הרב אברהם אלנדאף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "[קובץ:אברהם אלנדאף.jpeg|ממוזער]] '''מארי אברהם אלנדאף''' (ה'תרכ"ו - י"ב באדר א' ה'ת"ש; 1866...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[קובץ:אברהם אלנדאף.jpeg|ממוזער]]
'''הרב אברהם אלנדאף''' היה ממנהיגי [[יהודי תימן]] בארץ ישראל, [[ראש ישיבה]], [[דיין]] וחוקר ספרות יהודי תימן.  
'''מארי אברהם אלנדאף''' ([[ה'תרכ"ו]] - [[י"ב באדר א']] [[ה'ת"ש]];  [[1866]] – [[21 בפברואר]] [[1940]]) היה תלמיד חכם, ממנהיגי קהילת [[יהדות תימן|יהודי תימן]] בארץ ישראל, [[ראש ישיבה]], [[דיין (משפט עברי)|דיין]], [[שד"ר]] והראשון מבין יוצאי תימן שחקר את ספרות יהודי תימן.


==ביוגרפיה==
==תולדות חייו==
נולד בקרית אלקאבל שב[[תימן]] לרב חיים אלנדאף וגדל ב[[צנעא]]. אחיו היה ר' סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים". מצד אמו היה נכדו של מארי [[יחיא בדיחי]]. בשנת [[1891]] עלה הרב אלנדאף ל[[ארץ ישראל]] יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי.  
נולד בשנת תרכ"ו בקרית אלקאבל שבתימן לרבי חיים אלנדאף, וגדל בצנעא. אחיו היה ר' סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים". מצד אמו היה נכדו של [[רבי יחיא בדיחי]]. נשא את ידידה, ולהם נולדו שלושה בנים ובת. בשנת תרנ"א עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי, והתגורר ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], ובהמשך התגורר בשכונת הבוכרים בעיר. היה ממקימי "כפר השילוח" ("כפר התימנים") העיר דוד, בו שוכנו עולים רבים מתימן, ושימש כמנהיג קהילת התימנים בירושלים ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] שלה, במשך כ-35 שנה. במסגרת זו, ייסד את "ועד קהילת התימנים", הקים חלקה ליהודי תימן בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], ייסד תלמודי תורה, ישיבות ובתי כנסיות, ועמד בראשות ישיבת "תורת משה". לחם בתוקף במיסיון שניסה למשוך אנשים מבני הקהילה. בשנת תרס"ג השתתף בא"כנסיה הארצישראלית" של "ציוני ציון" שהתכנסה בזכרון יעקב{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14746 הכנסייה הארצישראלית], אתר מט"ח}}.בשנת תרס"ד הקים את חברת "שיבת ציון" במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות חקלאית, על מנת לפתור את בעיית הדיור החמורה של עולי תימן, אולם תכנית זו לא יצאה לפועל. בתמיכת רוב אנשי הקהילה התימנית (למעט קבוצה מצומצמת בראשות [[הרב יחיא צארום]]), פעל להשיג רשיון מטעם השלטון העתמאני להיותה של קהילת התימנים קהילה עצמאית נפרדת מהקהילה הספרדית. ראשי הכוללים הספרדיים התנגדו למהלך זה, והוא נאלץ להסתתר מפניהם תקופה ארוכה. הוא יצא בהיחבא לאיסטנבול, שם נפגש עם הרב הראשי של האימפריה העתמאנית, [[הרב משה הלוי ישראל]]. בעקבות מהלך זה הוקמו לקהילה התימנית מוסדות עצמאיים, שאינם תלויים בכוללים הספרדיים.


בהגיעו לירושלים התגורר ב{{ה|עיר העתיקה}} והיה ממקימי [[כפר השילוח]] בסמוך ל[[עיר דוד]]. שימש מנהיג קהילת התימנים ב[[ירושלים]] ועמד בראשה במשך 35 שנים. הקים בית עלמין ב[[הר הזיתים]] ואת ועד קהילת התימנים. ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה. נלחם במיסיון שניסה להשפיע על בני קהילתו. יחד עם מארי [[יחיא יצחק הלוי]] ואחרים התנגד לתנועת ה[[דרדעים]]. שימש כאב"ד בבית הדין של הקהילה שאותו הקים והעמיד בראשו את הרב שלום אלשיך הלוי.  
עם פרוץ "פולמוס הקבלה" בקרב יהודי תימן בשנת תרע"ד, נמנה על מחנהו של הרב הראשי לתימן [[הרב יחיא יצחק הלוי]], כנגד המערערים על אמיתות [[ספר הזוהר]] ותורת ה[[קבלה]].  


בשנת תרס"ג ([[1903]]) השתתף באסיפת [[ציוני ציון]] שכונתה "[[הכנסייה הארצישראלית]]" ב[[זכרון יעקב]]{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14746 הכנסייה הארצישראלית] - אתר מט"ח}}.
בשנותיו האחרונות התגורר בשכונת כרם התימנים ב[[תל אביב]], וכחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להחזירו לירושלים, בה נפטר בי"ב ב[[אדר א']] ת"ש, בגיל 74, ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] בירושלים.


