הרב נתן אופנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==ישיבת רעותא== | ==ישיבת רעותא== | ||
הישיבה היא מקום שמח, ומאופיינת באווירה חברית טובה ומאור פנים לכל אחד. | |||
בישיבה ישנה אוירה פתוחה, של הכלה ואמון בכל תלמיד באשר הוא, ומתן מרחב לכל אחד לסלול את דרכו בתוך המערכת בקצב ובצורה שמתאימה לו. צוות הרמי"ם וראש הישיבה מלווים כל תלמיד ותלמיד באופן אישי, בשנות לימודו בישיבה וגם לאחריהן. | בישיבה ישנה אוירה פתוחה, של הכלה ואמון בכל תלמיד באשר הוא, ומתן מרחב לכל אחד לסלול את דרכו בתוך המערכת בקצב ובצורה שמתאימה לו. צוות הרמי"ם וראש הישיבה מלווים כל תלמיד ותלמיד באופן אישי, בשנות לימודו בישיבה וגם לאחריהן. | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־22:59, 5 בנובמבר 2019
|
הרב נתן אופנר הוא ראש ישיבת רעותא בכרמל.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת תשכ"ו וגדל בירושלים. למד בישיבת מרכז הרב, שם זכה לשאוב מתורתם של ראשי הישיבה הגר"א שפירא והגר"ש ישראלי, ומרבותיו המובהקים הרב מרדכי שטרנברג, הרב צבי טאו והרב עודד וולנסקי.
בהיותו בכתה י' נכנס לבית המדרש של הרבי מאמשינוב, ונקשר לרבי בקשר אמיץ שממשיך ומעצים עד היום. כמו כן הוא ממשיך להתייעץ וללמוד מפי רבותיו הרב טאו והרב מרדכי שטרנברג. בצעירותו היה חלק מקבוצה שיסדה כולל במרכז תל אביב ולמד שם. לאחר מעבר המשפחה למושב מעון שבדרום הר חברון, לימד במכינה ביתיר ובישיבת ההסדר בעתניאל. בשנת תש"ס הקים את בית המדרש 'רעותא',במושב כרמל שבהר חברון.
ישיבת רעותא[עריכה]
הישיבה היא מקום שמח, ומאופיינת באווירה חברית טובה ומאור פנים לכל אחד.
בישיבה ישנה אוירה פתוחה, של הכלה ואמון בכל תלמיד באשר הוא, ומתן מרחב לכל אחד לסלול את דרכו בתוך המערכת בקצב ובצורה שמתאימה לו. צוות הרמי"ם וראש הישיבה מלווים כל תלמיד ותלמיד באופן אישי, בשנות לימודו בישיבה וגם לאחריהן.
לצד זה ישנו דיבוק חברים בין כל הלומדים, ואווירת חבורה הלומדת ומפתחת יחד. הקשר המיוחד שנוצר בין התלמידים מלווה אותם במקרים רבים לאורך החיים גם שנים לאחר סיום הלימודים בישיבה עצמה.
הישיבה מאפשרת חופש בסלילת הדרך הרוחנית המיוחדת לכל תלמיד. בישיבה מושם דגש על לימוד תורה ועולם רוחני מעמיק. שניים מסדרי הלימוד מוקדשים ללימוד גמרא בעיון ואחד ללימוד גמרא בבקיאות. בישיבה מתקיימים גם לימודי אמונה נרחבים.
הישיבה הוציאה אלבום עם ניגונים שהלחין ראש הישיבה. התלמידים שרו, ניגנו והפיקו את האלבום[1].[2]
בישיבה אפשרות של שירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר. עם זאת, כל תלמיד מחליט באופן עצמאי על מסגרת גיוסו; כך התגייסו בשנים האחרונות חלק מתלמידי הישיבה לחטיבת המחקר, ליחידת שלדג, לקורס חובלים, ולשירות מלא בחטיבות החי"ר השונות.