כל חייבי כריתות שלקו, נפטרו ידי כריתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
חייבי כריתות, שיש בהם מלקות, שהתרו בהם למלקות, הרי הם לוקים, וכיון שלקו, נפטרו מעונש כרת, שנאמר {{מקור|דברים כה, ג}}: "ונקלה אחיך לעיניך", ודרשו: כשלקה, אחיך הוא.יש אומרים, שחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי עונש כרת אף אם לא עשו תשובה<ref>. שכן אם עשו תשובה, הרי שהתשובה פוטרתן מידי כרת גם ללא מלקות (המאור והרמב"ן במלחמות סוף מכות).</ref>; ויש אומרים, שאינם נפטרים מידי כרת אלא אם כן עשו תשובה<ref>. ומכל מקום צריכים הם גם מלקות, שהרי אמרו: תשובה ויום הכיפורים תולים ויסורים ממרקים, והמלקות הם במקום היסורים (ערוך לנר מכות יג, ב; שו"ת חתם סופר או"ח סימן קעה).</ref>. | חייבי כריתות, שיש בהם מלקות, שהתרו בהם למלקות, הרי הם לוקים, וכיון שלקו, נפטרו מעונש כרת, שנאמר {{מקור|דברים כה, ג|כן}}: "ונקלה אחיך לעיניך", ודרשו: כשלקה, אחיך הוא.יש אומרים, שחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי עונש כרת אף אם לא עשו תשובה<ref>. שכן אם עשו תשובה, הרי שהתשובה פוטרתן מידי כרת גם ללא מלקות (המאור והרמב"ן במלחמות סוף מכות).</ref>; ויש אומרים, שאינם נפטרים מידי כרת אלא אם כן עשו תשובה<ref>. ומכל מקום צריכים הם גם מלקות, שהרי אמרו: תשובה ויום הכיפורים תולים ויסורים ממרקים, והמלקות הם במקום היסורים ({{מקור|אחרונים:ערוך לנר מכות יג ב$ערוך לנר מכות יג, ב}}; {{מקור|שות:שו"ת חתם סופר א קעה $שו"ת חתם סופר או"ח סימן קעה}}).</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה אחרונה מ־13:44, 5 בספטמבר 2012
|
חייבי כריתות, שיש בהם מלקות, שהתרו בהם למלקות, הרי הם לוקים, וכיון שלקו, נפטרו מעונש כרת, שנאמר (דברים כה, ג): "ונקלה אחיך לעיניך", ודרשו: כשלקה, אחיך הוא.יש אומרים, שחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי עונש כרת אף אם לא עשו תשובה[1]; ויש אומרים, שאינם נפטרים מידי כרת אלא אם כן עשו תשובה[2].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . שכן אם עשו תשובה, הרי שהתשובה פוטרתן מידי כרת גם ללא מלקות (המאור והרמב"ן במלחמות סוף מכות).
- ↑ . ומכל מקום צריכים הם גם מלקות, שהרי אמרו: תשובה ויום הכיפורים תולים ויסורים ממרקים, והמלקות הם במקום היסורים (ערוך לנר מכות יג, ב; שו"ת חתם סופר או"ח סימן קעה).