בשנת תרס"ד ([[1904]]) הקים הרב אברהם אלנדאף את חברת "שיבת ציון", במטרה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון לבעיות הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות בסופו של דבר.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5526|מספר שנים=74}}


בתמיכת רוב אנשי הקהילה, ובהתנגדות חוג מצומצם יחסית בראשות הרב יחיא צארום, פעל הרב אלנדאף להשגת "פרמאן", רישיון מממשלת [[טורקיה]], על כך שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת. אנשי הכוללים הספרדיים התנגדו לכך בתוקף ובמשך תקופה ארוכה נאלץ להסתתר מהם. הוא יצא בחשאי ל[[איסטנבול]] ופגש שם את הרב הראשי של הקהילות היהודיות באימפריה, הרב [[משה הלוי ישראל]]. הפרמאן הגיע בסופו של דבר כעבור חצי שנה, בערב ראש השנה ב[[ניסן]] [[תרס"ח]]. בעקבותיו הוקמו מערכות חדשות, ללא תלות בכולל הספרדים.  
==מספריו ==
* '''פתחון טוב'''- על התורה
כתב את קורות חייו, ואת קורות יהודי תימן, בספר "זכור לאברהם". כתב קונטרס בשם "מבשר טוב" בשבחה של ארץ ישראל בו הוא מלהיב את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל בהמוניהם וליישב אותה. טרח להביא לדפוס ראשון ספרי קודש של יהדות תימן, עריכת "תאג'" הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן (כתר תורה) וסידור התפילה נוסח יהודי תימן בלדי אשר מיוסד על פי כתב יד של [[מהרי"ץ]] אשר היה תחת ידו. הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.
* '''ענף חיים'''- ביאורים ותיקונים על הסידור
* '''השגות מאי"ש''' -השגות על ספר "שושנת המלך".  
* '''שרידי תימ''': תולדות [[רבי שלום שבזי]], [[רבי שלום שרעבי]], אוצר ספרי תימן ועוד.  
* '''מבשר טוב''' – בשבח העלייה לארץ ויישובה, ירושלים תרע"א
* '''[http://yemenite.org/http/mamrim/02.pdf זכור לאברהם]''' – זכרונות ותולדות יהודי תימן
* פרסם מאמרי הלכה ב[[כתב עת תורני|כתב העת התורני]] "תורה מציון"


הרב אלנדאף עבר לגור ב[[שכונת הבוכרים]] ובשנותיו האחרונות בשכונת [[כרם התימנים]] שב[[תל אביב]], יחד עם רעייתו, ידידה, שלושת בניו ובתו. כחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להעבירו בחזרה לירושלים. נפטר בי"ב באדר א' הת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] בירושלים.
==ספרים שחיבר ==
* פתחון טוב - על התורה
* ענף חיים - ביאורים ותיקונים על הסידור
* השגות מאי"ש - כנראה השגות על ספר שושנת "המלך"{{מקור}}
* שרידי תימן: תולדות הרב [[שלום שבזי]], הרב [[שלום שרעבי]], אוצר ספרי תימן ועוד,  ירושלים תרפ"ח
* מבשר טוב – בשבח העלייה לארץ ויישובה, ירושלים תרע"א
* [http://yemenite.org/http/mamrim/02.pdf ספר '''זכור לאברהם'''] – זכרונות ותולדות יהודי תימן
* פרסם מאמרי הלכה ב[[כתב עת תורני|כתב העת התורני]] "תורה מציון"
* ערך והביא לדפוס את ספרו של אחיו, עץ החיים על חמישה חומשי תורה


==ספרי חכמי תימן שהוציא==
==ספרי חכמי תימן שהוציא==
* תאג - עם "חלק הדקדוק" ל[[מהרי"ץ]]
* [[תאג']] '''כתר תורה'''- התאג' הראשון המודפס, בתוספת "חלק הדקדוק" ל[[רבי יחיא צאלח]] (מהרי"ץ).
* [[תכלאל]] (סידור תפילה) - עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים"
* [[תכלאל]] עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים".
* שערי טהרה - למהרי"ץ
* '''שערי טהרה''' למהרי"ץ
* '''עץ החיים''' על חמישה חומשי תורה, מאת אחיו [[הרב סעדיה אלנדאף]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|3|1148|הרב אברהם נדאף}}
* [http://www.shofar.net/site/RebiesDetile.asp?id=96 ביוגרפיה של הרב אברהם אלנדאף], אתר שופר.
* [http://www.shofar.net/site/RebiesDetile.asp?id=96 ביוגרפיה] - אברהם אלנדאף
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=943&ArticleID=2592 יהודה רצהבי] - סיפור ממקור ראשון
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=943&ArticleID=2592 יהודה רצבי] - סיפור ממקור ראשון
* [http://www.zionistarchives.org.il/ZA/Site/pShowView.aspx?GM=Y&ID=36&Teur=הגל%20השני%20של%20העלייה%20מתימן,%201909 מכתב ועד כולל התימנים, 1909]  - אתר ארכיון הציוני
* [http://www.zionistarchives.org.il/ZA/Site/pShowView.aspx?GM=Y&ID=36&Teur=הגל%20השני%20של%20העלייה%20מתימן,%201909 מכתב ועד כולל התימנים, 1909]  - אתר ארכיון הציוני
* [http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hacamim/7.htm הרב אברהם אלנדאף] - אתר תימני נט
* [http://www.temani.net/http/hahmi-timan/hacamim/7.htm הרב אברהם אלנדאף] - אתר תימני נט
שורה 43: שורה 36:
* [http://www.nteiman.co.il/leaflet/4-5.pdf עלון מידע]
* [http://www.nteiman.co.il/leaflet/4-5.pdf עלון מידע]


