רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
== שירים לכבוד רשב"י == | == שירים לכבוד רשב"י == | ||
רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי | רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי, ונתפשטו הפיוטים בקהילות ישראל. | ||
"בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא | "בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא. | ||
"ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב | "ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב [[רבי יוסף חיים]] בעל ה[[בן איש חי]]. | ||
== שיטותיו בעניינים שונים == | == שיטותיו בעניינים שונים == | ||
שורה 33: | שורה 32: | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{מיון רגיל:שמעון בר יוחאי}} | {{מיון רגיל:שמעון בר יוחאי}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] |
גרסה מ־22:43, 17 באוגוסט 2011
|
רבי שמעון בר יוחאי (בר"ת רשב"י) חי בדור רביעי לתנאים ומגדולי התנאים. היה מתלמידיו של רבי עקיבא, ובמשנה נקרא סתם "רבי שמעון".
כמו רבי עקיבא, הוא התנגד בחריפות לשלטון הרומאי ועל כן נרדף על ידם. 13 שנה הסתתר במערה יחד עם בנו, רבי אלעזר, כדי להינצל מהרומאים. במערה צמח עץ חרובים ונבע מעיין מים מהם ניזונו בזמן שהותם במערה[1]. היה מלומד בניסים. קבר רבי שמעון בר יוחאי נמצא במירון, ולצדו בנו ר' אלעזר, רבי יוחנן הסנדלר ועוד. בל"ג בעומר נוהגים ישראל לעלות לקברו.
מקובל שרבי שמעון בר יוחאי חיבר את ספר ה"זוהר" - שהוא ספר הבסיס לקבלה; את ספר הזוהר כתב בהיותו במערה עם בנו.
על רבי שמעון נאמר: "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (בבלי ברכות ט, א).
שירים לכבוד רשב"י
רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי, ונתפשטו הפיוטים בקהילות ישראל.
"בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא.
"ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי.
שיטותיו בעניינים שונים
יחסו לביטול תורה - ר' תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט
ראה גם
קישורים חיצוניים
- שיעור על רשב"י מאת הרב שמואל אקשטיין, באתר אור יהודי
- רשב"י, אנציקלופדיית דעת, מכללת הרצוג
- שיעור על רשב"י ולג בעומר , ישיבת אורות שאול, פ"ת