תורת ההתפתחות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בהשקפה התורנית בייחס לתאוריית האבולוציה. אם התכוונתם לקביעת גיל העולם לפי המדע הנסתר לכאורה מספר בראשית וכדומה, עיינו בערך הבריאה.

'אבולוציה ביולוגית היא תיאוריה אודות תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים‏‏ לאורך דורות. תהליך האבולוציה כולל הן את השינויים הקטנים של תדירויות אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) ועד להצטברות של שינויים שהובילה להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום – חד תאיים מורכבים, צמחים, פטריות ובעלי חיים, כולל האדם.‏[1] האבולוציה הביולוגית היא תהליך שמתרחש באוכלוסיות ולא בפרטים בודדים. תהליך זה הביא במהלך הזמן להיווצרות המינים הידועים כיום.

תורת האבולוציה היא תאוריה מדעית המתפתחת כל הזמן ומסכמת את הבנתם של חוקרי הביולוגיה לגבי תהליך האבולוציה הביולוגית. תורת האבולוציה כוללת בבסיסה מנגנונים של תורשה וגנטיקה וכן את תורתו של צ'ארלס דרווין אודות אבולוציה דרך ברירה טבעית יחד עם התפתחויות מאוחרות יותר כגון הסינתזה המודרנית. רובם המוחלט של הביולוגים כיום מקבלים אותה כתורה מדעית תקפה.

לתורת האבולוציה השלכות מדעיות וטכנולוגיות נרחבות. ראשית, היא מסבירה את המשותף לכל עולם האורגניזמים – מנגיפים וחיידקים עד צמחים, פטריות ובעלי חיים. בכך היא מאפשרת להכיל את תחומי הביולוגיה השונים בגוף ידע אחד ולהכליל ידיעות שנרכשו בחקר אורגניזם אחד על אורגניזמים רבים אחרים. שנית, בעזרת תורת האבולוציה ניתן להסביר את היווצרות מגוון היצורים החיים ולקבל הסברים לשוני הרב הקיים בתכונותיהם המורפולוגיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות. כמו כן ניתן ללמוד בעזרת האבולוציה על מורכבותם של היצורים החיים ועל היווצרותם של מינים טקסונומיים חדשים ולהבין את המבנה של מערכות אקולוגיות. הבנת עיקרי התהליך האבולוציוני תרמו למחקר הביולוגי, הרפואי והחקלאי, בשיטות ייצור והפקה של מוצרים וחומרים מהטבע, בשימור טבע וניהול משאבי טבע וסביבה.

לתורת האבולוציה הביולוגית גם השלכות חשובות על התפיסה האנושית של תהליכים: היא העניקה השראה לתחומים כגון תכנות מחשבים ותהליכי אופטימיזציה (כגון אלגוריתם גנטי), וכן לרעיונות חברתיים ואנתרופולוגיים (כגון אבולוציה חברתית ותרבותית), אתיים ופילוסופיים. השפעות אלה על תחומים שאינם ממדעי הטבע עוררו גם התנגדות חזקה מימי דרווין ועד היום – בעיקר במישור החברתי, במישור המוסרי ובמישור התאולוגי (ראו: התנגדות לתורת האבולוציה).

ההיסטוריה של תיאורית האבולוציה ושורשיה הפילוסופיים

תורת האבולוציה התפתחה במשך ההיסטוריה. אבי תורת האבולוציה המודרנית נחשב לצ'ארלס דרווין והרעיון המרכזי שלו הוא הברירה הטבעית (מוסבר בהמשך הערך, בפסקה: "ברירה טבעית"). להלן מספר דוגמאות להוגים שקדמו לדרווין ורעיונותיהם המרכזיים:

