עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
חזזית המצרית
ילפת, שחין שהוא לח מבחוץ ויבש מבפנים, ואינו מתרפא. הוזכר במסכת בכורות : "ילפת זו חזזית המצרית ואמר ר"ל למה נקרא שמה ילפת שמלפפת והולכת עד... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בתי ערי חומה
=בתי ערי חומה= הגדרה - בתים בערים שבארץ ישראל, המוקפות חומה מימות כיבוש הארץ, בנוגע לפדיונם וליציאתם ביובל אין המקום נקרא עיר חומה עד...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
חלדה
הגדרה - פסול שחיטה, על ידי שהסכין מכוסה בשעת שחיטה חלדה היא אחד מחמשה הדברים הפוסלים את השחיטה (חולין ט א; רמב"ם שחיטה ג א; טוש"ע יו"ד כג...להמשך הערך |
הידעת? |
מתי ואיפוא הייתה מלחמת עמלק הרב אביגדר הלוי נבנצל סבור כי ביום כ"ח באייר התרחשה "מלחמת העמלק" בהר המוריה. במקרא נאמר :"מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (ט). הרי מדובר על ה גבעה, ואיזו היא ? . בשיר השירים נאמר: " אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" [1], דהיינו הר המוריה. ונאמר בספרים, שהר המוריה ליוה את בני ישראל במדבר סיני עד בואם ארצה. הוא דורש על האימרה המופיעה בתלמוד (בבלי תענית כט א): "מגלגלים זכות ליום זכאי", בשם הרב נחום פרצוביץ, כי בני ישראל הגיעו למדבר סיני בט"ו באייר. המן החל לרדת למחרת שהיה יום א'. ביום שישי של אותו שבוע לקטו לחם משנה. בשבוע לאחריו נסעו ממדבר סיני ויחנו ברפידים. יום א' היה כ"ג באייר. באיזה יום בשבוע נלחמו עם עמלק? אמר הרב נחום פרצוביץ :"שהיה זה ערב שבת". רבי אלעזר הקליר כתב בפיוט "אץ קוצץ" לפרשת זכור שמשה רבינו העמיד את השמש עד סוף היום. המטרה הייתה לסיים את המלחמה. משה רבינו עשה זאת מאותו סיבה שהשמש בגבעון עמדה. ילקוט שמעוני כתב: "כדי שלא תכנס השבת" (ב',כ"ב). מסכם הרב נבנצל:" ואם כך: הרי שנמצא הפלא ופלא: מלחמת ישראל בעמלק התנהלה בהר המוריה בכ"ח באייר. המקור: שיחות הרב נבנצל, ספר שמות, עמ' תל"ב |
פרשת השבוע |
פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בחומש במדבר. חלקה הראשון של הפרשה מתאר את חטא המרגלים ותוצאותיו, כאשר בחלקה השני של הפרשה מובאים דינים שיהיו לאחר העליה לארץ כגון דיני קורבן נדר ונדבה, וכן הפרשת חלה... |
דבר בעתו |
ימי בין המצרים (נקראים גם שלושת השבועות) הינם... |