גדי מקולס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
גדי שהוא כולו צלוי, ראשו על כרעיו ועל קרבו, ובני מעיו תלויים לו חוצה לו, כדרך שהיו צולים את קרבן הפסח בירושלים. נקרא "גדי מקולס", לפי שהמעיים היו תלויים ככובע על גוף הגדי, והיה נראה כגיבור שנשקו עליו, שכן "כובע נחושת" הכתוב בגליית {{מקור|(שמואל א יז, ה)}} - תרגומו: וקולס דנחס. לדעת ה[[רמב]], "מקולס" פירושו: מכובד.
'''גדי מקולס''' הוא גדי שכולו צלוי, ראשו על כרעיו ועל קרבו, ובני מעיו תלויים לו חוצה לו, כדרך שהיו צולים את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] ב[[ירושלים]]. נקרא "גדי מקולס", לפי שהמעיים היו תלויים ככובע על גוף הגדי, והיה נראה כגיבור שנשקו עליו, שכן "כובע נחושת" הכתוב בגליית {{מקור|שמואל א יז, ה|כן}} - תרגומו: וקולס דנחס. לדעת הרמב"ם, "מקולס" פירושו: מכובד.
 
 
 
[[רבן גמליאל]] אומר: עושים גדי מקולס בליל [[חג הפסח]] אף בזמן הזה, זכר ל[[קרבן הפסח]]. וחכמים אוסרים, משום שנראה כאוכל [[קדשים]] בחוץ. [[הלכה]] כחכמים.




רבן גמליאל אומר: עושים גדי מקולס בליל [[חג הפסח]] אף בזמן הזה, זכר לקרבן הפסח. וחכמים אוסרים, משום שנראה כאוכל [[קדשים]] בחוץ. [[הלכה]] כחכמים.


ברם, אם צלה אותו כשהוא מחותך, או אפילו כשהוא מחובר אלא שנחתך ממנו אבר אחד קודם הצליה ובשעת הצלייה הניחו עליו וצלאו ביחד, או שלק מקצתו ולאחר מכן צלאו כולו כאחד - הרי זה מותר, הואיל ואינו דומה לצליית קרבן הפסח.
ברם, אם צלה אותו כשהוא מחותך, או אפילו כשהוא מחובר אלא שנחתך ממנו אבר אחד קודם הצליה ובשעת הצלייה הניחו עליו וצלאו ביחד, או שלק מקצתו ולאחר מכן צלאו כולו כאחד - הרי זה מותר, הואיל ואינו דומה לצליית קרבן הפסח.
שורה 12: שורה 9:




[[קטגוריה: פסח]]
[[קטגוריה:קרבן הפסח]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]

גרסה אחרונה מ־23:19, 19 ביוני 2010

גדי מקולס הוא גדי שכולו צלוי, ראשו על כרעיו ועל קרבו, ובני מעיו תלויים לו חוצה לו, כדרך שהיו צולים את קרבן הפסח בירושלים. נקרא "גדי מקולס", לפי שהמעיים היו תלויים ככובע על גוף הגדי, והיה נראה כגיבור שנשקו עליו, שכן "כובע נחושת" הכתוב בגליית (שמואל א יז, ה) - תרגומו: וקולס דנחס. לדעת הרמב"ם, "מקולס" פירושו: מכובד.


רבן גמליאל אומר: עושים גדי מקולס בליל חג הפסח אף בזמן הזה, זכר לקרבן הפסח. וחכמים אוסרים, משום שנראה כאוכל קדשים בחוץ. הלכה כחכמים.

ברם, אם צלה אותו כשהוא מחותך, או אפילו כשהוא מחובר אלא שנחתך ממנו אבר אחד קודם הצליה ובשעת הצלייה הניחו עליו וצלאו ביחד, או שלק מקצתו ולאחר מכן צלאו כולו כאחד - הרי זה מותר, הואיל ואינו דומה לצליית קרבן הפסח.