אנציקלופדיה תלמודית:שמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.</span>''' == <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> == '''<sp...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''<span dir="rtl">הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.</span>'''
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - השמן במצוות ודינים שונים.</span>


== <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> ==
== <span dir="rtl">המצוות ודיניו</span> ==


'''<span dir="rtl">מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''33, וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז. ועי' להלן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לוג שמן לכל עשרון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, חוץ ממנחת-חוטא*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וממנחת-סוטה*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''16. עי' משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא יד י. וע&quot;ע לוג שמן של מצורע.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות ל כג – כה. ועי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''36, וע&quot;ע שמן המשחה.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא כא י. וע&quot;ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ש&quot;א י א. רמב&quot;ם מלכים פ&quot;א ה&quot;ז. וע&quot;ע מלך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span><ref><span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">33, וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span></ref><span dir="rtl">. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז. ועי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">, לוג שמן לכל עשרון</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">, חוץ ממנחת-חוטא*</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">21.</span></ref><span dir="rtl">, וממנחת-סוטה*</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">16. עי' משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא יד י. וע&quot;ע לוג שמן של מצורע.</span></ref><span dir="rtl">. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'</span><ref><span dir="rtl">שמות ל כג – כה. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">36, וע&quot;ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים</span><ref><span dir="rtl">ויקרא כא י. וע&quot;ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.</span></ref><span dir="rtl">. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו</span><ref><span dir="rtl">ש&quot;א י א. רמב&quot;ם מלכים פ&quot;א ה&quot;ז. וע&quot;ע מלך.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מנחת חוטא</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מנחת חוטא</span> ===


'''<span dir="rtl">מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קב; סמ&quot;ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם ב; רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">שנאמר: לא ישים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא ה יא. רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולוקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על דיניו ע&quot;ע מנחת חוטא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' משנה שם</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם מעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קב; סמ&quot;ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.</span></ref><span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ב; רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref> <span dir="rtl">שנאמר: לא ישים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא ה יא. רמב&quot;ם שם וסהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולוקה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span><ref><span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג שם; החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">. על דיניו ע&quot;ע מנחת חוטא</span><ref><span dir="rtl">ועי' משנה שם</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מנחת סוטה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מנחת סוטה</span> ===


'''<span dir="rtl">מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ג הי&quot;ג ומעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם ב, ורע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ד; רמב&quot;ם שם ושם וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: לא יצוק עליו שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">במדבר ה טו. רמב&quot;ם סוטה שם וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולוקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה ורע&quot;ב שם; רמב&quot;ם שם ומעה&quot;ק שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע&quot;ע מנחת סוטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב&quot;ם (פרנקל) מעה&quot;ק שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ג הי&quot;ג ומעה&quot;ק פי&quot;ב ה&quot;ז וסהמ&quot;צ ל&quot;ת קד.</span></ref><span dir="rtl">, והנותן שמן עובר בלא תעשה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ב, ורע&quot;ב שם פ&quot;ה מ&quot;ד; רמב&quot;ם שם ושם וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: לא יצוק עליו שמן</span><ref><span dir="rtl">במדבר ה טו. רמב&quot;ם סוטה שם וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולוקה</span><ref><span dir="rtl">משנה ורע&quot;ב שם; רמב&quot;ם שם ומעה&quot;ק שם ה&quot;ח וסהמ&quot;צ שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונמנית במנין-המצות*</span><ref><span dir="rtl">סהמ&quot;צ שם; סמ&quot;ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.</span></ref><span dir="rtl">. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע&quot;ע מנחת סוטה</span><ref><span dir="rtl">ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב&quot;ם (פרנקל) מעה&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">לחם הפנים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">לחם הפנים</span>  ===


'''<span dir="rtl">לחם הפנים אינו טעון שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות נט א; תו&quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא ב טו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם; ברייתא מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">לחם הפנים אינו טעון שמן</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות נט א; תו&quot;כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן</span><ref><span dir="rtl">ויקרא ב טו.</span></ref><span dir="rtl">, עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם; ברייתא מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מכשיר לקבל טומאה</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מכשיר לקבל טומאה</span> ===


'''<span dir="rtl">השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע הכשר. תו&quot;כ שמיני רפ&quot;ח; מכשירין פ&quot;ו מ&quot;ד; רמב&quot;ם טו&quot;א פ&quot;א ה&quot;ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא יא לד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הכשר. תו&quot;כ שמיני רפ&quot;ח; מכשירין פ&quot;ו מ&quot;ד; רמב&quot;ם טו&quot;א פ&quot;א ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא</span><ref><span dir="rtl">ויקרא יא לד.</span></ref><span dir="rtl">, אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה</span><ref><span dir="rtl">ויקרא שם.</span></ref><span dir="rtl">, אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על שמן-של-גויים* ע&quot;ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע&quot;ע ברכות הנהנין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 77 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וע' ברכת הפירות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 59 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע&quot;ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע&quot;ע דמאי</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 448 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע&quot;ע חנוכה: השמנים והפתילות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' להלן ציון</span>''' <span dir="rtl">'''38 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע&quot;ע נר שבת ויום טוב.</span>'''
<span dir="rtl">על שמן-של-גויים* ע&quot;ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע&quot;ע ברכות הנהנין</span><ref><span dir="rtl">ציון 77 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' ברכת הפירות</span><ref><span dir="rtl">ציון 59 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע&quot;ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע&quot;ע דמאי</span><ref><span dir="rtl">ציון 448 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע&quot;ע חנוכה: השמנים והפתילות</span><ref><span dir="rtl">ועי' להלן ציון</span> <span dir="rtl">38 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע&quot;ע נר שבת ויום טוב.</span>


== <span dir="rtl">שמן זית</span> ==
== <span dir="rtl">שמן זית</span> ==


=== '''<span dir="rtl">מצות שבשמן זית</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מצות שבשמן זית</span> ===


'''<span dir="rtl">מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א, ותו&quot;כ אמור פרשה יג, ועוד. וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שמות ל כד. רמב&quot;ם כלי המקדש פ&quot;א ה&quot;ב. וע&quot;ע שמן המשחה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע&quot;ע מנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ועי' הר&quot;י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">שבת כג א; רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תרעג א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה מריש; תוס' הרא&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א, ותו&quot;כ אמור פרשה יג, ועוד. וע&quot;ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך</span><ref><span dir="rtl">שמות כז כ וויקרא כד ב.</span></ref><span dir="rtl">, שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות</span><ref><span dir="rtl">תו&quot;כ שם.</span></ref><span dir="rtl">. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין</span><ref><span dir="rtl">שמות ל כד. רמב&quot;ם כלי המקדש פ&quot;א ה&quot;ב. וע&quot;ע שמן המשחה.</span></ref><span dir="rtl">. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע&quot;ע מנחות</span><ref><span dir="rtl">ועי' הר&quot;י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.</span></ref><span dir="rtl">. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">שבת כג א; רמ&quot;א בשו&quot;ע או&quot;ח תרעג א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה מריש; תוס' הרא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מקומות שהביאו מהם שמן למקדש</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מקומות שהביאו מהם שמן למקדש</span> ===


'''<span dir="rtl">הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה ותוספתא להלן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ולהדלקת המנורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רה&quot;ג בתשוה&quot;ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ&quot;ט; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רה&quot;ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר&quot;י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואמרו: תקוע אלפא לשמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם פה ב ותוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו שרגילה לעשות שמן טוב</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, לפי שיש להביא למקדש מן המובחר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;א; רבינו בחיי שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה בחלקו של אשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רה&quot;ג שם; האשכול שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">דברים לג כד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">אבא שאול במשנה ותוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע&quot;ע מנחות.</span>'''
<span dir="rtl">הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה ותוספתא להלן.</span></ref><span dir="rtl">, ולהדלקת המנורה</span><ref><span dir="rtl">עי' רה&quot;ג בתשוה&quot;ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב</span></ref> <span dir="rtl">- היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ&quot;ט; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש</span><ref><span dir="rtl">רה&quot;ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר&quot;י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.</span></ref><span dir="rtl">, ואמרו: תקוע אלפא לשמן</span><ref><span dir="rtl">משנה שם פה ב ותוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, היינו שרגילה לעשות שמן טוב</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש להביא למקדש מן המובחר</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;א; רבינו בחיי שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיה בחלקו של אשר</span><ref><span dir="rtl">רה&quot;ג שם; האשכול שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו</span><ref><span dir="rtl">דברים לג כד.</span></ref><span dir="rtl">, דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין</span><ref><span dir="rtl">ברייתא מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן</span><ref><span dir="rtl">אבא שאול במשנה ותוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל</span><ref><span dir="rtl">ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע&quot;ע מנחות.</span>


=== '''<span dir="rtl">תשעה מינים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">תשעה מינים</span> ===


'''<span dir="rtl">שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">על כשרותם עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''91 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים</span><ref><span dir="rtl">על כשרותם עי' ציון</span> <span dir="rtl">91 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">מיני הזיתים</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מיני הזיתים</span> ===


'''<span dir="rtl">במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד&quot;ה שלשה; רש&quot;י שם ד&quot;ה שלשה, ורש&quot;י כת&quot;י שם; ר&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;ו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והקודם משובח מהמאוחר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה מנחות שם; עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ט.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש&quot;י כת&quot;י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש&quot;י שם בשם רבו, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פי' א ברש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד וטהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה שלשה; רמב&quot;ם איסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח, ובפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ שם, ובפיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, כשכל הזית בשל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש מנחות שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת</span><ref><span dir="rtl">הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד&quot;ה שלשה; רש&quot;י שם ד&quot;ה שלשה, ורש&quot;י כת&quot;י שם; ר&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;ו.</span></ref><span dir="rtl">, והקודם משובח מהמאוחר</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה מנחות שם; עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ט.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש&quot;י כת&quot;י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.</span></ref><span dir="rtl">, שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג</span><ref><span dir="rtl">משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש&quot;י שם בשם רבו, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם, ורש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם</span><ref><span dir="rtl">פי' א ברש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד וטהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span><ref><span dir="rtl">משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם ד&quot;ה שלשה; רמב&quot;ם איסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח, ובפיהמ&quot;ש שם פ&quot;ח מ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">, הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ שם, ובפיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, כשכל הזית בשל</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש טהרות פ&quot;ט מ&quot;א.</span></ref> <span dir="rtl">- ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם ובפיהמ&quot;ש מנחות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">שלשה סוגי סחיטות</span>''' ===
=== <span dir="rtl">שלשה סוגי סחיטות</span> ===


'''<span dir="rtl">שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' לעיל.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם. ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שלא יתערב בהם שמרים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ונותנן.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה חוזר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ם שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רבי יהודה.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ד.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד</span><ref><span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם. ועי' רש&quot;י כת&quot;י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים</span><ref><span dir="rtl">ת&quot;ק בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם</span><ref><span dir="rtl">חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יתערב בהם שמרים</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה ונותנן.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה חוזר.</span></ref><span dir="rtl">, והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן כתבו ראשונים להלכה</span><ref><span dir="rtl"> רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רבי יהודה.</span></ref><span dir="rtl">. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען</span><ref><span dir="rtl">משנה וברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה</span><ref><span dir="rtl">פיהמ&quot;ש לרמב&quot;ם מנחות פ&quot;ח מ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">הכשרים למנורה ולמנחות</span>''' ===
=== <span dir="rtl">הכשרים למנורה ולמנחות</span> ===


'''<span dir="rtl">להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;י.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ועל כך ע&quot;ע הדלקת הנרות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ציון 82 ואילך.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע&quot;ע מנחות.</span>'''
<span dir="rtl">להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה</span><ref><span dir="rtl">משנה מנחות פו א; רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ז ה&quot;י.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך ע&quot;ע הדלקת הנרות</span><ref><span dir="rtl">ציון 82 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע&quot;ע מנחות.</span>


=== '''<span dir="rtl">מזיתים שלא הביאו שליש</span>''' ===
=== <span dir="rtl">מזיתים שלא הביאו שליש</span> ===


