מום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:


==כהן בעל מום==
==כהן בעל מום==
כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור|(ויקרא כא, יז)}}: "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה.  
כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, יז|כן}}: "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה.  
*כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה.
*כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה.
*כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור|(ויקרא כא, כג)}}: "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד עבודתו מחוללת ופסולה.
*כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, כג|כן}}: "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד עבודתו מחוללת ופסולה.
*כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים.
*כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים.
*מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור|(ויקרא כב, כא)}}: "תמים יהיה לרצון".
*מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור|ויקרא כב, כא|כן}}: "תמים יהיה לרצון".
==בקרבנות==
==בקרבנות==
*פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור|(במדבר כח, לא)}}: "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר {{מקור|(במדבר שם יט - כ)}}: "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".
*פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור|במדבר כח, לא|כן}}: "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר {{מקור|במדבר שם יט - כ|כן}}: "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".
==בנישואין==
==בנישואין==



גרסה אחרונה מ־12:48, 5 בספטמבר 2012

ליקוי, פגם באחד האיברים באדם או בבעל חיים.


כהן בעל מום[עריכה]

כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר (ויקרא כא, יז): "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה.

  • כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה.
  • כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר (ויקרא כא, כג): "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד עבודתו מחוללת ופסולה.
  • כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים.
  • מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר (ויקרא כב, כא): "תמים יהיה לרצון".

בקרבנות[עריכה]

  • פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר (במדבר כח, לא): "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר (במדבר שם יט - כ): "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".

בנישואין[עריכה]

סיווג המומים[עריכה]

הגדרות מומים[עריכה]

  • מום עובר - מום זמני וחולף, מום העומד להתרפא.
  • טלאים מבוקרין - כבשים הבדוקים ממומים.

סוגי מומים[עריכה]

  • חוורוד - ממומים שבעין: כתמים לבנים בעין.
  • לפתן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: מי שראשו דמוי לפת - רחב למעלה והולך וצר למטה.
  • מאושכן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: בעל אשכים גדולים.