תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 6: שורה 6:
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד ירושלמי]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד ירושלמי]]}}  


'''התלמוד הירושלמי '''' נכתב  ב[[טבריה]] בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי יש יותר מסכתות מאשר ב[[תלמוד בבלי]]. בידינו נמצא התלמוד הירושלמי על כל סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין (מלבד מסכתות עדיות ואבות) ומסכת נידה מסדר טהרות.
'''התלמוד הירושלמי ''' נכתב  ב[[טבריה]] בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי יש יותר מסכתות מאשר ב[[תלמוד בבלי]]. בידינו נמצא התלמוד הירושלמי על כל סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין (מלבד מסכתות עדיות ואבות) ומסכת נידה מסדר טהרות.


התלמוד הירושלמי מכונה גם "תלמוד ארץ ישראל", "תלמוד מערבא", "תלמוד המערב" או "הירושלמי".
התלמוד הירושלמי מכונה גם "תלמוד ארץ ישראל", "תלמוד מערבא", "תלמוד המערב" או "הירושלמי".
שורה 12: שורה 12:
== עריכת התלמוד הירושלמי ==
== עריכת התלמוד הירושלמי ==


הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית. ככל הנראה עריכתו נעשתה לאחר 370 לספירה. עריכתו מיוחסת במקורות לאמורא [[רבי יוחנן בר נפחא]], שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך נראה שהעריכה נעשתה הרבה שנים אחריו. לפי [[הרב יצחק אייזיק הלוי]] התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת [[ציפורי]]... בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת [[אביי ורבא]].
הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית. ככל הנראה עריכתו נעשתה לאחר 370 לספירה. עריכתו מיוחסת במקורות לאמורא [[רבי יוחנן בר נפחא]], שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך נראה שהעריכה נעשתה הרבה שנים אחריו. לפי [[הרב יצחק הרצוג]] התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת [[ציפורי]]. בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת [[אביי]] ו[[רבא]].


==התלמוד הבבלי==
==התלמוד הבבלי==

גרסה מ־10:29, 24 ביולי 2009

התלמוד הוא הספר העיקרי שבתורה שבעל פה ונקרא גם גמרא. מכיל דברי אמוראים בהם פירושים והרחבות למשניות, ברייתות ותוספתות, ודברי הגותם. בנוי על המשניות, קטעי משנה שלאחריהם קטעי גמרא.

התלמוד הירושלמי

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
התלמוד הירושלמי - עמוד הפתיחה - ויקישיתוף - צילם:Omergold
ערך מורחב - תלמוד ירושלמי


התלמוד הירושלמי נכתב בטבריה בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי יש יותר מסכתות מאשר בתלמוד בבלי. בידינו נמצא התלמוד הירושלמי על כל סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין (מלבד מסכתות עדיות ואבות) ומסכת נידה מסדר טהרות.

התלמוד הירושלמי מכונה גם "תלמוד ארץ ישראל", "תלמוד מערבא", "תלמוד המערב" או "הירושלמי".

עריכת התלמוד הירושלמי

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאות השלישית והרביעית. ככל הנראה עריכתו נעשתה לאחר 370 לספירה. עריכתו מיוחסת במקורות לאמורא רבי יוחנן בר נפחא, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך נראה שהעריכה נעשתה הרבה שנים אחריו. לפי הרב יצחק הרצוג התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי. בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

התלמוד הבבלי

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
התלמוד הבבלי - ויקישיתוף - צילם:Olve_Utne
ערך מורחב - תלמוד בבלי


תלמוד בבלי - נערך על-ידי רב אשי ורבינא בשנת 400 למניינם בקירוב, ועליהם נאמר שהם "סוף הוראה", ומבאר רש"י: "סוף כל האמוראין, עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר, אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו. ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם, וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם, וקבעו הכל בגמרא, כגון: איתיביה, מיתיבי, ורמינהי, איבעיא להו, והתרוצים שעליהן - מה ששיירו אותן שלפניהן. ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום".