ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
יום ט' ב[[תשרי]] נקרא '''ערב [[יום הכיפורים]]''', יש בו כמה [[הלכה|הלכות]] מיוחדות, ולעניינים מסויימים דינו כ[[יום טוב]].
יום ט' ב[[תשרי]] נקרא '''ערב [[יום הכיפורים]]''', ומצוה לאכול בו, ו[[הלכה|הלכות]] שונות נוהגות בו.
 
== סדרי ה[[תפילה]] ביום זה ==
== סדרי ה[[תפילה]] ביום זה ==
ישנם כמה שינויים בסדרי התפילה בערב יום הכיפורים, חלקם משום שיש ליום עצמו זה מקצת מדיני [[יום טוב]] וחלקם מפאת יום הכיפורים העומד בפתח.
ישנם כמה שינויים בסדרי התפילה בערב יום הכיפורים, חלקם משום שיש ליום עצמו זה מקצת מדיני [[יום טוב]] וחלקם מפאת יום הכיפורים העומד בפתח.
=== [[סליחות]] ===
=== [[סליחות]] ===
מנהג ה[[אשכנזים]], שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים בסליחות {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב)}}. ואומרים [[וידוי]] רק פעם אחת, בניגוד לשאר [[עשרת ימי תשובה|ימי התשובה]] (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת [[מנחה]]) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז)}}.
מנהג ה[[אשכנזים]], שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים בסליחות {{מקור|רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב|כן}}. ואומרים [[וידוי]] רק פעם אחת, בניגוד לשאר [[עשרת ימי תשובה|ימי התשובה]] (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת [[מנחה]]) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט {{מקור|רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז|כן}}.


אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|(שם)}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|(ביאור הגר"א שם)}}.
אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|שם|כן}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|ביאור הגר"א שם|כן}}.


=== תפילת [[שחרית]] ===
=== תפילת [[שחרית]] ===
בתפילת שחרית של יום זה, ישנם מספר שנויים בתפילה:
בתפילת שחרית של יום זה, ישנם מספר שנויים בתפילה:
* אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי דזמרא]] {{מקור|(רמ"א הנ"ל)}}, מאחר וביום זה לא היו מקריבים [[קורבן תודה|תודה]], מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום {{מקור|(ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד)}}.
* אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי דזמרא]] {{מקור|רמ"א הנ"ל|כן}}, מאחר וביום זה לא היו מקריבים [[קורבן תודה|תודה]], מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום {{מקור|ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד|כן}}.
* ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|(שער הציון שם אות יב)}}.
* ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|שער הציון שם אות יב|כן}}.
* יש שנהגו שלא לומר "[[אבינו מלכנו]]" בערב יום כיפור, ויש שנהגו לאֳמרו, ויש שנהגו לאֳמרו רק כ[[יום כיפור]] חל בשבת {{מקור|(רמ"א הנ"ל)}}.
* יש שנהגו שלא לומר "[[אבינו מלכנו]]" בערב יום כיפור, ויש שנהגו לאֳמרו, ויש שנהגו לאֳמרו רק כ[[יום כיפור]] חל בשבת {{מקור|רמ"א הנ"ל|כן}}.
* אין אומרים [[תחנון]] {{מקור|(רמ"א סי' קלא סע' א)}}.
* אין אומרים [[תחנון]] {{מקור|רמ"א סי' קלא סע' א|כן}}.
* אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" {{מקור|(שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל)}} מפני שאינו יום צרה {{מקור|(ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד)}}.
* אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" {{מקור|שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל|כן}} מפני שאינו יום צרה {{מקור|ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד|כן}}.


=== [[תפילת מנחה]] ===
=== [[תפילת מנחה]] ===
מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת<ref>ר' להלן.</ref> ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.
מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת<ref>ר' להלן.</ref> ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.


בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "[[אלוקי נצור]]" {{מקור|(רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב)}}, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על [[חטא]]" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה<ref>היינו שישתכר {{מקור|(רש"י יומא פז: ד"ה שמא תטרף דעתו)}} או שיחנק בסעודה {{מקור|(רמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ז)}}.</ref> בסעודתו {{מקור|(יומא פז: ומ"ב שם ס"ק א)}}.
בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "[[אלוקי נצור]]" {{מקור|רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב|כן}}, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על [[חטא]]" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה<ref>היינו שישתכר {{מקור|רש"י יומא פז: ד"ה שמא תטרף דעתו|כן}} או שיחנק בסעודה {{מקור|רמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ז|כן}}.</ref> בסעודתו {{מקור|יומא פז: ומ"ב שם ס"ק א|כן}}.
 


כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור|המ"א והמ"ב המצויינים בפנים|כן}}.</ref>, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "אבינו מלכנו" {{מקור|(מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של}} [[ערב שבת]] {{מקור|מ"ב סי' תרב ס"ק ג|כן}}.
==מצוות אכילה בערב יום הכיפורים==
כתוב בתורה {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶ֣רֶב עַד עֶ֣רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם", ודרשו חז"ל {{הערה|ברכות ח: פסחים סח: ר"ה ט. ויומא פא:|כן}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:ברכות ח ב|בבלי-ברכות|ח|ב}}|אנגלית=|תוכן=וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים{{הערה|כפי שמופיע בפסוק לפני כן כי הצום חל בעשירי לחודש, וכתוב: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים. עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד|כן}}?! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי}}.


כמו כן, לכל הדעות<ref>ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים {{מקור|(המוהמ"ב המצויינים בפנים)}}.</ref>, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "אבינו מלכנו" {{מקור|"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של}} [[ערב שבת]] {{מקור|סי' תרב ס"ק ג)}}.
הגמרא {{#makor-new:ברכות ח ב|בבלי-ברכות|ח|ב}} מביאה מעשה על רב ביבי בר אביי שרצה ללמוד בערב יום הכיפורים וענה לו חייא בר רב מדפתי שעליו למעט בלימודו על מנת שיוכל לאכול ולשתות משום שיש מצווה באכילה בערב יום הכיפורים. מקור אחר למצווה קיים בגמרא בסוכה {{#makor-new:סוכה כח א|בבלי-סוכה|כח|א}} שמביאה בתוך מידותיו של [[רבי יוחנן]] שמעולם לא אמר שהגיע העת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים- בשביל שיוכלו לאכול בו. על פי מקורות אלו פסק ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תרד א|פרשנות-שו"ע-מ-או"ח|תרד|א}} שיש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים בשביל לאכול ולשתות.
=== טעם המצווה ===
המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים:
* '''שמחת הכפרה'''- [[רבינו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] {{#makor-new:שערי תשובה ד|מחשבה-שערי-תשובה|ד|null}} מסביר כי האכילה בערב יום הכיפורים מביעה את השמחה בכך שהגיע זמן הכפרה.
* '''סעודת מצווה'''- באופן נוסף, פירש רבינו יונה שיום הכיפורים הוא [[יום טוב]], וכשם שבכל יום טוב יש מצווה לעשות סעודה המבטאת שמחה, כך גם ביום כיפור; וכיון שביום כיפור אסור לאכול, מקדימים את הסעודה לערב יום כיפור.
* '''להקל על הצום'''- ה[[טור]] מפרש על פי [[רש"י]] כי מטרת האכילה היא להקל על הצום ולהראות חיבתו של הקב"ה שציווה שיתענו יום אחד בשנה ואף בו ציווה עליהם לצום לפניו. ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:ויקרא כג לב|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-ויקרא|כג|לב}} מרחיב פירוש זה ומסביר שהאכילה ביום שלפני הצום מראה שאין מטרת הצום ב"פיוס אלילי של אלוהות כועסת" בסבל ובעינוי, אלא מטרתו להתנתק מהגשמיות ולהתמקד ברוחניות. הוא מסביר שהתורה מדגישה שיש לאכול בכדי שלא נטעה לומר שהאל רוצה בתענית לשם סיגוף ושנקריב עצמנו למענו, אלא להיפך, מטרת הצום היא למען ישראל שיוכלו לטהר עצמם מחטאיהם. בעל [[ערוך השולחן]] {{#makor-new:אורח חיים תרד ד|קיצור-שולחן-ערוך-ערוך-השולחן-או"ח|תרד|ד}} הסביר כי אין סתירה בין טעם זה וטעמו של הטור משום שלדבריו למרות שהאכילה מעניקה יותר כוחות לסבול את התענית, עדיין צערו מרובה בצום מההיפוך הפתאומי.
* '''להקשות על הצום'''- בניגוד לשיטות ורוב הראשונים, בעל [[שיבולי הלקט]] {{הערה| סימן שז}} פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי כך שיהיה קושי לצום ביום הכיפורים לאחר האכילה המרובה יום קודם לכן. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא {{#makor-new:תענית כו א|בבלי-תענית|כו|א}} לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית".
* '''התרגלות לאכילה קדושה'''- [[הרב קוק]] מסביר ב[[עין אי"ה]] {{הערה|ברכות ז}} שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'.


