רבי מנחם מנדל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
|סיבת הפטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|מקום קבורה=
|חסידות= [[חסידות ויז'ניץ]]
|חסידות= [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]
|מקום מגורים=
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=בני ברק
|מקום פעילות=בני ברק
שורה 22: שורה 22:
|נושאים בהם עסק=
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|חיבוריו=
|אב=
|אב=[[רבי משה יהושע הגר]]
|אם=
|אם=לאה אסתר לבית פנט
|בת זוג=
|בת זוג=מרים לבית הורביץ
|ילדים=
|ילדים=
|חתימה=
|חתימה=
}}  
}}  
רבי מנחם מנדל הגר הוא אדמו"ר חסידי המכהן כאדמו"ר חצר ויז'ניץ.
 
נולד בה' [[כסלו]] תשי"ח לאדמורבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי אברהם דוד הורוביץ אב"ד שטראסבורג.
==תולדותיו==
נולד כבן זקונים ל[[רבי משה יהושע הגר]]. למד במוסדות החינוך של [[חסידות ויז'ניץ]] בבני ברק. כשנה לאחר גיל [[בר מצווה]] עבר להתחנך בישיבת [[חסידות סקווירא|סקוור]].
 
נישא למרים, בתו של הרב [[אברהם דוד הורביץ]], שכיהן בתפקיד [[אב"ד]] שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ [[העדה החרדית]] בירושלים.
 
לאחר נישואיו מונה לכהן כ[[רב]]. הוסמך להוראה בידי הרב [[יצחק יעקב וייס]] והרב [[משה הלברשטאם]].
 
ב[[י' בסיוון]] [[ה'תש"ן]], במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר [[השואה]], הכתירו אביו באירוע מיוחד כרב ו[[אב"ד]] של [[קריית ויז'ניץ]] בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.
 
בתשרי [[ה'תשס"ב]] השיב האב את אחיו [[רבי ישראל הגר|רבי ישראל]] למעמדו המרכזי בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק נכבד התקבץ סביב רבי מנחם מנדל, שהקים [[חבורה חסידית|חבורות]] לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".
 
ב[[ה'תשס"ד|תשס"ד]] החל לערוך "[[זיץ|באטע'ס]]" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן [[טיש]]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק ומונסי.
 
לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמושל החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".
 
בשבט תשע"ג צורף ל[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==ילדיו==
* מחלה, נשואה לרב יואל משה מרדכי כ"ץ, בן הרב [[אשר אנשיל כ"ץ]], האדמו"ר מ[[קהילת וויען|וויען]]
* הרב חיים מאיר, חתן רבי נפתלי צבי וייס, אדמו"ר מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת וייס|ספינקא]] [[בורו פארק]]. מכהן כרב הקהילה בבורו פארק.
* שרה רבקה, נשואה לרב ברוך הגר, בנו של [[רבי יעקב הגר]], האדמו"ר מ[[סערט ויז'ניץ]]
{{מיון רגיל:הגר מנחם מנדל}}
{{מיון רגיל:הגר מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]

גרסה אחרונה מ־22:41, 14 בדצמבר 2022

רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ
תאריך לידה ה' בכסלו תשי"ח
מקום לידה בני ברק
חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות בני ברק
מספר בשושלת 6
הקודם רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב
רבותיו רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר
אב רבי משה יהושע הגר
אם לאה אסתר לבית פנט
בת זוג מרים לבית הורביץ

תולדותיו[עריכה]

נולד כבן זקונים לרבי משה יהושע הגר. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור.

נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורביץ, שכיהן בתפקיד אב"ד שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ העדה החרדית בירושלים.

לאחר נישואיו מונה לכהן כרב. הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם.

בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הכתירו אביו באירוע מיוחד כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו "קונסס" - מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות.

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את אחיו רבי ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק נכבד התקבץ סביב רבי מנחם מנדל, שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

בתשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ, בשבתות שאביו לא ערך בהן טיש. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק ומונסי.

לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".

בשבט תשע"ג צורף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ילדיו[עריכה]