ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 19: שורה 19:


ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אשר בראשם עמד [[הרב צבי ישראל טאו]] שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. קבוצת רבנים אלו ערערו על סמכותם של ראשי הישיבה [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]], שנתמנו על ידי [[הרב צבי יהודה קוק]]. לדברי הפורשים הסיבה לפרישה היא שהרב שפירא רצה להכניס לישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. אך הגר"א שפירא הכחיש האשמה זו נמרצות וטען כי מדובר בשקר. <ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>.  הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום והותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט.
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אשר בראשם עמד [[הרב צבי ישראל טאו]] שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. קבוצת רבנים אלו ערערו על סמכותם של ראשי הישיבה [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]], שנתמנו על ידי [[הרב צבי יהודה קוק]]. לדברי הפורשים הסיבה לפרישה היא שהרב שפירא רצה להכניס לישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. אך הגר"א שפירא הכחיש האשמה זו נמרצות וטען כי מדובר בשקר. <ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>.  הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום והותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט.
לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד, וחתמו על מכתב בקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. והראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הצטרף לדברים.<ref> בשולי המכתב הוסיף את הנוסח: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה". </ref>
לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד, וחתמו על מכתב הקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. והראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הצטרף לדברים.<ref> בשולי המכתב הוסיף את הנוסח: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה". </ref>


ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]].
ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]].

גרסה מ־02:29, 21 בדצמבר 2020

ישיבת הר המור
Har hamr logo.jpg
סמל הישיבה
סוג ישיבה גבוהה
תאריך יסוד תשנ"ז
מיקום חומת שמואל, ירושלים
השתייכות (זרם) הציונות הדתית
מייסדים הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו
ראש הישיבה כיום הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג
מספר תלמידים כ- 650 תלמידים ואברכים
ספרים סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי.

הקמת הישיבה

ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד בישיבת מרכז הרב, אשר בראשם עמד הרב צבי ישראל טאו שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. קבוצת רבנים אלו ערערו על סמכותם של ראשי הישיבה הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, שנתמנו על ידי הרב צבי יהודה קוק. לדברי הפורשים הסיבה לפרישה היא שהרב שפירא רצה להכניס לישיבה מכון להכשרת מורים‏[1]. אך הגר"א שפירא הכחיש האשמה זו נמרצות וטען כי מדובר בשקר. [2]. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום והותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד, וחתמו על מכתב הקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. והראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הצטרף לדברים.[3]

הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק לפי הבנתו של הרב טאו אותה, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".

הדמיה אדריכלית של מבנה הקבע של הישיבה בשכונת הר חומה

מרבני הישיבה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.
  2. ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62.
  3. בשולי המכתב הוסיף את הנוסח: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה".