שיצחק אבינו התעשר וגורם לקנאת הפלשתים, אבימלך מבקש ממנו ללכת מאיתם ולמעשה מגרש אותו. יצחק עובר לגור בקרבת מקום בנחל גרר. לאחר מספר מריבות על בארות בין יצחק לאנשי אבימלך, אבימלך עם פיכול שר צבאו ואחוזת רעהו הטוב, מופיע אצל יצחק ומבקש לתקן את יחסיהם, ולכרות ברית גם עם יצחק אבינו כשם שכרת ברית עם אברהם אבינו, כי ראו שה' היה עמו. יצחק מקבל אותו בתוכחה, אך לבסוף עושה לו משתה. אבימלך ואנשיו אף לנים אצלו, ובבוקר הם נשבעים אחד לשני, במה שנראה כמעשה ברית.

יצחק אהב את עשיו יותר מיעקב. עשיו מכר ליעקב אבינו את הבכורה. בגלל שיצחק היה עיוור יעקב לקח את הברכות שיצחק היה אמור לברך את עשיו ועשיו התעכב ובעקבות כך יעקב קיבל את הברכות וכך תקיימה דברי ה' ש"רב יעבוד צעיר", עשיו הגיע לאחר שיעקב הגיע אבל יצחק גם ברך אותו.

כשהיה יצחק בן 75 נפטר אברהם אבינו וכשהלכו יצחק וישמעאל להלוויית אביהם, אברהם כיבד ישמעאל את יצחק.

בשנת 2228, כשהיה יצחק בן 180, נפטר‏[5] ויצחק היה "זקן ושבע ימים"‏[6] ונקבר במערת המכפלה .

בניו

עשיו נקרא עשיו בגלל ש:"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו".

נקרא "יעקב" בגלל ש:"וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב".

בהתחלה בני יצחק היו דומים אבל לאחר שגדלו נהיו שונים אחד מהשני: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים".

הערות שוליים

  1. בראשית, כ"ב
  2. בראשית, כ"ה, כ"ה
  3. בראשית, כ"ה, כ"ו
  4. בראשית, כ"ה, כ"ז
  5. בראשית, ל"ה, כ"ח.
  6. בראשית, ל"ה, כ"ט.