בני יעקב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בני יעקב הם הבנים של יעקב אבינו. בני יעקב, אשר היו הבסיס לשבטי עם ישראל ולחלוקת נחלות שבטי ישראל. שמות הבנים הופיעו גם על חשן משפט, כאשר על כל אבן היה סמלו שך השבט.

בני יעקב

בני יעקב נולד [1]. שנת הלידה
לבריאת העולם
נפטר בן[1] יום ההילולה מקור השם מקום קבורה משוער [2]
ראובן י"ד בכסליו ב"א קצ"ג 2193 155 או 124 י"ד כיסלו "כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי"(כ"ט,ל"ב)
שמעון כ"ח בטבת ב"א קצ"ד 2,194 120 כ"ד כיסלו "כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי"(ל"ג) צפונית מכפר סבא
לוי ט"ז בניסן ב"א קצ"ה 2,195 137 [3] "הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי" (ל"ד)
יהודה ט"ו בסיון ב"א קצ"ה 2,195 119 ט"ו בסיוון "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'" (ל"ה) יהוד
דן ט' באלול ב"א קצ"ה 2,195 125 ט' אלול "דָּנַנִּי אֱלֹקים" (ל',ו') אשתאול, כפר דנה בעמק יזרעאל
נפתלי ה' בתשרי ב"א קצ"ה 2,195 133 "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי" (ח')
גד י' חשוון ב"א קצ"ה 2,195 125 י' מרשוון "(בָּגָד) [בָּא גָד]" (י"א)
אשר ד' בשבט ב"א קצ"ה 2,195 123 י"ב טבת "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת"(י"ג)
יששכר י' באב ב"א קצ"ו או קצ"ז 2,196 122 י' באב "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר-נָתַתִּי "(י"ח)
זבולון ז' בתשרי ב"א קצ"ז 2,197 110 ה' תשרי "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (כ')
דינה הרב דוד צבי הופמן מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"[4]. ארבל
יוסף| כ"ז תמוז ב"א קצ"ט 2,199 110 א'תמוז " אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי" (כ"ג) שכם
בנימין י"א במרחשון ב"א ר"ז 2,207 115 כ"ד מרחשוון "שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין" (ל"ה,י"ח) מזרחית מכפר סבא

מקור:ספר סדר הדורות

סמלי שבטי ישראל

הסמלים באים לבטא את אופיין של בני יעקב כפי שבא לידי ביטוי בברכת אביהם ובברכת משה רבינו. יש בהן אפיון גם לטבע של הנחלה שהם זכו בה.

סמלי השבטים בויטראז' כפי שנעשו על-ידי מרים רייך סטודיו ויטראז)‏ מקדומים - מוצגות במכון לב במדרשה – ירושלים

חשן משפט

ערך מורחב - חשן משפט


אבני החושן - ויקיפדיה,ערך: ברי"א

חשֶׁן מִשְׁפָּט היה על האֵפֹד, אחד משמונת הבגדים שנהג ללבוש הכהן הגדול בבואו אל משכן אהל מועד ולבית המקדש. החושןהיה עשוי: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. צורתו הייתה רבוע: זרת אורכו וזרת רוחבו. היו בו ארבע טורים של אבנים:( ספר שמות, כ"ח, ט"ו-ל'))

  1. אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
  2. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם:
  3. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
  4. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם:

על האבנים היו חקוקים שמות בני יעקב - שבטי ישראל - שמות האבות וצמד המילים "שבטי ישרון".

החשן משפט נישא על ידי אהרן הכהן ולאחריו על-ידי הכהנים הגדולים בעת עבודתם הקדושה. וכך מתואר תפקידו : "וְנָשָׂא ... (את) ְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל-לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-ה' תָּמִיד.וְנָתַתָּ אֶל-חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ילקוט שמעוני לפרשת שמות
  2. מקור, בין השאר, מנחם מיכלסון,יהודה סלומון ומשה מילנר , מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל - משרד הבטחון ההוצאה לאור
  3. רק שמת לוי החל שעבוד מצרים לפי סדר עולם רבה
  4. דברים ל"ב,ל"