פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שיז א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:50, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שיז א

סעיף א[עריכה]

השוכר שאמר: נתתי שכר הבית שנתחייבתי בו, והמשכיר אומר: עדיין לא נטלתי, בין שהיתה בשטר (או בעדים) בין שהיתה בלא עדים, אם תבעו בתוך (זמן השכירות כגון ששכרו) לל' יוםא (ותבעו תוך ל') (טור), על השוכר להביא ראיה, או יתן ויחרים על מי שלקח ממנו שלא כדין, או יטעון עליו בדמים שנתן תחלה טענה בפני עצמה וישביענו היסתב. ואם תבעו המשכיר לאחר שלשים יום, אפילו ביום ל', על המשכיר להביא ראיה, או ישבע השוכר שכבר נתן לו שכר, ויפטר. וכן אם שכר ממנו שיתן לו השכר שנה בשנה, ותבעו בתוך השנה, על השוכר להביא ראיה; תבעו לאחר השנה, ואפילו ביום אחרון של השנה, על המשכיר להביא ראיה (ועיין לעיל סימן ע"ח סעיף ג'). (ב"מ קב,ב).

א. גמרא: אין השוכר פורע תוך זמנו, אך לאחר זמנו ואף ביומא דמישלם זימניה נאמן לומר שפרע.

בשוכר סתם: לשון הרמב"ם והשו"ע: אם תבעו בתוך לל' יום על השוכר להביא ראיה. ← משמע שגם בשוכר סתם אינו נאמן בתוך ל'.

רמ"א: הבין שהשו"ע עוסק בשוכר לל' יום ולא בשוכר סתם, ולכן תיקן לשונו.

ש"ך,קצות: הם עוסקים בשוכר סתם, הש"ך תמה כי בשלמא ברמב"ם י"ל שסובר כר"ן שאף בסתם הלואה אינו נאמן תוך ל', אך השו"ע לא פסק כן. וכתב שאפשר לחלק בין סתם הלואה לסתם שכירות, וצ"ע. הקצות יישב שהכל תלוי במנהג, ובסתם הלואה נוהגים לפרוע ובשכירות לא.

קצות - השוכר סתם בכך וכך לשנה, לאחר כל שנה נחשב לאחר זמנו.

ב. שבועת היסת: סמ"ע: מהטור בסי' עח משמע שיכול להשביע המלווה לפני שפורע ואילו כאן משמע שרק אחרי, והחילוק הוא שבשכירות אין דרך לפרוע כלל תוך זמנו, שמא יוציאנו מביתו תוך הזמן ולא יצטרך כלל לשלם.

ש"ך: גם בסי' עח כוונת הטור שישביענו לאחר שיפרע וסברת הסמ"ע רחוקה ואינה נמצאת בשום פוסק.

שטר על דמי השכירות: נמוק"י,ש"ך - אם יש שטר בפנ"ע על דמי השכירות (מעבר לשטר שכתוב בו השכירות כדי שלא יוכל לטעון לקוח) אינו נאמן אף לאחר זמנו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.