ילקוט יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר הלכה שנכתב על פי פסקי [[הרב עובדיה יוסף]] ומשמש בעיקר את הציבור הספרדי. | ספר הלכה שנכתב על פי פסקי [[הרב עובדיה יוסף]] ומשמש בעיקר את הציבור הספרדי. | ||
נכתב ע"י [[הרב יצחק יוסף]] שליט"א, בנו של | נכתב ע"י [[הרב יצחק יוסף]] שליט"א, בנו של הרב עובדיה יוסף שליט"א, וראש ישיבת "חזון עובדיה" ב[[ירושלים]]. | ||
הספר הוא ספר הלכה מקיף, הכולל פסקי הלכה מפורטים עם הערות ומקורות לכל הלכה. הספר עוסק בהלכות של [[אורח חיים]], [[יורה דעה]],[[חושן משפט]], ו[[אבן העזר]]. הספר נחשב כיום אחד הספרים הנפוצים והשימושיים ביותר בציבור הרחב, בעיקר בקרב בני עדות המזרח. | הספר הוא ספר הלכה מקיף, הכולל פסקי הלכה מפורטים עם הערות ומקורות לכל הלכה. הספר עוסק בהלכות של [[אורח חיים]], [[יורה דעה]],[[חושן משפט]], ו[[אבן העזר]]. הספר נחשב כיום אחד הספרים הנפוצים והשימושיים ביותר בציבור הרחב, בעיקר בקרב בני עדות המזרח. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
== שיטת הפסיקה == | == שיטת הפסיקה == | ||
המחבר פוסק על פי דעת [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. שיטה זו, אשר לפיה הספרדים קיבלו עליהם את פסקי השולחן ערוך, בין להקל ובין להחמיר, ננקטה כבר אצל הרב עובדיה יוסף. לפי שיטה זו, רבי יוסף קארו, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של [[ארץ ישראל]], "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטתו, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים כדוגמת [[החיד"א]], ה[[בן איש חי]], | המחבר פוסק על פי דעת [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. שיטה זו, אשר לפיה הספרדים קיבלו עליהם את פסקי השולחן ערוך, בין להקל ובין להחמיר, ננקטה כבר אצל הרב עובדיה יוסף. לפי שיטה זו, רבי יוסף קארו, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של [[ארץ ישראל]], "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטתו, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים כדוגמת [[החיד"א]], ה[[בן איש חי]], ה[[כף החיים]] ועוד. | ||
המחבר אף חיבר ספר על כללי קבלת הוראות | המחבר אף חיבר ספר על כללי קבלת הוראות השולחן ערוך, הנקרא "עין יצחק". | ||
גרסה מ־23:41, 17 באוגוסט 2010
|
ספר הלכה שנכתב על פי פסקי הרב עובדיה יוסף ומשמש בעיקר את הציבור הספרדי.
נכתב ע"י הרב יצחק יוסף שליט"א, בנו של הרב עובדיה יוסף שליט"א, וראש ישיבת "חזון עובדיה" בירושלים.
הספר הוא ספר הלכה מקיף, הכולל פסקי הלכה מפורטים עם הערות ומקורות לכל הלכה. הספר עוסק בהלכות של אורח חיים, יורה דעה,חושן משפט, ואבן העזר. הספר נחשב כיום אחד הספרים הנפוצים והשימושיים ביותר בציבור הרחב, בעיקר בקרב בני עדות המזרח.
שיטת הפסיקה
המחבר פוסק על פי דעת רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. שיטה זו, אשר לפיה הספרדים קיבלו עליהם את פסקי השולחן ערוך, בין להקל ובין להחמיר, ננקטה כבר אצל הרב עובדיה יוסף. לפי שיטה זו, רבי יוסף קארו, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטתו, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים כדוגמת החיד"א, הבן איש חי, הכף החיים ועוד. המחבר אף חיבר ספר על כללי קבלת הוראות השולחן ערוך, הנקרא "עין יצחק".