פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | הצלה מפני הדליקה[עריכה]
המשנה (קיז:) אומרת שאם פרצה דליקה בשבת מותר להציל מהבית מזון שלוש סעודות שצריך לשבת עצמה, הראוי לאדם לאדם, והראוי לבהמה לבהמה. לכן בליל שבת מותר שלוש סעודות, בבוקר שבת שתי סעודות, ולפני סעודה שלישית מותר סעודה אחת.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
◄ ב"ח: אם עבר חצות היום, אפילו שלא אכל סעודת הבוקר יכול להציל רק סעודה אחת.
◄ פרי מגדים: מפקפק בזה.
מותר להציל לכל אחד מבני הבית מזון שלוש סעודות (ביה"ל).
הטעם שמותר להציל גם בשביל בהמה הוא שאסור לאכול לפני שנותן אוכל לבהמה (ביה"ל).
מותר להציל לחם משנה לכל סעודות היום. וכן מותר להציל משקים ללא הגבלה, אלא שיין לקידוש מותר רק לצורך שלוש סעודות (ביה"ל).
❖ בתים הסמוכים לדליקה[עריכה]
הגמרא אומרת שמתוך שאדם בהול על ממונו יבוא לכבות את האש בשבת, לכן אסרו על פינוי כללי של הבית, אלא רק סעודות שנצרכות לו לשבת.
ר"ת, רא"ש, ר"ן, סמ"ג, תרומה, רשב"א, רמב"ם וטור: בתים קרובים למקום הדליקה אינם בכלל האיסור ומותר להציל מהם הכל, כי בהם אין בהלה ולא יבואו לכבות הדליקה.
☜ כך פוסק שו"ע.
במת התירו לטלטלו מפני הדליקה, מפני שאם לא נתיר לו יבוא לכבות במזיד. אבל בממון אדם לא יבוא לכבות במזיד אם לא נתיר לו להציל את ממונו, ולכן אסרו להציל הממון כדי שלא יבוא לכבות מתוך בהלה (משנ"ב).
מותר לאנשים השרויים בבית שבו הדליקה, ואינם מבני הבית, להציל עבור בני הבית ממון, כיוון שאינם בהולים כמו בני הבית (חיי אדם).
❖ הצלת דברים בזמן הזה[עריכה]
◄ שולחן עצי שיטים: בסעיף כו מבואר שבזמן שחיים בן הנכרים ויש סכנת נפשות מותר לכבות הדליקה. ממילא מותר גם לאנשי הבית שבו הדליקה להציל הכל, וכמו שמותר לבתים הסמוכים לו, שאין חשש מפני שיבוא לכבות, שהרי הכיבוי מותר.
◄ משנ"ב: אין זה מוכרח, כיוון שיש עוד איסורים בהצלת הממון (כך מבאר המשנ"ב. וכתב שגם האחרונים הנ"ל מפקפקים בזה).
☜ לדינא אין למחות ביד המקילים (כיוון שהט"ז הקל כל עוד אינו עובר על איסורי תורה) (משנ"ב).