'''<span dir="rtl">שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש&quot;י שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, או אנפקנון</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' יהודה בברייתא שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ויש סוברים שהוא שמן המור</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.</span>'''</ref> '''<span dir="rtl">- יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ברייתא מנחות פה ב ורש&quot;י ורגמ&quot;ה שם פו א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ופסול למנחות</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא שם. וע&quot;ע מנחות.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים שנקרא שמן</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' גמ' שם ורש&quot;י ורגמ&quot;ה בד' המשנה שם פה ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ר&quot;ת בתוס' שם פו א ד&quot;ה ואם, וכס&quot;מ אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד בד' הרמב&quot;ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ&quot;ה שם: אינו מן המובחר.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד, בזיתים פגים שלא בשלו.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש&quot;י שם.</span></ref><span dir="rtl">, או אנפקנון</span><ref><span dir="rtl">ר' יהודה בברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שהוא שמן המור</span><ref><span dir="rtl">ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.</span></ref> <span dir="rtl">- יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא</span><ref><span dir="rtl">עי' ברייתא מנחות פה ב ורש&quot;י ורגמ&quot;ה שם פו א.</span></ref><span dir="rtl">, ופסול למנחות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם. וע&quot;ע מנחות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנקרא שמן</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם ורש&quot;י ורגמ&quot;ה בד' המשנה שם פה ב.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר</span><ref><span dir="rtl">ר&quot;ת בתוס' שם פו א ד&quot;ה ואם, וכס&quot;מ אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד בד' הרמב&quot;ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ&quot;ה שם: אינו מן המובחר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כת&quot;י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.</span></ref><span dir="rtl">. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם אסו&quot;מ פ&quot;ו הי&quot;ד, בזיתים פגים שלא בשלו.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


=== '''<span dir="rtl">סגולתו</span>''' ===
=== <span dir="rtl">סגולתו</span> ===


'''<span dir="rtl">הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ש&quot;ב יד ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' ציון</span>''' <span dir="rtl">'''42 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, היתה החכמה מצויה בהם</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">מנחות פה ב.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">. וכן אמרו אין שמן אלא תורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי&quot;ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">, והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">ברכות נז א.</span>'''</ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה</span><ref><span dir="rtl">ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה</span><ref><span dir="rtl">ש&quot;ב יד ב.</span></ref><span dir="rtl">, היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">42 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, היתה החכמה מצויה בהם</span><ref><span dir="rtl">מנחות פה ב.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אמרו אין שמן אלא תורה</span><ref><span dir="rtl">ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי&quot;ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.</span></ref><span dir="rtl">, והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה</span><ref><span dir="rtl">ברכות נז א.</span></ref><span dir="rtl">.</span>


== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==
== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ==


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־12:09, 14 בדצמבר 2023

הגדרת הערך - השמן במצוות ודינים שונים.

המצוות ודיניו

מצוות מסוימות מצוותם בשמן, כגון, הדלקת-הנרות* במנורה, שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך[1]. כל המנחות* הקריבות למזבח טעונות שמן[2], לוג שמן לכל עשרון[3], חוץ ממנחת-חוטא*[4], וממנחת-סוטה*[5]. מצורע* שנרפא מצרעתו, מביא לוג שמן עם קרבנו, שנאמר: וביום השמיני יקח שני כבשים וגו' ולג אחד שמן[6]. כלי-המקדש*, היו מושחים אותם בשמן-המשחה*, שנאמר: ואתה קח לך בשמים וגו' ועשית אתו שמן משחת קדש וגו'[7]. וכן היו מושחים בו כהנים גדולים, שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים[8]. וכן היו מושחים בו מלכים, שנאמר: ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו[9].

מנחת חוטא

מנחת-חוטא* אין נותנים עליה שמן[10], והנותן שמן עובר בלא תעשה[11] שנאמר: לא ישים עליה שמן[12], ולוקה[13], ונמנית במנין-המצות*[14]. על דיניו ע"ע מנחת חוטא[15].

מנחת סוטה

מנחת-סוטה*, אין נותנים עליה שמן[16], והנותן שמן עובר בלא תעשה[17], שנאמר: לא יצוק עליו שמן[18], ולוקה[19], ונמנית במנין-המצות*[20]. על אם האיסור דוקא בשהקריב המנחה, ושאר דיניו, ע"ע מנחת סוטה[21].