קדמות העולם/נצחיות המינים – הסבר שלפיו העולם, כולל מיני האורגניזמים שבו, היה תמיד כפי שהוא כיום. אחד מתומכי הסבר זה היה הפילוסוף אריסטו, שרעיונותיו היו מקובלים עד ראשית העת החדשה. אחרים שדגלו בה היו פיילי וצ'ארלס לייל בני המאה ה-18. בריאתנות – גישה הגורסת כי החיים נבראו בדיוק (או כמעט בדיוק) על פי התיאור המילולי בספר בראשית, בקוראן או בספרי קודש אחרים. הסבר זה בולט בקרב מתנגדי תורת האבולוציה בעשור הראשון של שנות האלפיים. הסבר זה משתייך לקבוצת ההסברים המכונה תכנון תבוני. טענת "התכנון התבוני" היא כי האורגניזמים מורכבים מאוד ולכן הם חייבים להיות תוצאת הליך תכנון מכוון על ידי ישות תבונית ולא תוצאת הליך ללא מתכנן. תאוריית הבריאה הספונטנית – הסבר שלפיו אורגניזמים רבים נוצרים יכולים להיווצר מחומר ללא חיים, למשל: הלכלוך יוצר זבובים, טל הבוקר יוצר גחליליות. מלומדים בני תקופות שונות ביטאו גם דעות הדומות יותר לרעיונות בסיסיים שונים מתורת האבולוציה. הבולטים במלומדים אלה היו בני המאה ה-18. במאה זו חלה התפתחות רבה במחקר הביולוגיה ובמסגרתה פרסמו ז'אן-בטיסט דה לאמארק וקארולוס ליניאוס את רעיונותיהם. ליניאוס יסד את תורת המיון – הסיסטמתיקה, המחלקת את האורגניזמים למינים, סוגים וכיוצא בזה. בלא הסיסטמתיקה קשה לנסח את תורת האבולוציה המודרנית. לאמארק שכנע את המלומדים כי יש שינוי באוכלוסייה מדור לדור, אולם הוא סבר שסיבת השינוי היא ניסיון החיים של ההורים ולא התייחס אל הברירה הטבעית (לאמארקיזם).

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין (באנגלית: Charles Robert Darwin;‏ 12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה". תורת האבולוציה גורסת כי התהליך בו המינים השונים התפתחו במשך מיליוני שנים מאב קדמון משותף אחד, הוא באמצעות הברירה הטבעית. תורת האבולוציה הפכה את פני הביולוגיה והשפיעה רבות על המדע בכללותו.

תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת מזון שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג המזון שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו.

הכל החל עם היווצרותו של התא הראשון, אשר התרבה והכפיל את עצמו עד שנוצרו מספר תאים, והמשיך עד ליצירת זוחל ימי, והמשיך להתפתח ונהיה דג, והמשיך עד שהדג החל לצאת מהמים, ואחר כך נוצרו הזוחלים, ובהמשך הדינוזאורים והעופות, עד שלבסוף באה משפחת היונקים אשר התחלקה לכמה משפחות, ומהם משפחת הקופים, אשר אחד ממיניה נהפך לאחר גלגולים רבים להיות אדם. ההכרה באבולוציה, כלומר בהתפתחות המינים השונים מאב קדמון משותף, התרחשה בימי חייו של דרווין, אך ההכרה שמנגנון הברירה הטבעית שלו הוא שבעיקר אחראי על האבולוציה הגיעה מאוחר יותר. לאחר שהקשו על התאוריה, שאין די זמן להיווצרות המינים זה מזה, פיתחו שני חוקרים אמריקאים השלמה לתאוריה זו – את תאוריית שיווי המשקל המקוטע, לפיה היו שינויים פתאומיים וגדולים שעברו המינים, ולכן זה לקח פחות זמן. הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות השלושים של המאה העשרים להסבר המקובל לאבולוציה, והיא יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית בצורות שונות. גילויו המדעיים של דרווין נשארו בסיסה של הביולוגיה עד היום, מאחר שהוא מספק הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.

המאובנים

עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן).

על פי הטוענים לנכונות תאוריה זו, המאובנים היוו עדות מוחשית להתפתחות המינים. המינים שבהם ניכרת התפתחות זו ביותר הם הסוסים, אשר ניכרים שינויים בגודל ובאצבעות. וכן בציפורים שהתפתחו ממין קדמון הדומה במבנה גופו אליהם.

אבולוציה - תאוריה ולא הוכחה

רעיון האבולוציה היא תאוריה לא מוכחת. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה להוכחה מדעית. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניען וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אם כי אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא הנכונה, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניען וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק).

אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה של התאוריה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. תאוריית האבולוציה בעניינו חסרה הוכחות וניסיונות אלו:

  • אין במדע עדות ניסיונית ולו אחת להתפתחות של מין אחד ממין אחר, יתירה מכך גם הבסיס לתאוריית דרווין שכותב בספרו לשינויים שבמיני העופות מבוסס על אי אלו שינויים קלים באיזה איברים.
טענה מתחזקת בכך שקיימים בעלי חיים שאורך חייהם קצר וניתנים למעקב, ותנאי החיים שלהם ניתן לשינוי קיצוני, ועם זאת לא הצליחו המדענים לגלות בהם שינויים דרסטיים שנוצרו בהם כתוצאה מכך, עד ליצירת "מין" ממין אחר.
  • מכיון שעל פי המדע 'כל דבר המתרחש בדרך הטבע חוזר על עצמו', הרי בכדי שתאוריה זו, הטוענת שקיימת תופעת טבע שמין מורכב מתפתח ממין פשוט, תוגדר כ"מדעית", הייתה תופעה זו של התפתחות המינים - צריכה להיות תהליך המצוי בטבע אי הימצאותה מורידה מאמנותה.

המצב האקולוגי

בתקופה ההתחלתית של "לידת" העולם, היו תנאי הטמפרטורה, הלחץ האטמוספרי, הרדיו אקטיביות וגורמים מהפכניים רבים אחרים, שונים לחלוטין מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם. ועל כן, הוכחה מאופן המצאות החלקים כיום, אין בה משום הוכחה על התהליכים שעברו אז.

בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים בלתי מוכרים לחלוטין.

היוצא מזה, שבנינה של תאוריה זו הוא רעוע יותר מכל התאוריות ה"מדעיות" הרופפות.

היהדות והאבולוציה

ביהדות לזרמיה יש גישות שונות כלפי תורה זו. גישות אלה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: זו השוללת את תורת האבולוציה מכל וכל בטענה שהיא מתנגשת עם האמונה היהודית ולכן יש לדחותה והיא המרכזית, אמנם ישנם מעטים המצדדים בתורת האבולוציה מתוך אמונה כי היא אינה משנה את מעורבותו של הבורא באמצעות השגחה.

לפי פשטות הדברים, תיאורית האבולוציה אינה עולה בקנה אחד עם היהדות. מדען וחוקר מקרא אמריקני בשם ד"ר הנרי מוריס (Morris), העלה במחקרו כי ישנם למעלה מ-20 סתירות בין הנאמר בפרשת בראשית לבין מה שתומכי האבולוציה טוענים שהתרחש.[1] להלן מספר דוגמאות לסתירות כאלו (לאו דווקא מתוך מחקרו של ד"ר מוריס הנ"ל):

  • לפי המקרא האלוהים ברא את כל האורגניזמים (כמו גם את כל המציאות, אך אנו מתעסקים כעת בסתירות עם תיאורית האבולוציה), ובריאה בעצם הגדרתה מנוגדת לתפיסה האבולוציונית, וכמו שאמרו חז"ל:[2] "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו ולצביונן נבראו".
  • לפי המקרא התהליך של בריאת כל החי התרחש במהלך ששת ימי בראשית, ואילו לפי האבולוציה התהליך של יצירת החי לקח מאות מליוני שנים.
  • לפי המקרא בריאת הצומח (כולל העצים) קדמה לבריאת החי, ואילו לפי האבולוציה חלק מעולם החי (בפרט הימי) נוצר לפני הצומח.
  • לפי המקרא האדם נברא מעפר האדמה, ואילו לפי האבולוציה האדם התפתח מאבות קדומים דמויי-קופים.
  • לפי המקרא ה' נטע בקרבו של האדם נשמה רוחנית אשר מאפשרת לו להיות בעל יכולות שאינן חומריות במהותן, כמו רגשות, אמונות וכיו"ב, ואילו האבולוציה טוענת כי כל הנ"ל אינן אלא תופעות פיזיקליות שיש צורך לבאר אותם מנקודת מבט אבולוציונית-נטורליסטית.
  • לפי המקרא נגזרה על האדם מיתה בעקבות האכילה מעץ הדעת, ואילו לפי האבולוציה המיתה היתה קיימת באדם תמיד.
  • לפי המקרא האדמה החלה להוציא קוצים ודרדרים אחרי שהאדם כבר היה בעולם וחטא באכילה מעץ הדעת, ואילו לפי האבולוציה קוצים ודרדרים היו קיימים בעולם מאות מיליוני שנים לפני שנוצר האדם.

