פרשני:ר' עובדיה מברטנורא:ברכות ה ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת קישור למקור)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}
{{פרשני}}
{{#makor-new:ר' עובדיה מברטנורא:ברכות ה ג|פרשנות-משנה-ברטנורא-ברכות|ה|ג}}
[[קטגוריה:ר' עובדיה מברטנורא]]<br />
[[קטגוריה:ר' עובדיה מברטנורא]]<br />
במשנה שנינו :'''"העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים, מפני הטירוף"'''.<br />
המשנה עוסקת במס' הזכרות ותוספות שיש להימנע מלהזכירן בתפילת העמידה, ונבאר ע"פ דברי רע"ב מהי כל הזכרה ומה הבעייתיות שקיימת באמירתה.<br />
'''רע"ב''' מבאר כך:
'האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך' - אדם המתפלל ומוסיף בתפילתו נוסח ז\ה, כאשר כוונתו היא לבקש מהקב"ה: רחם וחוס עלינו כפי שריחמת על ציפור וגזרת שלא ליקח האם על הבנים (במצות שילוח הקן), וכפי שנזכר בפרשת כי-תצא {{#makor-new:דברים כב ו|תנ"ך-דברים|כב|ו}}.
ברכת כהנים מורכבת משלושה חלקים, שאותם מקריא הש"ץ לכהנים, והם חוזרים אחריו מילה במילה, ומברכים את העם.<br />
'''הטעם לכך''' שאין להזכיר נוסח זה בתפילה, כותב רע"ב, ע"פ סוגיית הגמרא במסכת ברכות {{#makor-new:ברכות לג ב|בבלי-ברכות|לג|ב}} הוא מפני שעושה את מידותיו של הקב"ה רחמים והן אינן אלא גזירות מלך על עבדיו.<br />
שלושת הקטעים הם: א) יברכך ה' וישמרך. ב) יאר ה' פניו אליך ויחנך. ג) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.<br />
הסבר הדברים הוא:
המשנה מלמדת שהש"ץ, ''בשונה משאר הציבור'', לא יענה אמן כשהכהנים מסיימים לומר את החלק הראשון מברכתם, משום שהוא צריך לחזור ולהתחיל להקריא להם את החלק השני בברכה.<br />
עוד מוסיפה המשנה ומלמדת: '''"ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו"'''. - כלומר, אף אם אין כהן בביהכ"נ מלבד הש"ץ - לא ישא את כפיו, מפני שעליו לחזור ולהתחיל מיד בברכת 'שים שלום'.<br />
'''הטעם''' לדינים אלו הוא כלשון המשנה: ''''מפני הטירוף''''- ומבאר רע"ב שהכוונה לחשש של שכחת הש"ץ מחמת אימת הציבור.
 
לפי זה, מובן היטב הסיוג שבו מסיימת המשנה '''"ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו - רשאי"'''. כלומר: אם הש"ץ בטוח בעצמו שיש ביכולתו לשאת את כפיו בברכת כהנים, ולא תיווצר אצלו אימתא דציבורא שתגרום לבלבול ושכחה, ולהפרעה בסדר התפילה - הוא אכן רשאי לעשות זאת.

גרסה אחרונה מ־16:52, 18 במרץ 2018


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.


המשנה עוסקת במס' הזכרות ותוספות שיש להימנע מלהזכירן בתפילת העמידה, ונבאר ע"פ דברי רע"ב מהי כל הזכרה ומה הבעייתיות שקיימת באמירתה.
♦ 'האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך' - אדם המתפלל ומוסיף בתפילתו נוסח ז\ה, כאשר כוונתו היא לבקש מהקב"ה: רחם וחוס עלינו כפי שריחמת על ציפור וגזרת שלא ליקח האם על הבנים (במצות שילוח הקן), וכפי שנזכר בפרשת כי-תצא דברים כב ו. הטעם לכך שאין להזכיר נוסח זה בתפילה, כותב רע"ב, ע"פ סוגיית הגמרא במסכת ברכות ברכות לג ב הוא מפני שעושה את מידותיו של הקב"ה רחמים והן אינן אלא גזירות מלך על עבדיו.
הסבר הדברים הוא: