אנציקלופדיה תלמודית:סאה
|
הגדרת הערך - מדת נפח[1] ליבש והלח[2].
מהותה
הסאה משמשת במידת היבש[3], וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת[4], ובשאר מקומות במקרא[5], במשנה ובתלמוד[6]. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת[7]. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה[8].
שמותיה
הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא[9]. וכן נקרא בשם גרב[10] במידת הלח[11]. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה[12].
יחסה למדות אחרות
מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה[13]. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה[14]. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין[15], מאה ארבעים וארבע ביצים[16]. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה[17], אחד משלושים בכור[18]. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת[19], שני הין[20], עשרים וארבעה לוגין[21], תשעים ושש רביעיות[22].
הייסוף
שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח[23] - חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר[24], נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים[25] פחות חומש ביצה[26]. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו[27], נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים[28] ומעט פחות מחצי ביצה[29]. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע"ע שעורים.
שמושיה בהלכה
שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה[30]. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין[31]. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין[32]. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים[33]. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים[34]. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים[35]. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה[36]. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה[37].
על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע"ע מדות ומשקלות[38]. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.
הערות שוליים
- ↑ הכלי למדידת סאה נקרא גם הוא, על שם המדה, סאה, עי' שבת נט א.
- ↑ עי' ציון 7 על השימוש בסאה ללח.
- ↑ עי' ברייתא ב"ב פט ב; פהמ"ש לרמב"ם כלים פי"ז מי"א; עי' מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' ציון 10 ואילך.
- ↑ בראשית יח ו.
- ↑ שמואל א כה יח כמידת קלי, ומלכים ב ז א וטז ויח, כמדת סולת.
- ↑ משנה פאה פ"ו מ"ט ובמקומות רבים.
- ↑ עי' ציונים 32, 36.
- ↑ ע"ע בית סאה ציון 5 ואילך, ועי"ש אם משערים בחיטים או בשעורים.
- ↑ ערובין פג א: מודיא דקונדיס, עי' פי' ר"ח שם ורש"י שם ד"ה מודיא וערך מלין. ועי' גיטין נז א; ירושלמי ב"ק פ"ט ה"ה: מודי; אסתר רבה פ"ב. עי' ירושלמי שם שמידה זו שימשה למדידת חיטים, ועי' הגהמ"י מאכ"א פי"א אות פ, שהמודיא משמשת למידת הלח. עי' ערך מלין ע' מודיא, שברר השוואת שיעור המודיא לסאה ע"פ המידות הרומיות. עי' ברורי המדות והשיעורין מערכת משורה אות מא, שכתב שהיא מידה קטנה ואינו יודע שיעורה.
- ↑ כתובות קיא ב ורש"י שם ד"ה גרבי; עי' רש"י סנהדרין צה א ד"ה בארבע, אך ברש"י שם הגירסא: גריבי, ועי' דק"ס שם שיש גורסים שם גריוי, עי' להלן; מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין (בתוך גנזי נסתרות קובץ ג). ועי' תרומות פ"י מ"ח, שגרב היה כינוי אף לכלי במידה אחרת, ועי' ר"ש ורא"ש שם, שפי' שגרב הוא כינוי לכד או חבית, ועי' רמב"ם שם שפי' בע"א, ואפשר שהיה מצוי חבית במידת סאה, ועל שמה נקראה מידת הלח גרב, ועי' חגי ב טז: חמישים פורה, ובתרגום שם: גרבין, ואפשר שהכוונה, כלי. ועי' רש"י פסחים לו ב ד"ה גרבא, שפירש איפה, ועי' ערך מלין ע' אשישה שהתקשה בזה. ועי' ערובין כט ב [וכיו"ב פסחים לב א] יבמות פט א ונדרים נ ב ונא א וסו ב וב"ק צו א [וכיו"ב ב"מ קי ב] וב"מ קח א וסנהדרין צו א וע"ז מג א: גריוא, ובערובין יד ב וב"מ סה א וב"ב עג א וב"ב קו ב: גריוי, ובגיטין סט ב: גריבי, ועי' ערובין יד ב ורש"י שם ד"ה ששת שהכוונה לסאה, וכן פירש רש"י גיטין שם ד"ה גריבי וב"ב קח א ד"ה ואי ורשב"ם ב"ב קו א ד"ה אמר ליה, ועי' הערוך ערך גריוא ורבינו גרשום ב"ב עג א ור"י מלוניל על הרי"ף ב"מ לו א, שפירשו 'מדה', ועי' נדרים נ ב: כל גריוא דבעינא, וב"ק צו ב וקי א: הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי, שמשמע כדבריהם, ועי' ע"ז מג א, שפירושו כלי שמודדים בו, ועי' רשב"ם ב"ב עג א ד"ה ביזרא, שפירש כור, וכן ברש"י סנהדרין צה א שם בלשון אחד, עי' דק"ס שם אות ת, ואפשר שגם רש"י ורשב"ם הנ"ל שפירשו סאה, אין כוונתם לתרגם לשון גריוא, אלא שזהו מידה סתם, עי' מהרש"א ציון 12, ועי' ר"ח פסחים לב א ונמוקי יוסף ב"מ לו א שפירשו קב, אמנם אפשר שגרב וגריוא אינו שוה, ועי' דק"ס השלם גיטין שם ודק"ס ב"מ סה א אות ו וב"ב עג א שם.