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}


{{מיון רגיל:אלנדאף, אברהם}}
{{מיון רגיל:אלנדאף אברהם}}
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]
([[ה'תרכ"ו]] - [[י"ב באדר א']] [[ה'ת"ש]]

גרסה מ־14:52, 11 במאי 2015

הרב אברהם אלנדאף היה ממנהיגי יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין וחוקר ספרות יהודי תימן.

תולדות חייו

נולד בשנת תרכ"ו בקרית אלקאבל שבתימן לרבי חיים אלנדאף, וגדל בצנעא. אחיו היה ר' סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים". מצד אמו היה נכדו של רבי יחיא בדיחי. נשא את ידידה, ולהם נולדו שלושה בנים ובת. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי, והתגורר בעיר העתיקה בירושלים, ובהמשך התגורר בשכונת הבוכרים בעיר. היה ממקימי "כפר השילוח" ("כפר התימנים") העיר דוד, בו שוכנו עולים רבים מתימן, ושימש כמנהיג קהילת התימנים בירושלים ואב בית הדין שלה, במשך כ-35 שנה. במסגרת זו, ייסד את "ועד קהילת התימנים", הקים חלקה ליהודי תימן בבית הקברות בהר הזיתים, ייסד תלמודי תורה, ישיבות ובתי כנסיות, ועמד בראשות ישיבת "תורת משה". לחם בתוקף במיסיון שניסה למשוך אנשים מבני הקהילה. בשנת תרס"ג השתתף בא"כנסיה הארצישראלית" של "ציוני ציון" שהתכנסה בזכרון יעקב‏[1].בשנת תרס"ד הקים את חברת "שיבת ציון" במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות חקלאית, על מנת לפתור את בעיית הדיור החמורה של עולי תימן, אולם תכנית זו לא יצאה לפועל. בתמיכת רוב אנשי הקהילה התימנית (למעט קבוצה מצומצמת בראשות הרב יחיא צארום), פעל להשיג רשיון מטעם השלטון העתמאני להיותה של קהילת התימנים קהילה עצמאית נפרדת מהקהילה הספרדית. ראשי הכוללים הספרדיים התנגדו למהלך זה, והוא נאלץ להסתתר מפניהם תקופה ארוכה. הוא יצא בהיחבא לאיסטנבול, שם נפגש עם הרב הראשי של האימפריה העתמאנית, הרב משה הלוי ישראל. בעקבות מהלך זה הוקמו לקהילה התימנית מוסדות עצמאיים, שאינם תלויים בכוללים הספרדיים.

עם פרוץ "פולמוס הקבלה" בקרב יהודי תימן בשנת תרע"ד, נמנה על מחנהו של הרב הראשי לתימן הרב יחיא יצחק הלוי, כנגד המערערים על אמיתות ספר הזוהר ותורת הקבלה.

בשנותיו האחרונות התגורר בשכונת כרם התימנים בתל אביב, וכחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להחזירו לירושלים, בה נפטר בי"ב באדר א' ת"ש, בגיל 74, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

תקופת חייו של הרב אברהם אלנדאף על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

מספריו

  • פתחון טוב- על התורה
  • ענף חיים- ביאורים ותיקונים על הסידור
  • השגות מאי"ש -השגות על ספר "שושנת המלך".
  • שרידי תימ: תולדות רבי שלום שבזי, רבי שלום שרעבי, אוצר ספרי תימן ועוד.
  • מבשר טוב – בשבח העלייה לארץ ויישובה, ירושלים תרע"א
  • זכור לאברהם – זכרונות ותולדות יהודי תימן
  • פרסם מאמרי הלכה בכתב העת התורני "תורה מציון"


ספרי חכמי תימן שהוציא

  • תאג' כתר תורה- התאג' הראשון המודפס, בתוספת "חלק הדקדוק" לרבי יחיא צאלח (מהרי"ץ).
  • תכלאל עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים".
  • שערי טהרה למהרי"ץ
  • עץ החיים על חמישה חומשי תורה, מאת אחיו הרב סעדיה אלנדאף.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


(ה'תרכ"ו - י"ב באדר א' ה'ת"ש