הסברים אפשריים לסתירות

  1. לגבי בעיית הזמן: לא מוזכר בשום מקום בתורה במפורש על משך זמן קיומו של העולם. וששת ימי הבריאה לא חייבים בהכרח להתפרש כשישה ימים (דהיינו יממה בת 24 שעות). ההסבר לכך הוא שהשמש והירח, בהם אנו קובעים את משך זמן היממה כתובים רק ביום הרביעי, לפיכך ייתכן שששת הימים לא היו ממש שש יממות אלא שש תקופות שונות. אולי אפילו תקופות של מיליארדי שנים.
  2. לגבי בעיית ההתפתחות: ספרים רבים נכתבו על כך שהסדר ההתפתחותי של בריאת המינים בתורה תואם לסדר בו מחזיקות התאוריות, והם נבראו בהדרגה זה מתוך זה (ספר לדוגמה: "בראשית ברא"- פרופ' נתן אביעזר).
  3. לגבי מקומו של האדם: חשוב להדגיש את העובדה שההבדל העיקרי בין בני אדם לבין שאר בעלי החיים כדוגמת קוף, אינו ההבדל בגוף אלא בכך שלאדם יש נשמה בשונה מהקוף ואחר שהתפתח מן הקוף אלוהים נתן לו נשמה שהבדילה אותו משאר המינים. כפי שמוזכר בספר בראשית פרק ב' פסוק ז': וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. אם כן ניתן להסביר שהאדם התפתח בצורה אבולוציונית מן הקוף, משום שההבדל היחיד הוא הנשמה.
ערך זה עוסק בסתירות בין התורה למדע בעניין הבריאה. אם התכוונתם לסתירות אחרות בין תורה למדע, עיינו בערך תורה ומדע.

סתירות לוגיות בתורת האבולוציה

אחד הקשיים העיקריים בתאוריה של דרווין בא מתחום ההורשה. ב-1867 שאל המהנדס הסקוטי פלימינג ג'נקין כיצד פריטים בעלי יתרון שיאפשר להם לשרוד מסוגלים להתרבות במספרים גדולים מספיק כדי לשנות את האוכלוסייה. תהיה זו באה על רקע תפיסה רווחת בתקפה בתחום ההורשה: ההורשה המעורבת, אשר לפיה תכונות שני ההורים מתערבבות ומתמזגות אצל צאצאיהם. כך, תכונות חדשות, גם אם הן מועדפות, יתפוגגו תוך דורות בודדים. טענה זו באה על פתרון חלקי עם הרעיון של התרומה של בידוד גאוגרפי ליצירת מינים חדשים.[9] בהמשך בספרו המאוחר יותר "מגוון בעלי חיים וצמחים בתנאי ביות" (1868) הגה דרווין את מנגנון ההורשה המכונה "פנגנזהלמארקיאנים, אשר לפיהם איבר אשר נמצא בשימוש רחב או מועט יעביר את תכונותיו לצאצאים. עם פרסום תאוריה זו, רעיון הפנגנזה הותקף מכול עבר, אף על ידי בן דודו של דרווין פרנסיס גולטון אבי תורת האאוגניקה

נטען עוד כי התאוריה של דרווין אינה יכולה להסביר התפתחות אבולוציונית של איברים מורכבים כמו העין או הכנף. על פי טענה זו, עד להתפתחות האיבר המורכב לבעל האיבר המתפתח לא היה כל יתרון הישרדותי על פני פריטים אחרים, על כן האורגניזם לא היה בהכרח שורד וכך מעביר את תכונותיו לצאצאיו. איברים מורכבים אלו, לשיטת כמה מהמתנגדים, מחזקים את הטענה לקיומו של יוצר תבוני. מצדדי התאוריה טוענים בתגובה שלחיה עם "חצי עין" - קולטנים לאור, למשל - יש יתרון במאבק הקיום וכך מתרחשת ההשתנות ההדרגתית שהביאה את העין למצביה הנוכחיים בבעלי החיים השונים.

בנוסף, תהליך ההתפתחות, למעשה מעולם לא נצפה במציאות היומיומית בטבע. האבולוציה אינה מספקת תשובות לשאלות הבאות, שעליהם למעשה בנויות תיאוריות האביוגנזה והאבולוציה: 1. האם אי פעם נצפה תהליך האביוגנזה, או האם המדע יודע על תהליך כזה שהם יכולים להצביע עליו מבחינה עובדתית. 2. האם אי פעם נצפה תהליך של תוספת במידע הגנטי. 3. האם אי פעם מצאנו מבחינה עובדתית אמפירית שכלב לא הוליד כלב, או קוף לא הוליד קוף וכן הלאה.

המצדדים באבולוציה (מיעוט)

ודאי שלא ניתן להשלים עם האבולוציה בצורה מלאה אולם הגישה השנייה, שואבת עקרונות מן האבולוציה הונסה לסדר באופן חלקי את התורה עם עקרונותיה: האבולוציה (כמובן לא אבולוציה אקראית, אלא אבולוציה המכוונת מבורא), מקבלת את האפשרות להיתכנות הטענות שהעולם נברא בתהליך אבולוציוני, ושהעולם קיים מיליארדי שנים, נחלקת לפרשנויות פילוסופיות שונות, המיישבות את תורת האבולוציה עם היהדות על פי השקפות דתיות שונות. ההשקפה של קבוצה זו קוראת תיגר על מאפיין האקראיות בתורת האבולוציה, וטוענת כי יש ריבוי של הוכחות על קיומן של חוכמה, תוכנית ומגמה מאחורי תהליך ההתפתחות. אף שתפיסתם של רוב ההוגים היהודיים הדוגלים בגישה זו דומה לרעיון התכנון התבוני, אין לתפיסה זו יומרה להוות תאוריה מדעית שאמורה להחליף או לרשת את תורת האבולוציה. בניגוד לנצרות, מצדדי האבולוציה ביהדות אינם מחשיבים את תפיסתם כרעיון מדעי, אלא כרעיון רוחני שביכולתו לגשר בין האמונה הדתית באל ובהשגחה לבין התפיסה המדעית המקובלת.


דעת המלבי"ם

יש שרואים בדברי המלבי"ם תמיכה ברעיון האבולוציה[דרושה הבהרה][3]. בפרשת בראשית(דרוש מקור) הוא מפרש את השינוי בין המילה "ברא"-בריאת יש מאין ל"יצר"-יצירת יש מן היש, בפרוש זה הוא מרחיב שהיו "סיבות אמצעיות" בין כל היצורים ואפילו כותב שהקוף הוא שלב בין החי (בעלי חיים) למדבר (אדם).

ברם בביאורו על פרשת נח, המלבי"ם תקף בלשון חריפה אפילו את אלו הטוענים שגיל העולם מעל ל-10 אלף שנים[4]. כך שהרעיון האבולוציוני במתכונתו המוצע במדע, אינו יכול להתאים.

דעת הראי"ה

הרב קוק[5] אמר שתיאורית האבולוציה מתאימה לתורת הקבלה ברעיון שכל הנמצאים מתפתחים עם הזמן. ההולכים בדרך זו טוענים שכל פרשת הבריאה היא מסודות תורה ולא מובנת כפשוטה, כפי שכתב הרמב"ן בפירושו לתורה.


דברי הרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת חיווה דעתו בנושא במאמר למה דרווין האמין באלוהים? (אתר YNET, לרגל 200 שנה לדרווין), כתב: "מי שרוצה לכפור באלוהים ומגייס את דרווין לשירותו, עושה לו עוול. סר צ'רלס דרווין האמין באלוהים. גם אלברט איינשטיין האמין בו. כך גם אייזיק ניוטון, קופרניקוס, מנדלייב ומדענים חשובים אחרים שידעו משהו על העולם ודווקא בגלל זה הבינו שיש פה 'יד מכוונת'. יש אלוקים!" הוא מסכם: "אנו מאמינים בהתפתחות העולם ומאמינים באלוקים. חכמינו מספרים על העולם שהיה תוהו ובוהו, "אלוקים בורא עולמות ומחריבם". חכמי הקבלה מסבירים את מגמת התהליך הזה באריכות. מחקר של פרופסור נתן אביעזר מוכיח כי סדר הופעת היצורים על פי האבולוציה דומא להפליא לסדר המופיע בספר בראשית. למה אלוקים ברא את העולם בשלבים? זו כבר שאלה מוסרית. "והלא במאמר אחד יכול להבראות?" חכמינו ז"ל אמרו שהכל בא בשלבים כדי שתהיה לנו יכולת להבין משהו מהחכמה של אלוקים. אנו מאמינים שאין אפשרות שהמחקר המדעי יסתור משהו אחד מדברי תורה. אלוקים אחד ברא את שניהם. אנו בטוחים שעם השנים המחקר המדעי יתפתח, יזנחו טעויות העבר ויתגלו אמיתות חדשות שביחד יבנו לנו הבנה חדשה ומופלאה יותר על הבריאה. על אלוקים ועל התורה".

דעת הרב גדליה נדל

הרב גדליה נדל, מבכירי תלמידיו של החזון אי"ש, ומראשי כולל חזון אי"ש מאמץ אף הוא את האבולוציה, בספר "בתורתו של ר' גדליה". לגבי התפתחות עולם הצומח הוא כותב (שם, עמ' צד-צה): "כשנוצרו הצמחים ביום השלישי - אין סיבה לחשוב שהם נוצרו כולם בבת אחת. ישנה השתלשלות של מינים. ישנם שינויים גנטיים, מוטציות, היוצרים מינים חדשים, וזהו תהליך הלוקח זמן רב מאד... במקום לדבר על "התפתחות" נדבר על התקדמות הבריאה, משלב לשלב, מצורה לצורה, ברצון ה', הפועל באמצעות המלאכים. אמנם, התקדמות זו היא תהליך ממושך. כל שינוי בטבע לוקח הרבה מאד זמן, בצעדים קטנטנים. כך היא פעולתו של הקב"ה." לגבי בריאת האדם הוא כותב כך (עמ' צט-ק): "התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה. הקב"ה לא לקח כף עפר וגיבל אותה במים, כמו שעושים הילדים בגן... בריאת האדם בצלם א-לוקים זהו סופו של תהליך ארוך, שראשיתו ביצור לא שכלי, השייך לקטיגוריה של בעלי החיים, ההולך ומתקדם על שניתן לו השכל האנושי, ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו... ההוכחות של דרווין, ושל חוקרי המאובנים, לקיומם של שלבים קודמים כאלה, נראות משכנעות. הטעות של דרווין היא בראייה הכללית של הדברים, המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים. אך עם ההכרה ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים - אין לנו שום צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם... האדם שעליו נאמר "נעשה אדם בצלמנו" הוא שלב אחרון של התקדמות הדרגתית."

הגישה אשר לפיה התורה כלל לא התייחסה לפן המציאותי של הבריאה

כמו כן ישנם אלו הטוענים שאין מטרתה של התורה להביא לנו מידע על איך נברא העולם, אלא להורות לנו דרך חיים (למשל רבי שמשון רפאל הירש באגרותיו ועוד). ועל פי גישה זו ניתן לכאורה להתאים בין היהדות לגישה מדעית על שתהיה.

ואולם הר"ש הירש עצמו לא היתה דעתו נוחה בתאוריית האבולוציה. במאמרו "על ערכה הפדגוגי של היהדות" הוא כותב:

"השקפה חדשה שצפה ועלתה זה עתה מסבירה את כל צורות החי המרובות כתולדות "צורת אב" ראשונה אחת, בלתי מורכבת ופשוטה ביותר, ולעת עתה אינה אלא השערה אשר עדים אין לה בין העובדות".

ובביאורו על התורה (לספר במדבר, פרק כה, פסוק ג) שהשווה בין האבולוציה לעבודה זרה.

ראה גם

לקריאה נוספת

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Morris, Henry M. "The Henry Morris Study Bible", Master Books Edition, April 2012, p. 10
  2. מסכת ראש השנה דף יא, ע"א.
  3. ואולם ראה גם שיחה:תורת ההתפתחות.
  4. וז"ל: "ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגיאולוגיה, שחופרים במעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה שהעולם קדמון מרבוא שנים, ושכבר היו בעלי חיים מימי קדם קודם לזמן היצירה שלנו. וכל זה הבל וריק, כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע"י הרעשים שבאו מעומק שאול ותהום רבה והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה והורידה פגרי הבעלי חיים עמוק עמוק, ונבקעה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך 150 יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו להן החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל, ולא חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת שאול איך מחה את כל היקום מעל פני האדמה ויטביעם בשאול תחתית עדי אובד".
  5. דרושה הרחבה רבה במשנתו בעניין - ראה אגרות הראי"ה אגרות צא וקלד; אורות הקודש ח"ב עמ' תקמז-תקמח; פנקסי הראי"ה ח"א עמ' קסב-קסד; ועוד.
    ראה שיעורים של הרב יהודה מלמד על איגרת צא באגרות ראי"ה- א, ב וג, באתר ישיבה.