לחם הפנים

לחם הפנים אינו טעון שמן[22], שנאמר במנחת העומר: ונתת עליה שמן[23], עליה שמן, ולא על לחם הפנים שמן[24].

מכשיר לקבל טומאה

השמן הוא אחד משבעה המשקים המכשירים את האוכלים לקבל טומאה[25], שנאמר: אשר יבוא עליו מים יטמא[26], אין לי אלא מים, מנין שאר המשקים, והשמן בכללם, תלמוד לומר: וכל משקה[27], אי כל משקה, יכול וכו', תלמוד לומר: מים, מה מים מיוחדים שאין להם שם לווי, אף אני מרבה הטל וכו', והשמן וכו' שאין להם שם לווי[28].

על שמן-של-גויים* ע"ע שמן של גוים. על ברכת השותה שמן זית, ע"ע ברכות הנהנין[29], וע' ברכת הפירות[30]. על ברכת-הריח* בשמן שיש בו ריח, ע"ע ברכת הריח: ריח שמן. על שמן העומד לריח שנחלקו תנאים אם חייב בדמאי*, ע"ע דמאי[31]. על השמנים הכשרים לנרות חנוכה, ע"ע חנוכה: השמנים והפתילות[32]. על השמנים הכשרים להדלקת נרות של שבת, ע"ע נר שבת ויום טוב.

שמן זית

מצות שבשמן זית

מצוות מסויימות שמצוותם בשמן, הקפידה בהם התורה שיהיו בשל זית: הדלקת-הנרות* במנורה, אינה אלא בשמן זית[33], שנאמר: ויקחו אליך שמן זית זך[34], שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות[35]. שמן-המשחה* היתה משמן זית, שנאמר: ושמן זית הין[36]. על השמן שנותנים במנחות*, אם הוא דוקא בשל זית, ע"ע מנחות[37]. הדלקת נרות חנוכה*, אמר ר' יהושע בן לוי שמצוה מן המובחר להדליקו בשמן זית[38], לפי שהאש נמשך אחר הפתילה יותר משאר שמנים[39].

מקומות שהביאו מהם שמן למקדש

הבאת שמן למקדש - לצורך מנחות[40], ולהדלקת המנורה[41] - היתה כשרה מכל הארצות, אך היו מביאים מתקוע[42], שהוא רחוק מהלך ארבעה ימים ממקום המקדש[43], ואמרו: תקוע אלפא לשמן[44], היינו שרגילה לעשות שמן טוב[45], לפי שיש להביא למקדש מן המובחר[46], והיה בחלקו של אשר[47], ואותו שאמר הכתוב: וטבל בשמן רגלו[48], דרשו שהוא חלקו של אשר שמושך שמן כמעין[49]. כשלא היו יכולים להביא מתקוע, היו מביאים מרגב שבעבר הירדן[50], וכשלא יכלו להביא מרגב, היו מביאים מגוש חלב שבגליל[51]. על שמן הכשר למנחות ועל הראוי להביא ממנו לכתחילה, ע"ע מנחות.

תשעה מינים

שמן זית שהיו סוחטים למנורה ולמנחות, היו מהם תשעה מינים[52], של שלשה מיני זיתים, והיו סוחטים כל מין בשלשה שלבים[53].

