טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של מולי (שיחה) לעריכה האחרונה של Yeshivaorgil bot) |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
== מקורם == | == מקורם == | ||
יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן ה[[תורה]], ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי [[עזרא]] ואנשי [[כנסת הגדולה]]. | יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן ה[[תורה]], ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי [[עזרא]] ואנשי [[כנסת הגדולה]]. | ||
הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'". | הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'". | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
[[רש"י]] מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". | [[רש"י]] מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו". | ||
שורה 35: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: תורה]] | [[קטגוריה: תורה]] |
גרסה מ־19:38, 16 באוגוסט 2009
|
סימנים המורים על חיבור ופיסוק המקרא, והמשמשים כסימני ניגון בקריאה בציבור.
סוגי טעמים
מחברים ומפסיקים
הטעמים מתחלקים לשני סוגים: א. "טעמים מחברים" - סימנים המורים על חיבור המילה אל המילה הבאה אחריה; ב. "טעמים מפסיקים" - סימנים המורים על הפסק בין מילה למילה.
כ"א ספרים ואמ"ת
יש במקרא שתי מערכות טעמים, האחת נהוגה בכ"א הספרים והשניה נהוגה בספרי אמ"ת (ר"ת: איוב, משלי, תהלים).
מקורם
יש אומרים כי טעמי המקרא הם מן התורה, ויש אומרים שהם ניתקנו על ידי עזרא ואנשי כנסת הגדולה.
הגמרא אומרת (מגילה לב.): "ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'".
פרשנים המסתייעים בהם
רש"י מסתייע פעמים רבות בטעמי המקרא לפירוש העניין. האבן עזרא קובע: "כל פירוש שאינו על פי פירוש הטעמים לא תאבה ולא תשמע אליו".