רבי שלמה מרדוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(Fixed mistake)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי שלמה ב"ר אברהם מרדוש''' המכונה '''הקדוש מרדוש''' (או לעיתים בגרסה המוטעית: '''הקדוש מדרוש''') היה מ[[בעלי התוספות]]. נהרג על קידוש השם (ומכאן כינויו "הקדוש").  
'''רבי שלמה ב"ר אברהם מרדוש''' המכונה '''הקדוש מרדוש''' (או לעיתים בגרסה הנכונה: '''הקדוש מדרוש''') היה מ[[בעלי התוספות]]. נהרג על קידוש השם (ומכאן כינויו "הקדוש").  


חי בסביבות שנת ד'תתק"ן בצרפת. אחיו הוא [[רבי יעקב בן אברהם]], אף הוא מבעלי התוספות. למד אצל [[ר"י הזקן]] {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט|כן}} ואצל [[רבי יצחק בן אברהם]] (ריצב"א).  
חי בסביבות שנת ד'תתק"ן בצרפת. אחיו הוא [[רבי יעקב בן אברהם]], אף הוא מבעלי התוספות. למד אצל [[ר"י הזקן]] {{מקור|שו"ת מהרש"ל כט|כן}} ואצל [[רבי יצחק בן אברהם]] (ריצב"א).  
שורה 7: שורה 7:
מבין תלמידיו: בעל "ספר הגן על התורה", רבי מאיר כוכבי ורבי שמואל מפליזא.  
מבין תלמידיו: בעל "ספר הגן על התורה", רבי מאיר כוכבי ורבי שמואל מפליזא.  


יש המייחסים אליו את הפירוש ל[[מסכת אבות]] המיוחס ל[[רש"י]] {{מקור|ראה ב"אוצר הגדולים- אלופי יעקב" חלק ח' ערך ריא|כן}}.  
ידוע בעיקר בזכות פסקו, לפיו ב[[קידושין]], אין [[שליחות|שליח]] עושה שליח. יש המייחסים אליו את הפירוש ל[[מסכת אבות]] המיוחס ל[[רש"י]] {{מקור|ראה ב"אוצר הגדולים- אלופי יעקב" חלק ח' ערך ריא|כן}}.  


על פי כינויו מתברר שנהרג על קידוש השם, אך לא ידוע על מאורע זה דבר.  
על פי כינויו מתברר שנהרג על קידוש השם, אך לא ידוע על מאורע זה דבר.  
שורה 16: שורה 16:
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]
[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]
[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תלמידי רבינו תם]]

גרסה אחרונה מ־14:59, 28 ביולי 2021

רבי שלמה ב"ר אברהם מרדוש המכונה הקדוש מרדוש (או לעיתים בגרסה הנכונה: הקדוש מדרוש) היה מבעלי התוספות. נהרג על קידוש השם (ומכאן כינויו "הקדוש").

חי בסביבות שנת ד'תתק"ן בצרפת. אחיו הוא רבי יעקב בן אברהם, אף הוא מבעלי התוספות. למד אצל ר"י הזקן (שו"ת מהרש"ל כט) ואצל רבי יצחק בן אברהם (ריצב"א).

מוזכר בכמה מקומות בתוספות שלנו (תוספות כתובות לב; מכות יד; שם טו ועוד), ובדברי ראשונים ואחרונים רבים (מרדכי קידושין פ"ב; תשובות מהרש"ל כ"ט ועוד).

מבין תלמידיו: בעל "ספר הגן על התורה", רבי מאיר כוכבי ורבי שמואל מפליזא.

ידוע בעיקר בזכות פסקו, לפיו בקידושין, אין שליח עושה שליח. יש המייחסים אליו את הפירוש למסכת אבות המיוחס לרש"י (ראה ב"אוצר הגדולים- אלופי יעקב" חלק ח' ערך ריא).

על פי כינויו מתברר שנהרג על קידוש השם, אך לא ידוע על מאורע זה דבר.