== אכילה ==
==חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים==
נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. [[רבי עקיבא איגר]] {{#makor-new:מהדורא קמא טז|שות-רבי-עקיבא-איגר-קמא|טז|null}} הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כ[[מצוות עשה שהזמן גרמה|מצווה שהזמן גרמה]] וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה.


מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי, כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. מקור דין זה מכך שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" (ויקרא כ"ג) - וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים? אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
להלכה, ה[[מהרי"ל]] {{#makor-new:הלכות ימים הנוראים |מנהגים-מהריל-ימים-הנוראים||null}} פוסק כי גם נשים חייבות במצוות האכילה בערב יום הכיפורים. ה[[כתב סופר]] {{#makor-new:אורח חיים "סימן-קיב|שות-כתב-סופר-או"ח|"סימן-קיב|null}} גם הסתפק בדבר, וכתב שאין אפשרות להקל בדבר משום הספק.


דנו הפוסקים האם מצוות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
==גדרי האכילה==
דנו הפוסקים האם מצות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. [[נפקא מינא]] תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.


אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.


== מנהגים נוספים ==
==מאכלים שנהוג שלא לאוכלם==


נהגו לטבול ביום זה.
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.


=== אכילה בו ===
=== סעודה מפסקת ===
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}}
אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש [[מצות עשה]] להתחיל את התענית מבעוד יום.


מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
== מנהגים נוספים ==


=== דברים שלא אוכלים ===
נהגו לטבול ביום זה.
 
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.


=== כפרות ===
=== כפרות ===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[כפרות]]}}
רבים נוהגים לערוך את מנהג "[[כפרות]]" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.
רבים נוהגים לערוך את מנהג "[[כפרות]]" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.


היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
שורה 57: שורה 65:


נוהגים לטבול ב[[מקוה]] בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני [[תפילת המנחה]], כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר ה[[טבילה]].
נוהגים לטבול ב[[מקוה]] בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני [[תפילת המנחה]], כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר ה[[טבילה]].
=== סעודה מפסקת ===
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודה מפסקת]]}}
אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש [[מצות עשה]] להתחיל את התענית מבעוד יום.
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־19:23, 21 בספטמבר 2021

יום ט' בתשרי נקרא ערב יום הכיפורים, ומצוה לאכול בו, והלכות שונות נוהגות בו.

סדרי התפילה ביום זה[עריכה]

ישנם כמה שינויים בסדרי התפילה בערב יום הכיפורים, חלקם משום שיש ליום עצמו זה מקצת מדיני יום טוב וחלקם מפאת יום הכיפורים העומד בפתח.