מיני הזיתים

במיני הזיתים נחלקו ראשונים בדבר: א) יש מפרשים ששלש פעמים בשנה לוקטים את הזיתים, שאינם מתבשלים בבת אחת[54], והקודם משובח מהמאוחר[55]. לקיטה הראשונה היו לוקטים מהזיתים הנמצאים בראש האילן[56], שמתבשלים תחילה לפי שהחמה זורחת עליהם ומבשלת אותם[57]. לקיטה שניה היו לוקטים מהזיתים הסמוכים לגג[58], שהיו זיתיהם סמוכים לגגותיהם[59], והקרובים יותר לגג מתבשלים תחילה[60], או שהזיתים שאינם מתבשלים כל צרכם באילן היו שוטחים אותם בחמה בראש הגג כדי לרככם[61]. לקיטה שלישית היו לוקטים מהזיתים התחתונות שבעץ, ולפי שאין החמה זורחת עליהם תמיד, אינם מתבשלים יפה, ולפיכך מאחרים את לקיטתם[62], והיו עוטנים את הזיתים בבית הבד[63], היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה[64], ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג[65], שמתוך שהיו עוטנים אותם היה זב מהם מוהל שאינו יפה, והיה צריך לנגבם[66]. ב) ויש מפרשים שזמן לקיטת כולם כאחד, אלא שיש שלש דרגות של איכות בישול בזיתים[67], הראשון והמובחר הוא מהזיתים שמבררים אחת אחת מהם כשהם בראש האילן[68], כשכל הזית בשל[69]. השני הוא ממה שמוסקים כל הזיתים בתערובת, הטובים ושאינם טובים, ומעלים אותם לגג, ובוררים את הטובים[70]. השלישי הוא זיתים שמניחים אותם ב'מעטן' – היינו שהיו חופרים בקרקע בורות ואוצרים בהם את הזיתים כדי שירקבו עד זמן הסחיטה[71] - ואחר כך היו מעלים את הזיתים ומנגבים אותם בראש הגג[72].

שלשה סוגי סחיטות

שלשת השלבים שהיו סוחטים כל אחד משלשת הלקיטות[73]: השלב הראשון הוא, שהיו כונסים את הזיתים לבית הבד[74], ויש מן התנאים סוברים שהיו טוחנים אותם ברחיים[75], וכן כתבו ראשונים להלכה[76]. ויש מן התנאים סוברים שהיו כותשים אותם, ולא היו טוחנים אותם[77], שלא יתערב בהם שמרים[78]. אחר הסחיטה, לדעת חכמים היו נותנים את הזיתים לתוך הסל[79], וכן כתבו ראשונים להלכה[80], והיה השמן הצלול יוצא מהסל מעצמו ללא דוחק, והפסולת והשמרים נשארים בסל[81]. ולדעת ר' יהודה היו נותנים אותם סביבות דופני הסל[82], והשמן זב דרך הדפנות ונופל לשולי הסל ומשם מסתנן ויוצא ונמצא השמן מזוקק, שהפסולת נשאר מדובק בדופני הסל[83]. השלב השני הוא, שהיו לוקחים את הזיתים שנשארו בסל לאחר הוצאת המין הראשון[84], והיה חוזר וטוען אותם בקורה לדעת חכמים[85], וכן כתבו ראשונים להלכה[86]. ולדעת ר' יהודה לא היה טוען אותם בקורה אלא באבנים[87], שבקורה היה נטען ביותר והיו שמרים יוצאים ומתערבים בשמן[88]. השלב השלישי הוא, שהיה חוזר וטוחן וטוען[89], מהזיתים שנשארו תחת הקורה אחר הוצאת המין השני[90], שהיה טוחנם ואחר כך מניח עליהם את הקורה פעם שניה[91].

הכשרים למנורה ולמנחות

להדלקת-הנרות* במנורה* אין כשר אלא הסחיטה הראשונה שמכל לקיטה[92], ועל כך ע"ע הדלקת הנרות[93]. למנחות כולם כשרים, ועל כך ע"ע מנחות.

מזיתים שלא הביאו שליש

שמן מזיתים שלא הביאו שליש – הנקרא אנפקטן[94], או אנפקנון[95], ויש סוברים שהוא שמן המור[96] - יש סוברים שאינו נקרא שמן, שאינו אלא זיעה בעלמא[97], ופסול למנחות[98]. ויש סוברים שנקרא שמן[99], ומכל מקום לכתחילה אין מביאים ממנו למנחות, ובדיעבד כשר[100]. ויש סוברים בדעתם שאף בדיעבד פסול[101]. להלכה כתבו ראשונים שבדיעבד כשר[102].

סגולתו

הרגיל בשמן זית, זוכר את לימודו, ואף נזכר ממה שנשכח ממנו אפילו שבעים שנה[103], ואותו שאמר הכתוב: וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה[104], היינו מתוך שהיו רגילים; בתקועה בשמן זית[105], היתה החכמה מצויה בהם[106]. וכן אמרו אין שמן אלא תורה[107], והרואה שמן זית בחלומו, יצפה למאור תורה[108].

