רבי יצחק מנחם וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מספריו) |
חסיד טאלנא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת טשיבין|ישיבת כוכב מיעקב - טשיבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש. | נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת טשיבין|ישיבת כוכב מיעקב - טשיבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש. | ||
האדמו"ר מטולנא ידוע | האדמו"ר מטולנא מלבד האדמורו"ת ידוע כתלמיד חכם מופלג, פה מפיק מרגליות, ואיש חינוך בכיר, לשיעוריו מאזינים רבים מהארץ והעולם, ומלבד קהילתו רבים הם מעריציו. | ||
אחיינו [[רבי אמיתי טברסקי]], מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. | אחיינו [[רבי אמיתי טברסקי]], מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. | ||
גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח רוחני בישיבת "נחלת הלויים" שבחיפה | גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח רוחני בישיבת "נחלת הלויים" שבחיפה | ||
שורה 17: | שורה 16: | ||
* '''בוצינא דאורייתא'''-על ענייני ל"ג בעומר וחג השבועות. | * '''בוצינא דאורייתא'''-על ענייני ל"ג בעומר וחג השבועות. | ||
* '''תורת הנישואין''' | * '''תורת הנישואין''' | ||
* '''נרך בידי'''מאמריו על האדמו"ר הקודם רבי יוחנן מטולנא | |||
{{מיון רגיל:וינברג יצחק מנחם}} | {{מיון רגיל:וינברג יצחק מנחם}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] |
גרסה מ־00:18, 23 ביולי 2019
|
רבי יצחק מנחם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנא- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ה בתשרי תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של רבי יוחנן טברסקי מטולנא. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים אצל הרב אריה בינה, שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת סוכטשוב. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד בכולל, החל לכהן כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר, קרבו ביותר, עד שהפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה בכסלו תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש.
האדמו"ר מטולנא מלבד האדמורו"ת ידוע כתלמיד חכם מופלג, פה מפיק מרגליות, ואיש חינוך בכיר, לשיעוריו מאזינים רבים מהארץ והעולם, ומלבד קהילתו רבים הם מעריציו. אחיינו רבי אמיתי טברסקי, מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח רוחני בישיבת "נחלת הלויים" שבחיפה
מספריו
- מאמרי קודש- שיחות ותורות לפרשת השבוע ומועדים.
- המה ינחמוני שיחות על סדר פרשת השבוע ולמועדים וכן על מלאכות שבת הקשורות לפת, שנאמרו בבית אחותו באפרת. לאחר פטירתה, שיעורים אלה יצאו לעילוי נשמתה בשבע חוברות.
- י"ג זמן קהילה לכל
- טנא דקשייתא- קושיות ותירוצים.
- חמין במוצאי שבת-על ספר תנא דבי אליהו ועל פרשיות התורה.
- מוסיף והולך-על ענייני חנוכה.
- בוצינא דאורייתא-על ענייני ל"ג בעומר וחג השבועות.
- תורת הנישואין
- נרך בידימאמריו על האדמו"ר הקודם רבי יוחנן מטולנא