רבי אריה לייב הכהן הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* [[רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל]]- בעל שו"ת "מהריא"ז ענזיל". | * [[רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל]]- בעל שו"ת "מהריא"ז ענזיל". | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* מאיר הרשקוביץ, '''שני כרובים''' (בעריכת [[הרב נריה גוטל]]), ירושלים תש"ס | |||
{{מיון רגיל:הלר אריה לייב}} | {{מיון רגיל:הלר אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: כהנים]] | [[קטגוריה: כהנים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] |
גרסה מ־08:27, 12 ביולי 2013
|
רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (בכינויו הנפוץ הקצות החושן) (ה'תק"ה, קאלוש - י"ט בטבת, ה'תקע"ג, סטרי) רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בגלל ספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד בעולם הלימוד ופסיקת ההלכה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה קאלוש שבגליציה (אין לבלבל עם קאליש הפולנית הנודעת), וכיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות.
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שב שמעתתא ("שבע סוגיות" בארמית) -חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי".
ספריו
ספריו כולם נחשבים לספרי יסוד בעולם הישיבות:
- קצות החושן- על חושן משפט
- אבני מילואים- על אבן העזר ושו"ת.
- שב שמעתתא- חידושים על שבע סוגיות.
- משובב נתיבות
מתלמידיו
- רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל- בעל שו"ת "מהריא"ז ענזיל".
לקריאה נוספת
- מאיר הרשקוביץ, שני כרובים (בעריכת הרב נריה גוטל), ירושלים תש"ס