הערות שוליים

  1. שמות כז כ וויקרא כד ב. ועי' ציון 33, וע"ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.
  2. רמב"ם מעה"ק פי"ב ה"ז. ועי' להלן.
  3. רמב"ם שם. וע"ע מנחות.
  4. עי' ציון 21.
  5. עי' ציון 16. עי' משנה מנחות נט א; רמב"ם שם. וע"ע מנחות.
  6. ויקרא יד י. וע"ע לוג שמן של מצורע.
  7. שמות ל כג – כה. ועי' ציון 36, וע"ע שמן המשחה.
  8. ויקרא כא י. וע"ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.
  9. ש"א י א. רמב"ם מלכים פ"א ה"ז. וע"ע מלך.
  10. משנה מנחות נט א; רמב"ם מעה"ק פי"ב ה"ז וסהמ"צ ל"ת קב; סמ"ג לאוין שכח; החינוך מ' קכה.
  11. משנה שם ב; רמב"ם שם וסהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  12. ויקרא ה יא. רמב"ם שם וסהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  13. משנה שם; רמב"ם שם ה"ח וסהמ"צ שם; החינוך שם.
  14. סהמ"צ שם; סמ"ג שם; החינוך שם.
  15. ועי' משנה שם
  16. משנה מנחות נט א; רמב"ם סוטה פ"ג הי"ג ומעה"ק פי"ב ה"ז וסהמ"צ ל"ת קד.
  17. משנה שם ב, ורע"ב שם פ"ה מ"ד; רמב"ם שם ושם וסהמ"צ שם.
  18. במדבר ה טו. רמב"ם סוטה שם וסהמ"צ שם.
  19. משנה ורע"ב שם; רמב"ם שם ומעה"ק שם ה"ח וסהמ"צ שם.
  20. סהמ"צ שם; סמ"ג לאוין פז; החינוך מ' שסו.
  21. ועי' משנה שם, וס' המפתח לרמב"ם (פרנקל) מעה"ק שם.
  22. משנה מנחות נט א; תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג.
  23. ויקרא ב טו.
  24. תו"כ שם; ברייתא מנחות שם.
  25. ע"ע הכשר. תו"כ שמיני רפ"ח; מכשירין פ"ו מ"ד; רמב"ם טו"א פ"א ה"ב.
  26. ויקרא יא לד.
  27. ויקרא שם.
  28. תו"כ שם.
  29. ציון 77 ואילך.
  30. ציון 59 ואילך.
  31. ציון 448 ואילך.
  32. ועי' להלן ציון 38 ואילך.
  33. משנה מנחות פו א, ותו"כ אמור פרשה יג, ועוד. וע"ע הדלקת הנרות: השמן והפתילות.
  34. שמות כז כ וויקרא כד ב.
  35. תו"כ שם.
  36. שמות ל כד. רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ב. וע"ע שמן המשחה.
  37. ועי' הר"י פרלא מנין הפרשיות פרשה סג.
  38. שבת כג א; רמ"א בשו"ע או"ח תרעג א.
  39. תוס' שם ד"ה מריש; תוס' הרא"ש שם.
  40. עי' משנה ותוספתא להלן.
  41. עי' רה"ג בתשוה"ג ליק סי' קד, והאשכול ריש הלכות חנוכה, ומאירי שבת כא ב
  42. משנה מנחות פה ב (ובמשנה מנחות פ"ח מ"ג: תקועה), ותוספתא מנחות פ"ט; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ב.
  43. רה"ג שם והאשכול שם בשם הירושלמי ומאירי שם, ועי' ר"י מלוניל שבת שם בשם הירושלמי.
  44. משנה שם פה ב ותוספתא שם.
  45. פיהמ"ש לרמב"ם מנחות פ"ח מ"ג. ועי' רבינו בחיי במדבר כח לא, שהיה מובחר בשמנים.
  46. עי' משנה שם פג ב, ותוספתא שם; עי' רמב"ם שם ה"א; רבינו בחיי שם.
  47. רה"ג שם; האשכול שם.
  48. דברים לג כד.
  49. ברייתא מנחות שם.
