גיוס בני הישיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינויים קלים)
שורה 1: שורה 1:
בין המגזרים הדתיים ישנו שתי גישות עיקריות אם וכיצד להתגייס ל[[צבא הגנה לישראל]], ונזכירם בקצרה:
בין המגזרים הדתיים ישנם שתי גישות עיקריות אם וכיצד להתגייס ל[[צבא הגנה לישראל]], ונזכירם בקצרה:
==במגזר הדתי-לאומי==
==במגזר הדתי-לאומי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הסדר]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הסדר]]}}
שורה 7: שורה 7:
@ על פי ה[[תלמוד]] [[מסכת מכות]] דף י עמוד א: ''א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (תהלים קכ"ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם - מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה.'' - והיינו שלימוד התורה מהווה מגן רוחני על עם ישראל שגורם לחיילים להצליח במלחמותיהם. [[הרב מרדכי נוייגרשל]] מציין שלכן במלחמות ישראל נאמר "אלף למטה אלף למטה" (חומש במדבר לא, ד) והיינו שרק אלף אנשים גוייסו מכל אחת מ-12 שבטי ישראל, והשאר עסקו בתורה. ועל כן, הואיל והרוב המוחלט של עם ישראל כיום אינם זוכים ללמוד תורה, לפי ראות גדולי ישראל החרדים יש צורך שכל הנערים שאכן מוכנים ללמוד תורה יומם ולילה, שיעשו כן, כדי שעי"ז יצליחו החיילים במעשי ידיהם. הרבנים מציינים גם שאפילו אם יתגייסו כל בני הישיבות לצבא, עדיין לא יהיה מספיק כח אדם לעמוד מול המיליוני אויבים העבריים לפי דרך הטבע, כך שעם ישראל זקוק מאוד להגנה רוחנית מעל דרך הטבע (כמובן מלבד הצורך בצבא), וזהו תפקידם של בני הישיבות להביא על עם ישראל הגנה זו ע"י לימוד התורה שהיא מגינה ומצילה.  
@ על פי ה[[תלמוד]] [[מסכת מכות]] דף י עמוד א: ''א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (תהלים קכ"ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם - מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה.'' - והיינו שלימוד התורה מהווה מגן רוחני על עם ישראל שגורם לחיילים להצליח במלחמותיהם. [[הרב מרדכי נוייגרשל]] מציין שלכן במלחמות ישראל נאמר "אלף למטה אלף למטה" (חומש במדבר לא, ד) והיינו שרק אלף אנשים גוייסו מכל אחת מ-12 שבטי ישראל, והשאר עסקו בתורה. ועל כן, הואיל והרוב המוחלט של עם ישראל כיום אינם זוכים ללמוד תורה, לפי ראות גדולי ישראל החרדים יש צורך שכל הנערים שאכן מוכנים ללמוד תורה יומם ולילה, שיעשו כן, כדי שעי"ז יצליחו החיילים במעשי ידיהם. הרבנים מציינים גם שאפילו אם יתגייסו כל בני הישיבות לצבא, עדיין לא יהיה מספיק כח אדם לעמוד מול המיליוני אויבים העבריים לפי דרך הטבע, כך שעם ישראל זקוק מאוד להגנה רוחנית מעל דרך הטבע (כמובן מלבד הצורך בצבא), וזהו תפקידם של בני הישיבות להביא על עם ישראל הגנה זו ע"י לימוד התורה שהיא מגינה ומצילה.  
@ סיבה נוספת, הקושי לשמור בצבא על רמה רוחנית גבוה ועל ההלכה בדקדוקיה לפי הרמה המקובלת בציבור החרדי, ובפרט במה שנוגע לפיתויים שהמסגרת הצבאית מעמידה בפני חרדי רווק. כניסיון להתגבר על בעיה זו, ובעידודו של [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]] שליט"א (מגדולי רבני היהדות החרדית הליטאית), הוקם [[הנח"ל החרדי]], אך לדעת רבים מהרבנים החרדיים, הבעיה לא נפתרה כל הצורך.
@ סיבה נוספת, הקושי לשמור בצבא על רמה רוחנית גבוה ועל ההלכה בדקדוקיה לפי הרמה המקובלת בציבור החרדי, ובפרט במה שנוגע לפיתויים שהמסגרת הצבאית מעמידה בפני חרדי רווק. כניסיון להתגבר על בעיה זו, ובעידודו של [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]] שליט"א (מגדולי רבני היהדות החרדית הליטאית), הוקם [[הנח"ל החרדי]], אך לדעת רבים מהרבנים החרדיים, הבעיה לא נפתרה כל הצורך.
@ לפי ראות עיני ראשי הישיבות החרדיים, נער בשנות השמנה עשרה לחייו עדיין נמצא בעיצומה של הפריחה והעליה הלימודית בישיבה, והגיוס יכול לגרום לכך שלא יצמחו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] בעם ישראל.
@ נער בשנות השמנה עשרה לחייו עדיין נמצא בעיצומה של הפריחה והעליה הלימודית בישיבה, והגיוס יכול לגרום לכך שלא יצמחו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] בעם ישראל.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־21:22, 4 בינואר 2012

