הרב אביגדר הלוי נבנצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפי ברחבי העולם באינטרנט<ref>ניתן להוריד את השיחה ב[http://www3.hakotel.org.il/ אתר ישיבת הכותל]</ref> ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו.
יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפי ברחבי העולם באינטרנט<ref>ניתן להוריד את השיחה ב[http://www3.hakotel.org.il/ אתר ישיבת הכותל]</ref> ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו.


[[תמונה:Sabato.jpg|ימין|thumb|250px|הרב נבנצאל בביתו (עומד משמאל) לצד [[הרב חיים סבתו]] ב[[פורים]]]]
[[תמונה:Sabato.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב נבנצאל בביתו (עומד משמאל) לצד [[הרב חיים סבתו]] ב[[פורים]]]]


==מהנהגותיו==
==מהנהגותיו==

גרסה מ־11:20, 1 במרץ 2013

הרב נבנצל

הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל, לשעבר רבה של העיר העתיקה בירושלים, תלמידו המובהק של הרב שלמה זלמן אויערבאך.

תולדות חייו

נולד בירושלים לד"ר יצחק נבנצל, שהיה מבקר המדינה. עם שחרור ירושלים, עברו הוריו לגור ברובע היהודי. הנימוק היה "הרי אנו לויים, מהרה יבנה המקדש, ועלינו לגור בקרבה למקום העבודה". בעקבות כך, קבע הרב את מקום לימודו בישיבת הכותל, ובמשך הזמן נעשה בה ר"מ.

בתקופת בחרותו למד בישיבת קול תורה, שם פגש את הרב אויערבאך. דמות זו, הפכה לדמות מפתח בחייו. הרב נבנצל שמר על קשר חם עם רבו, ולימים חזר למד עמו בחברותא. הוא ראה בר' שלמה זלמן את "רבו המובהק", ונהג בו בכל ההלכות המתחייבות מכך. כמו כן, בישיבת קול תורה למד מוסר, דרך ארץ ומידות טובות מפי הרב גדליה אייזמן, המשגיח.

לאחר סיום שנות לימודו בישיבת קול תורה, המשיך את לימודיו בישיבת פוניבז' ובישיבת מיר. בישיבת פוניבז' למד אצל גדולי תורה כמו הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי, וכן החכים בעייני מוסר מפי הרב אליהו אליעזר דסלר (בעל מכתב מאליהו), רבי יחזקאל לוינשטיין. בישיבת מיר למד אצל הרב חיים שמואלביץ, ממנו שמע שיחות בעייני עבודת ה', ואצל חתנו, רבי נחום פרצוביץ.

תפקידיו התורניים

כיהן כרבה הרשמי של העיר העתיקה- "ירושלים שבין החומות" במשך כארבעים שנה. לאחרונה, בנו, הרב חזקיה נבנצל, נכנס לתפקיד כמחליף רשמי, אולם הרב נבנצל משמש כרב "לא רשמי".

במקביל, משמש הרב אביגדור נבנצל כר"מ בישיבת הכותל, בה נותן הוא שיעורים ושיחות. המפורסמת שבכולן, היא שיחתו השבועית בפרשת שבוע הכוללת לקחי מוסר.

יחודיותה של שיחה זו הוא שילוב של מפגש עם דמותו מחד, ומאידך - בשפתו הבהירה, הבאת דוגמאות מוחשיות מחיי היום-יום בשילוב הומור דק. השיחה מופצת מידי שבוע למאות ואלפי ברחבי העולם באינטרנט[1] ובדוא"ל. משיחה זו נערכו כמה מספריו.

הרב נבנצאל בביתו (עומד משמאל) לצד הרב חיים סבתו בפורים

מהנהגותיו

הוא נוהג ללכת שעות רבות ביום תוך שהוא עטור בתפילין, ומקפיד לשמור את תודעתו נקיה ותורנית לחלוטין.

הוא מקפיד לחייך הרבה, בעיקר כאשר נושא שיחות ומדבר עם אנשים.

כתביו

כהמשך לסדרה זו[2], הוציא הרב יוסף אליהו גם שיחות למועדים: ראש השנה, יום הכיפורים ועוד.
  • ביצחק יקרא, ספרו הראשון של הרב, שקיבל את הסכמתו הנלהבת של הרב שלמה זלמן אוירבך. הספר נקרא על שמו של אביו.
  • סידרת ירושלים במועדיה, שנערכה ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, הכוללת פסקי הלכה, פרשנות לפסוקי המועד[3], ושיחות. בנתיים יצאו לאור ארבעה כרכים מסידרה זו: פסח (- כולל הערות על סדר ההגדה), שבועות, בין המצרים, ושבת חלק א (חדש).
  • מציון מכלל יופי, פירושים לפסוקי התורה, שנערכו ע"י בנו, הרב חזקיהו נבנצל, ונדפסו באלול תשס"ה.
  • הערות ביצחק יקרא על המשנה ברורה, הערות הכוללות חידושים הלכתיים שנתחדשו אחרי ימי המשנה ברורה (בעיקר מפסקי רבו, הרב שלמה זלמן אוירבך), וכן ביאורים בדבריו וציונים והפניות. הספר נדפס במתכונת הערות בשולי גליון המשנה ברורה.
  • סובו ציון, כמאה עמודים הכוללים 348 שאלות ותשובות קצרות בעיני הקודש והמקדש, שנכתבו ע"י נכדו אברהם נבנצל ונערכו ע"י הרב הלל מן.
  • תשובות אביגדר הלוי- שו"ת הלכתיות קצרות.

הערותיו

הרב כתב הסכמות לספרים רבים ולספרים רבים אף צירף הערות. בהערות אלו מצויים חידושים הלכתיים חשובים מאד. למשל הוא העיר הערות על הספר "דרך שער העליון" של הרב רא"ם הכהן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ניתן להוריד את השיחה באתר ישיבת הכותל
  2. עוד בטרם הושלמה הסידרה.
  3. מקריאת התורה וההפטרה של אותו מועד, וכן מהמגילה הנקראת בו.