  50. אבא שאול במשנה ותוספתא שם.
  51. ר' אליעזר בן יעקב תוספתא שם.
  52. על כשרותם עי' ציון 91 ואילך.
  53. משנה מנחות פו א; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ח.
  54. הערוך ע' גרגר ב, והובא בתוס' מנחות פו א ד"ה שלשה; רש"י שם ד"ה שלשה, ורש"י כת"י שם; ר"ש טהרות פ"ט מ"ו.
  55. עי' משנה מנחות שם; עי' רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ט.
  56. רש"י שם ד"ה מגרגרו (הא'), בשם מורו, ורש"י כת"י שם, בביאור המשנה שם: מגרגרו בראש הזית.
  57. רש"י שם, ורש"י כת"י שם.
  58. משנה שם: מגרגרו בראש הגג, ורש"י שם בשם רבו, ורש"י כת"י שם.
  59. רש"י שם, ורש"י כת"י שם.
  60. רש"י כת"י שם.
  61. פי' א ברש"י שם.
  62. רש"י שם.
  63. משנה וברייתא שם.
  64. רמב"ם בפיהמ"ש שם פ"ח מ"ד וטהרות פ"ט מ"א.
  65. משנה שם. ועי' ברייתא שם: עושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו, ועי' רש"י כת"י שם.
  66. רש"י כת"י שם.
  67. תוס' שם ד"ה שלשה; רמב"ם איסו"מ פ"ז ה"ח, ובפיהמ"ש שם פ"ח מ"ד.
  68. רמב"ם אסו"מ שם, ובפיהמ"ש שם.
  69. פיהמ"ש שם.
  70. רמב"ם שם ובפיהמ"ש שם.
  71. רמב"ם בפיהמ"ש טהרות פ"ט מ"א.
  72. רמב"ם שם ובפיהמ"ש מנחות שם.
  73. עי' לעיל.
  74. ת"ק בברייתא שם. ועי' רש"י כת"י שם, שלא היה נותנו לתוך הבד ממש, אלא לבית שהבד בו.
  75. ת"ק בברייתא שם.
  76. רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"ח.
  77. חכמים במשנה שם, ור' יהודה בברייתא שם.
  78. רש"י כת"י שם.
  79. משנה וברייתא שם.
  80. רמב"ם שם.
  81. רש"י שם ד"ה ונותנן.
  82. משנה וברייתא שם.
  83. רש"י כת"י שם.
  84. רש"י שם ד"ה חוזר.
  85. משנה וברייתא שם.
  86. רמב"ם שם.
  87. משנה וברייתא שם.
  88. רש"י שם ד"ה רבי יהודה.
  89. משנה וברייתא שם.
  90. רש"י כת"י שם.
  91. פיהמ"ש לרמב"ם מנחות פ"ח מ"ד.
  92. משנה מנחות פו א; רמב"ם אסו"מ פ"ז ה"י.
  93. ציון 82 ואילך.
  94. עי' משנה וברייתא מנחות פה ב, ור' יהודה בברייתא שם פו א ורש"י שם.
  95. ר' יהודה בברייתא שם.
  96. ר' ירמיה בר אבא בגמ' שם.
  97. עי' ברייתא מנחות פה ב ורש"י ורגמ"ה שם פו א.
  98. ברייתא שם. וע"ע מנחות.
  99. עי' גמ' שם ורש"י ורגמ"ה בד' המשנה שם פה ב.
  100. ר"ת בתוס' שם פו א ד"ה ואם, וכס"מ אסו"מ פ"ו הי"ד בד' הרמב"ם שם, שכן הגי' במשנה שם: אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר. ועי' רגמ"ה שם: אינו מן המובחר.
  101. רש"י כת"י שם ותוס' שם בשמו, בד' המשנה שם.
  102. עי' רמב"ם אסו"מ פ"ו הי"ד, בזיתים פגים שלא בשלו.
  103. ברייתא הוריות יג ב, ור' יוחנן שם.
  104. ש"ב יד ב.
  105. עי' ציון 42 ואילך.
  106. מנחות פה ב.
  107. ויקרא רבה פרשה ג סי' ז. ועי"ש שאף אין שמן אלא מעשים טובים.
  108. ברכות נז א.