בין המגזרים הדתיים ישנם שתי גישות עיקריות אם וכיצד להתגייס לצבא הגנה לישראל, ונזכירם בקצרה:

במגזר הדתי-לאומי

ערך מורחב - ישיבת הסדר

מתוך מטרה לשלב את הצורך הלאומי בגיוס צבאי, והצורך הרוחני בלימוד תורה ועליה רוחנית, הוקמו ה"ישיבות הסדר", והם ישיבות המשלבות לימודים תורניים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. נכון ל-2011, קיימות 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים.

במגזר החרדי

עפ"י החוק האזרחי, בדומה לחוק בשאר מדינות העולם, מי שעוסק בלימוד דת למשך כל שעות היום, רשאי לדחות את השרות הצבאית. ואכן רבים מבני הישיבות, בעיקר במגזר החרדי, נמנעים מלהתגייס לצבא, ויש לכך מספר סיבות:

  1. על פי התלמוד מסכת מכות דף י עמוד א: א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: (תהלים קכ"ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם - מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה. - והיינו שלימוד התורה מהווה מגן רוחני על עם ישראל שגורם לחיילים להצליח במלחמותיהם. הרב מרדכי נוייגרשל מציין שלכן במלחמות ישראל נאמר "אלף למטה אלף למטה" (חומש במדבר לא, ד) והיינו שרק אלף אנשים גוייסו מכל אחת מ-12 שבטי ישראל, והשאר עסקו בתורה. ועל כן, הואיל והרוב המוחלט של עם ישראל כיום אינם זוכים ללמוד תורה, לפי ראות גדולי ישראל החרדים יש צורך שכל הנערים שאכן מוכנים ללמוד תורה יומם ולילה, שיעשו כן, כדי שעי"ז יצליחו החיילים במעשי ידיהם. הרבנים מציינים גם שאפילו אם יתגייסו כל בני הישיבות לצבא, עדיין לא יהיה מספיק כח אדם לעמוד מול המיליוני אויבים העבריים לפי דרך הטבע, כך שעם ישראל זקוק מאוד להגנה רוחנית מעל דרך הטבע (כמובן מלבד הצורך בצבא), וזהו תפקידם של בני הישיבות להביא על עם ישראל הגנה זו ע"י לימוד התורה שהיא מגינה ומצילה.
  2. סיבה נוספת, הקושי לשמור בצבא על רמה רוחנית גבוה ועל ההלכה בדקדוקיה לפי הרמה המקובלת בציבור החרדי, ובפרט במה שנוגע לפיתויים שהמסגרת הצבאית מעמידה בפני חרדי רווק. כניסיון להתגבר על בעיה זו, ובעידודו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א (מגדולי רבני היהדות החרדית הליטאית), הוקם הנח"ל החרדי, אך לדעת רבים מהרבנים החרדיים, הבעיה לא נפתרה כל הצורך.
  3. נער בשנות השמנה עשרה לחייו עדיין נמצא בעיצומה של הפריחה והעליה הלימודית בישיבה, והגיוס יכול לגרום לכך שלא יצמחו תלמידי חכמים בעם ישראל.

קישורים חיצוניים