- ↑ מאמר על המדות ומשקלות לר"י עקנין. ועי' פסחים נז א: ושותה שלוש מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות. עי' שבת יג ב וכג ב וביצה כט א ומגילה כז ב וחגיגה יג א וכתובות קיא ב וב"ב עג ב וסנהדרין צה א וע"ז מ ב ומנחות מה א, שהזכירוהו לגבי יין, שמן ומים.
- ↑ מהרש"א סנהדרין צג א ד"ה אילימא בביאור הגמ' שם, שפירוש הכתוב רות ג יז, שש השעורים האלה נתן לי, הכוונה לשש סאין, ועי' תרגום שם ורות רבה פ"ז, שתרגמו בסאין, ועי' רש"י שם ע"ב ד"ה אלא, ועי' יפה תואר פרשת תולדות פס"ז, שסתם מדה הנמכרת בשער היא כור.
- ↑ פיהמ"ש לרמב"ם כלים יז א.
- ↑ שם.
- ↑ פרה פ"א מ"א; תרומות פ"ד מ"ז. וע"ע קב.
- ↑ ערובין פג, א. וע"ע ביצה (שיעור).
- ↑ משנה מנחות עו ב; אונקלוס שמות טז לו וויקרא ה יא וו יג ובמדבר ה טו וכח ה; תיוב"ע ישעיהו ה י ויחזקאל מה יא; רמב"ם ערכין פ"ד ה"ד. וע"ע איפה ציון 6.
- ↑ עי' מנחות עז א, שלמדו שהאיפה והבת שהן ל' סאין הן עשירית מן הכור, ועי' רש"י שם ד"ה אלא, שהכור הייתה מדה ידוע בזמן חכמים, וידעו שהיא שלושים סאין, וע"ע כור ציון 8; רמב"ם ערכין פ"ד ה"ד; ספר השרשים לרד"ק ע' כור וע' חמר.
- ↑ מנחות שם, ועי' יחזקאל מה יא שהאיפה והבת שיעור אחד, ועי' ציון 17 היחס לאיפה, וע"ע מדות ומשקלות ציון 132.
- ↑ עי' מנחות פט א ובכמ"ק, שההין שנים עשר לוג, ועי' ציון 21, שהסאה עשרים וארבע לוג; פהמ"ש לרמב"ם עדיות פ"א מ"ג. וע"ע הין ציון 30 וע' מדות ומשקלות ציון 128.
- ↑ ירושלמי תרומות פ"י ה"ה. ועי"ש פ"ה ה"א, וע"ע לוג ציון 29.
- ↑ ע"ע רביעית, שהוא רביעית הלוג
- ↑ ע"ע מדות ומשקלות ציון 217 ואילך.
- ↑ משנה מנחות עו ב וגמ' שם עז א בפירושה; ברייתא ערובין פג א וגמ' ורש"י שם בפירושה.
- ↑ ערובין שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה ואי דירושלמית.
- ↑ ברייתא ערובין שם.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ רש"י שם ד"ה מאתן.
- ↑ משנה יומא מג ב.
- ↑ שקלים פ"ג מ"ב; רמב"ם שקלים פ"ב ה"ה. וע"ע.
- ↑ ברייתא כריתות ו א. וע"ע.
- ↑ משנה מנחות עו ב; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ז הי"ב. וע"ע.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם פ"ח ה"ד.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם פ"ה ה"ו. וע"ע.
- ↑ מקואות פ"א מ"ז ופ"ה מ"ו ועוד מקומות; ברייתא ערובין ד ב וש"נ. וע"ע.
- ↑ כלים פט"ו מ"א; עי' רמב"ם כלים פ"ג ה"א והשגות הראב"ד שם. וע"ע טמאת כלים ציון 703 ואילך.
- ↑ ציון 204 ואילך.