סליחות[עריכה]

מנהג האשכנזים, שבערב יום הכיפורים מקצרים בסליחות (רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב). ואומרים וידוי רק פעם אחת, בניגוד לשאר ימי התשובה (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת מנחה) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט (רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז).

אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם עלות השחר (שם), וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט (ביאור הגר"א שם).

תפילת שחרית[עריכה]

בתפילת שחרית של יום זה, ישנם מספר שנויים בתפילה:

  • אין אומרים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרא (רמ"א הנ"ל), מאחר וביום זה לא היו מקריבים תודה, מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום (ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד).
  • ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות (שער הציון שם אות יב).
  • יש שנהגו שלא לומר "אבינו מלכנו" בערב יום כיפור, ויש שנהגו לאֳמרו, ויש שנהגו לאֳמרו רק כיום כיפור חל בשבת (רמ"א הנ"ל).
  • אין אומרים תחנון (רמ"א סי' קלא סע' א).
  • אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" (שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל) מפני שאינו יום צרה (ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד).

תפילת מנחה[עריכה]

מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת[1] ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.

בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "אלוקי נצור" (רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב), מוסיפים את הוידוי הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על חטא" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה[2] בסעודתו (יומא פז: ומ"ב שם ס"ק א).

כמו כן, לכל הדעות[3], אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר חזרת הש"ץ) "אבינו מלכנו" (מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של ערב שבת (מ"ב סי' תרב ס"ק ג).

מצוות אכילה בערב יום הכיפורים[עריכה]

כתוב בתורה (ויקרא כג, לב): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶ֣רֶב עַד עֶ֣רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם", ודרשו חז"ל ‏[4]:

Geresh.png וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים‏[5]?! אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי Geresh.png
ברכות ח ב

.

הגמרא ברכות ח ב מביאה מעשה על רב ביבי בר אביי שרצה ללמוד בערב יום הכיפורים וענה לו חייא בר רב מדפתי שעליו למעט בלימודו על מנת שיוכל לאכול ולשתות משום שיש מצווה באכילה בערב יום הכיפורים. מקור אחר למצווה קיים בגמרא בסוכה סוכה כח א שמביאה בתוך מידותיו של רבי יוחנן שמעולם לא אמר שהגיע העת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכיפורים- בשביל שיוכלו לאכול בו. על פי מקורות אלו פסק המגן אברהם מגן אברהם תרד א שיש למעט בלימודו בערב יום הכיפורים בשביל לאכול ולשתות.

טעם המצווה[עריכה]

המפרשים נתנו מספר טעמים בציווי התורה לאכול בערב יום הכיפורים:

