דינא דמלכותא דינא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
== טעם הדין ==
== טעם הדין ==


יש שכתבו{{מקור|ראשונים:רש"י/רשב"ם בבא בתרא נה א$רש"י/רשב"ם בבא בתרא נה, א}} שהוא מצד שכן הוא הנוהג המקובל באותה המדינה, וכן הרי זה כאילו שהסכימו ביניהם.
יש שכתבו {{מקור|ראשונים:רש"י/רשב"ם בבא בתרא נה א$רש"י/רשב"ם בבא בתרא נה, א}} שהוא מצד שכן הוא הנוהג המקובל באותה המדינה, וכן הרי זה כאילו שהסכימו ביניהם.


יש שכתבו שהוא מצד שהארץ היא של המלך ויכול לומר - באם אין העם רוצה לקיים גזרותיו - לכו מארצי, ע"פ טעם זה אין נוהג דינא דמלכותא דינא ב[[ארץ ישראל]].
יש שכתבו שהוא מצד שהארץ היא של המלך ויכול לומר - באם אין העם רוצה לקיים גזרותיו - לכו מארצי, ע"פ טעם זה אין נוהג דינא דמלכותא דינא ב[[ארץ ישראל]].


יש שכתבו שהוא מדין כיבוש, שכיון שכבש המלך את המדינה הרי ע"פ דין כל בני אותה המדינה ונכסיהם - שלו.
יש שכתבו שהוא מדין כיבוש, שכיון שכבש המלך את המדינה הרי ע"פ דין כל בני אותה המדינה ונכסיהם - שלו.




[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־14:35, 27 באוגוסט 2009

חוקי המלכות בענייני ממונות הינם ברי תוקף בדיני ישראל. יש אומרים שלא אמרו "דינא דמלכותא דינא" אלא בחוקי המלכות שהנהיגם מלך זה וכל המלכים שהיו לפניו, והם כתובים בדברי הימים ובחוקי המלכים, ויש אומרים שאף חוקי המלכות שלא חקקום המלכים הקודמים אלא שחקקם מלך זה, כל שהשווה בהם את כל בני מלכותו - חוקיו תקפים בדיני ישראל.

טעם הדין

יש שכתבו רש"י/רשב"ם בבא בתרא נה, א שהוא מצד שכן הוא הנוהג המקובל באותה המדינה, וכן הרי זה כאילו שהסכימו ביניהם.

יש שכתבו שהוא מצד שהארץ היא של המלך ויכול לומר - באם אין העם רוצה לקיים גזרותיו - לכו מארצי, ע"פ טעם זה אין נוהג דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל.

יש שכתבו שהוא מדין כיבוש, שכיון שכבש המלך את המדינה הרי ע"פ דין כל בני אותה המדינה ונכסיהם - שלו.