הרב דב בעריש ויידנפלד

רבי דב בעריש ויידנפלד מטשיבין

הרב דב בעריש ויידנפלד (מכונה הרב מטשיבין או ביידיש "דער טשיבינער רב") היה ראש ישיבה ופוסק באירופה ובירושלים בדור הקודם.

תולדות חייו

נולד בה' בשבט תרמ"א בעיר הרימלוב שבפולין לרבי יעקב ווידנפלד, רב העיר ומחבר הספר "כוכב מיעקב", בן למשפחת חסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה שקד שעות רבות בלימוד תורה והתפרסם בכל רחבי פולין בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו"רי פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, המהרש"ם, רבי מנחם זמבה ועוד, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.

למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל בשנת תרע"ח נאלץ בעל כרחו לקבל משרת מורה-הוראה, ובשנת תרפ"ג התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב" (על שם אביו) שהיתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת הנאצים לפולין בתרצ"ט התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית "דר שטירמר" הוא תואר כ"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שבברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין, רבי ישראל. בקיץ ת"ש נעצר בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד תורה בעל פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת תש"ג הועבר לבוכרה, ובשנת תש"ו הצליח להגיע לארץ ישראל עם משפחתו ששרדה עמו.

בארץ הלך שמו הלך לפניו והוא זכה באופן מיידי למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד החזון איש והרב מבריסק" רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדור" בעולם החרדי. הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.

התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון, שכיהן כראש ישיבה אחריו.

נפטר בירושלים בי' בחשוון תשכ"ו, ונקבר בחלקת הרבנים האשכנזים בהר המנוחות.

ספריו

• שו"ת דובב מישרים