  • שמחת הכפרה- רבינו יונה בספרו שערי תשובה שערי תשובה ד מסביר כי האכילה בערב יום הכיפורים מביעה את השמחה בכך שהגיע זמן הכפרה.
  • סעודת מצווה- באופן נוסף, פירש רבינו יונה שיום הכיפורים הוא יום טוב, וכשם שבכל יום טוב יש מצווה לעשות סעודה המבטאת שמחה, כך גם ביום כיפור; וכיון שביום כיפור אסור לאכול, מקדימים את הסעודה לערב יום כיפור.
  • להקל על הצום- הטור מפרש על פי רש"י כי מטרת האכילה היא להקל על הצום ולהראות חיבתו של הקב"ה שציווה שיתענו יום אחד בשנה ואף בו ציווה עליהם לצום לפניו. הרש"ר הירש ויקרא כג לב מרחיב פירוש זה ומסביר שהאכילה ביום שלפני הצום מראה שאין מטרת הצום ב"פיוס אלילי של אלוהות כועסת" בסבל ובעינוי, אלא מטרתו להתנתק מהגשמיות ולהתמקד ברוחניות. הוא מסביר שהתורה מדגישה שיש לאכול בכדי שלא נטעה לומר שהאל רוצה בתענית לשם סיגוף ושנקריב עצמנו למענו, אלא להיפך, מטרת הצום היא למען ישראל שיוכלו לטהר עצמם מחטאיהם. בעל ערוך השולחן אורח חיים תרד ד הסביר כי אין סתירה בין טעם זה וטעמו של הטור משום שלדבריו למרות שהאכילה מעניקה יותר כוחות לסבול את התענית, עדיין צערו מרובה בצום מההיפוך הפתאומי.
  • להקשות על הצום- בניגוד לשיטות ורוב הראשונים, בעל שיבולי הלקט[6] פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי כך שיהיה קושי לצום ביום הכיפורים לאחר האכילה המרובה יום קודם לכן. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא תענית כו א לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית".
  • התרגלות לאכילה קדושה- הרב קוק מסביר בעין אי"ה[7] שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים היא להתרגל לפני הטהרה לאכול דווקא בקדושה. לדבריו, ישנם שני אופנים של חזרה בתשובה: ישנה חזרה בתשובה שמטרתה להחזיר את הרגשות הטובים שניזוקו מהחטא, וישנה תשובה בה האדם מתרגל לפעול באופן חיובי. על ידי הצום משברים את הכוחות השליליים שנגרמו מהחטאים וע"י האכילה מתרגלים לחיות באופן הנכון ולכן בתור המשך לעבודת הצום יש צורך באכילה להרגיל אכילה טובה בציווי ה'.

חיוב נשים באכילה ערב יום הכיפורים[עריכה]

נפקא מינה אפשרית היוצאת מהטעמים השונים של המצווה היא חיובן של הנשים במצוות האכילה ערב יום הכיפורים. רבי עקיבא איגר מהדורא קמא טז הסתפק האם נשים חייבות, והסביר כי באופן פשוט ניתן להגדיר את המצווה כמצווה שהזמן גרמה וממילא הנשים יהיו פטורות, אך מנגד, ייתכן ולשיטות הסוברות שמצוות האכילה היא חלק מהצום- נשים החייבות בצום יהיו חייבות גם באכילה.

להלכה, המהרי"ל הלכות ימים הנוראים פוסק כי גם נשים חייבות במצוות האכילה בערב יום הכיפורים. הכתב סופר אורח חיים "סימן-קיב גם הסתפק בדבר, וכתב שאין אפשרות להקל בדבר משום הספק.

גדרי האכילה[עריכה]

דנו הפוסקים האם מצות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. נפקא מינא תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.

אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.

מאכלים שנהוג שלא לאוכלם[עריכה]

אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.

סעודה מפסקת[עריכה]

ערך מורחב - סעודה מפסקת

אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום.

מנהגים נוספים[עריכה]

נהגו לטבול ביום זה.

כפרות[עריכה]

ערך מורחב - כפרות

רבים נוהגים לערוך את מנהג "כפרות" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.

היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן הראשונים, יש במנהג כפרות משום "דרכי האמורי". השולחן ערוך כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.

טבילה[עריכה]

נוהגים לטבול במקוה בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני תפילת המנחה, כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר הטבילה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ר' להלן.
  2. היינו שישתכר (רש"י יומא פז: ד"ה שמא תטרף דעתו) או שיחנק בסעודה (רמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"ז).
  3. ואף לדעות שבשחרית אומרים, במנחה אין אומרים (המ"א והמ"ב המצויינים בפנים).
  4. ברכות ח: פסחים סח: ר"ה ט. ויומא פא:
  5. כפי שמופיע בפסוק לפני כן כי הצום חל בעשירי לחודש, וכתוב: "מערב עד ערב", והיינו מכניסת ליל עשירי, ומשמע שבתשיעי לא מתענים. עי' ב"י וט"ז או"ח ריש סי' תרד
  6. סימן שז
  7. ברכות ז