רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 33: שורה 33:
*[[הרב בן ציון מוצפי]], ראש ישיבת "בני ציון".
*[[הרב בן ציון מוצפי]], ראש ישיבת "בני ציון".


*הרב [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]].
*הרב [[ר' שבתי אטון]], ראש ישיבת "ראשית חכמה".


*בנו הרב [[ר' שבתי אטון]], ראש ישיבת "ראשית חכמה".
*אביו הרב [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]].


*[[הרב יהודה מועלם]].
*[[הרב יהודה מועלם]].
שורה 41: שורה 41:
*[[הרב מרדכי אליהו]], [[הראשון לציון]].
*[[הרב מרדכי אליהו]], [[הראשון לציון]].


*[[הרב סלמאן אליהו]].
*אביו [[הרב סלמאן אליהו]].


*[[הרב מנצור בן שמעון]].
*[[הרב מנצור בן שמעון]].
שורה 54: שורה 54:


*[[הרב אליהו לופס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב אליהו לופס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב שלום כהן]], ראש הישיבה כיום בעיר העתיקה.
*אביו [[הרב אפרים הכהן זליכה]] מחכמי הקבלה עוז והדר בישיבה.


*[[הרב שלום לופס]], רבה של [[עכו]].
*[[הרב שלום לופס]], רבה של [[עכו]].
שורה 65: שורה 69:
*[[הרב עזרא עדס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב עזרא עדס]], ר"מ בישיבה.


*[[הרב יעקב עדס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב יוסף משה עדס]], ר"מ בישיבה.
 
*אביו [[הרב יעקב ציון חי עדס]], ר"מ בישיבה.


*[[הרב משה עדס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב משה עדס]], ר"מ בישיבה.
*[[הרב יוסף עדס]], ר"מ בישיבה.


*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה.
*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה.

גרסה מ־21:28, 25 בספטמבר 2019

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים:

נקראת על שם הפסוק בבראשית (מט, כב): בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃

תולדות הישיבה

ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון מרדכי חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן איש חי. הבן איש חי שלח את הרב בן ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב הרב יוסף אברהם שלום.

הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהוקמה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.

במלחמת השחרור בשנת ה'תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הרב עזרא עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול.

הרב יהודה צדקה נפטר בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, ובמקומו נתמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה) לעמוד בראשות הישיבה.

ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של מיוחסי כהונה רבי אפרים הכהן שרבינו הבן איש חי העלה אותו לתורה תמיד לעליית כהן באומרו שעמו מתלווה אהרן הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון הכהן זנגי.

ישיבת "עוז והדר"

בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.

חכמי הישיבה

מנהל הישיבה

מי שעמד בניהול הישיבה שנים רבות והבאת תרומות וממון מנדיבי עם מחוץ לארץ הוא ר' אברהם שרים בנם של עזרא ועדינה זריפה שרים.