רבי יצחק אלפסי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מראשוני וגדולי הפוסקים.
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרי"ף על הגמרא|אחר=מחבר פירוש הרי"ף על העין יעקב|עע=[[רי"ף (עין יעקב)]]}}


{{להשלים|כל הערך=כן}}


'''רבי יצחק ב"ר יעקב הכהן אלפסי''' ('''הרי"ף''') היה מראשוני ה[[ראשונים]] ומגדולי ה[[פוסקים]], בעל השפעה מכרעת על ההלכה. מחבר ספר פסקי הלכות התלמוד שמהווה אחת מאבני היסוד בהשתלשלות ההלכה.
== תולדותיו ==
== תולדותיו ==
הרי"ף נולד לר' יעקב הכהן בשנת ד"א תשע"ג כנראה בעיר קלעת חמאד שבאלג'יר. רבותיו היו [[רב ניסים גאון]] ו[[רבינו חננאל בר חושיאל]], שגרו בקירואן (היום בתוניסיה). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים.


בשנת ד"א תתמ"ח, בגיל 75, נמלט הרי"ף לספרד בעקבות הלשנת-שווא שאויביו הלשינו עליו למלכות. בלוסנה שבספרד מונה הרי"ף לראש הישיבה המקומית, והעמיד תלמידים הרבה, ביניהם [[רבי יוסף מיגאש]], [[רבנו אפרים מקלעת חמאד]] ו[[רבי יהודה הלוי]]. למעשה מהווה הרי"ף אבן השתיה שעליה מושתתת תורתה של ספרד.


רבי יצחק אלפסי נולד, כנראה, בעיר קלעת חמאד שבאלג'יר בשנת ד"א תשע"ג (1013), ונפטר בליסנה, ספרד בשנת ד"א תתס"ג (1103).
הרי"ף נפטר בלוסנה בשנת ד"א תתס"ג.  
 
רבותיו היו [[רב ניסים גאון]] ו[[רבינו חננאל]] בר חושיאל, שהיה גר בקירואן (בתוניס של היום). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים.  
 


בשנת ד"א תתמ"ח (1088), בגיל 75, נמלט הרי"ף לספרד בעקבות הלשנת-שווא שאויביו הלשינו עליו למלכות. בלוסנה שבספרד מונה הרילראש הישיבה המקומית, והעמיד תלמידים הרבה, ביניהם ה[[ר"י מיגאש]] ורבי יהודה הלוי ([[ריה"ל]]). למעשה מהווה הרי"ף אבן השתיה שעליה מושתתת תורתה של ספרד.
ה[[רמב"ם]] מכנה בכמה מקומות את הרי"ף בתואר "מורי ורבי"{{דרוש מקור}}, מכיוון שהריהיה רבו של הר"י מיגאש שהיה רבו של הרמב"ם (או של [[רבי מיימון הדיין]] אביו).


== ספריו ==
== ספריו ==
* '''[[הלכות רב אלפס]]'''- פסקים על סדר [[התלמוד הבבלי]]. בספרו הוא מצטט ומקצר את הגמרא בנושאים הרלוונטים להלכה, וכך רואים את פסיקותיו. ספר זה הוא אחד מעמודי התווך של ה[[הלכה]] בכל ישראל,וזכה לפירושים רבים בהם "נמוקי יוסף" ל[[רבי יוסף חביבא]], [[רבינו נסים]] (ר"ן), תלמידי [[רבנו יונה]] (על [[מסכת ברכות]]) ועוד.
* '''[[שו"ת]] הרי"ף'''- מאות מתשובותיו הכתובות בעברית ובערבית.


שמו של הרי"ף התפרסם בעולם בזכות עבודתו הגדולה, ספר ההלכות, בו כתב את הדברים שהם הלכה למעשה. בספרו הוא מצטט ומקצר את הגמרא בנושאים הרלוונטים להלכה, וכך רואים את פסיקותיו. ספר זה הוא אחד מעמודי התווך של ההלכה בכל ישראל וזכה לפירושים רבים. מאות מתשובותיו הגיעו אלינו כתובות בעברית וגם בערבית.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4773|מספר שנים=90}}


{{מיון רגיל:אלפסי יצחק}}
[[קטגוריה:הרי"ף|*]]
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה: פוסקים]]
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]]
[[קטגוריה:רבנים אלג'יראים]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]
[[קטגוריה:כהנים]]

גרסה אחרונה מ־22:59, 19 בפברואר 2015

ערך זה עוסק בהרי"ף על הגמרא. אם התכוונתם למחבר פירוש הרי"ף על העין יעקב, עיינו בערך רי"ף (עין יעקב).
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.


רבי יצחק ב"ר יעקב הכהן אלפסי (הרי"ף) היה מראשוני הראשונים ומגדולי הפוסקים, בעל השפעה מכרעת על ההלכה. מחבר ספר פסקי הלכות התלמוד שמהווה אחת מאבני היסוד בהשתלשלות ההלכה.

תולדותיו[עריכה]

הרי"ף נולד לר' יעקב הכהן בשנת ד"א תשע"ג כנראה בעיר קלעת חמאד שבאלג'יר. רבותיו היו רב ניסים גאון ורבינו חננאל בר חושיאל, שגרו בקירואן (היום בתוניסיה). שמו אל-פסי הוא על שם ישיבתו בעיר המעטירה פאס שבמרוקו בה יצא לו שם כאחד הגאונים הקדמונים.

בשנת ד"א תתמ"ח, בגיל 75, נמלט הרי"ף לספרד בעקבות הלשנת-שווא שאויביו הלשינו עליו למלכות. בלוסנה שבספרד מונה הרי"ף לראש הישיבה המקומית, והעמיד תלמידים הרבה, ביניהם רבי יוסף מיגאש, רבנו אפרים מקלעת חמאד ורבי יהודה הלוי. למעשה מהווה הרי"ף אבן השתיה שעליה מושתתת תורתה של ספרד.

הרי"ף נפטר בלוסנה בשנת ד"א תתס"ג.

הרמב"ם מכנה בכמה מקומות את הרי"ף בתואר "מורי ורבי"(דרוש מקור), מכיוון שהרי"ף היה רבו של הר"י מיגאש שהיה רבו של הרמב"ם (או של רבי מיימון הדיין אביו).

ספריו[עריכה]

תקופת חייו של רבי יצחק אלפסי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן