אנציקלופדיה תלמודית:פוצע
|
הגדרת הערך - אב מלאכה, אחד מל"ט אבות מלאכות האסורים בשבת.
פתיחה
מלאכת הפוצע[1], היא אב מלאכה, אחת מל"ט אבות-מלאכות* האסורים בשבת[2], ובמלאכת המשכן – שממנה למדו את האבות מלאכות האסורות בשבת[3] - היא היתה בהכנת היריעות[4].
גדרה
בגדר המלאכה, נחלקו ראשונים ואחרונים:
סיום האריגה
יש סוברים שפוצע היינו שבסיום מלאכת האריגה חותך את האריג מן החוטים שנשתיירו במסכת, ואפילו לא חתך ממנו אלא שני חוטים חייב[5], ופוצע הוא מלשון חיתוך[6]. לדעה זו, הטעם שאינו בכלל מלאכת מכה-בפטיש* - שהיא מעשה של גמר מלאכה[7] - משום שעדיין אינו גמר מלאכה, שמחוסר נטילת ראשי החוטים שבאריג[8], או שעדיין נשארים חוטים מחוברים ולא סיים לחתוך אותם, ומשום מלאכת פוצע חייב על חיתוך שניים[9]. ויש שכתבו שאף על פי שהוא גמר מלאכת האריגה, כיון שהיתה מלאכה זו במשכן, חשובה אב נפרד[10]. ובהבדל שבין פוצע למחתך, יש שכתבו שמחתך היינו שחותך בשיעור ובמידה מסוימים, ואילו בפוצע כשחותך את האריג מהמסכת אין כוונתו על השיעור אלא רק להפרידו מן המסכת, ובדרך כלל אחר כך חותכים עוד ומוסיפים אימרא סביב[11]. ויש חולקים, שחיתוך האריג מן החוטים אינו בכלל מלאכת פוצע אלא מכה בפטיש[12], או שהוא תולדת מחתך[13].
הפרדת השתי מהערב
יש סוברים שהפוצע היינו שמפריד את הארוג, בין שהוציא את חוט הערב מן השתי או שהעביר השתי מעל הערב, והוא שלא יקלקל אלא יתכוון לתקן[14], ועושה זאת לצורך האריגה[15]. וכעין זה יש שכתבו שפעמים שהיריעה רחבה יותר מדאי ומנתק ממנה חוטים להשוותה[16], וכתבו אחרונים שלדעה זו אינו חייב אלא כשפוצע על מנת לחזור ולארוג[17]. ועוד כתבו אחרונים שצריכים הרופאים להיזהר שכאשר הם צריכים חוטים מפורדים כדי להניח על המכה שלא לקחת חתיכת בגד פשתן ולהפריד את החוטים, שזו מלאכה דאוריתא[18].
לדעה זו, מלאכת פוצע אינה בכלל מלאכת קורע – שאינו חייב אלא בקורע על מנת לתפור[19] - שבקורע הוא חותך את החוטים שבאריג, ואילו בפוצע הוא מפריד את החוטים זה מזה[20], או שפוצע הוא ההיפך מאורג, והיינו הפרדת שני הדברים המתחברים בלא דבר שלישי נוסף, ואילו הקורע הוא ההיפך מתופר, שקורע הדבר השלישי שבא לחבר בין שני דברים[21]. ויש שכתבו שהפוצע דומה הוא לקורע על מנת לתפור[22]. ויש חולקים וסוברים שהפרדת חוטי השתי מן הערב אינה בכלל מלאכת פוצע אלא היא מלאכת קורע[23].
פציעת ראשי חוטים לשם שזירתם לחוט אחד
יש סוברים שהפוצע היינו כשחוט אחד ניתק פוצע ראשיו ושוזרם ביד עד שנארג[24], ואינו קושרם[25]. ולדעה זו יש שצידדו לומר שאינו בכלל מלאכת טווה*, ששזירה לחוד וחיבור חוט נפרד לחוד[26]. ואותה שאמרו ששיעור מלאכת פוצע הוא שני חוטים[27], לדעה זו היינו שיעשה את הפציעה בשני חוטים והיינו בשני חוטים שניתקו והם כעת ד' חוטים[28], ויש שכתבו בדעת ראשונים שהיינו חוט אחד שנקרע לשניים, כשני חוטים, ופוצע את שני הראשים[29]. ויש מן אחרונים שכתבו בדעת ראשונים שחולקים על זה, ששזירת ב' ראשי החוטים ביחד אינה משום פוצע אלא משום טווה[30].
הקלשת עובי החוטים
יש סוברים שהפוצע היינו שאם רואה שיש בשני חוטים יותר מדאי, מנתק מהן ומקלישן לצורך[31], שמפחית מעובי החוטים[32]. וכתבו בדעתם, שעצם הפציעה היא תיקון, ולכן אין צריך שיהיה פוצע על מנת לארוג[33]. ובטעם שאינו בכלל מלאכת קורע, יש שכתבו שאין בו שיעור כדי לתפור ב' תפירות[34].
קיצור החוטים
יש סוברים שהפוצע היינו שחוטי השתי במקומות מסוימים רפויים ולא מתוחים, ופוצעם ומקצרם כדי שיהיו מתוחים[35].
שיעור המלאכה
הפוצע אינו חייב אלא בשני חוטים[36], וכתבו אחרונים שחוט אחד אינו אסור משום חצי שיעור[37]. שיעור החוט, יש שכתבו שלא נתבאר אם הוא כמלא הסיט הוא כרוחב הסיט כפול[38], ויש שכתבו שהוא שיעור ב' אצבעות[39], שהפוצע הוא לצורך אריגה ושיעורו כאורג[40].
סתירת קליעה
הסותר את הקליעה כדי לתקן, יש מן הראשונים שכתבו שהיא תולדת פוצע[41], שכיון שהקליעה אסורה משום אורג*, הסתירה היא כפוצע[42], ולדעה זו כתבו אחרונים שסתירת קליעה של שיער תלוש – כגון פאה נכרית – אסור משום שדומה לתולדת פוצע[43]. וכעין זה, סתירת קליעת הפתילה, שכתבו אחרונים שהיא אסורה[44], יש מן האחרונים שכתבו שאיסורה משום שהוא כפוצע כמוציא חוטי השתי מן הערב[45], ויש מן האחרונים שכתבו שאיסורה אינו משום פוצע[46].
קריעת צמר גפן
קריעת צמר גפן, יש שכתבו שאסורה משום מלאכת פוצע[47], שפוצע הוא שמוציא חוטים מן האריג וגם תולש צמר גפן דומה לזה שמוציא קצת מסיבי הצמר גפן שישמשו בפני עצמם[48], או שתלישת צמר גפן ממקום חיבורו דומה להסרת בד ארוג ממקום אריגתו, שאסורה משום פוצע, לסוברים כן[49] ויש שצידדו לומר שאין בזה משום פוצע, שצמר גפן אין עליו תורת בד או יריעה או לֶבֶד כלל, אפילו הוא מסודר בשכבות, ולכן לא שייכת בו מלאכת פוצע שענינה פירוק האריג[50], אך כתבו שלמעשה אין לקרוע צמר גפן בשבת, כיון שיש שחששו בזה לאיסור תורה[51]. ויש שהתירו בשעת הצורך לקרוע צמר גפן[52]. ויש שהתירו באופן שאינו מקפיד על המידה[53].
הסרת חוטי תפירה
חוטי תפירה ששימשו לחבר כפתור לבגד ונשר הכפתור ונשארו החוטים מחוברים לבגד, יש שכתבו שאסור להסירם משום פוצע או משום קורע[54], ויש שכתבו שאין בהוצאת החוטים משום פוצע, שהרי אין בתפירתם משום אורג, ופוצע הוא דוקא בהוצאת חוטי השתי מהערב ולהיפך, לסוברים כן[55].
בדבר שאינו חוט
דבר שאינו חוט, כגון קנים, יש מן האחרונים שכתבו דעת ראשונים ששייכת בהם מלאכת פוצע, שלדעתם המלאכות ששייכות באריגה שייכות גם בקנים[56], ואף בדעת הסוברים שמלאכת פוצע היא הפרדת חוטי האריגה זה מזה[57], וכן בדעת הסוברים שפוצע היינו חיתוך האריג בסוף האריגה[58], יש מן האחרונים שכתבו שמלאכת פוצע שייכת גם בקנים[59]. ובדעת הראשונים הסוברים שמלאכת פוצע היינו הקלשת החוטים[60], יש שכתבו שאין מלאכת פוצע אלא בחוטים ולא בקנים[61].
הערות שוליים
- ↑ כ"ה לפנינו במשנה שבת עג א, וכ"ה ברוב כתה"י ודפו"י של התלמוד ובראשונים, אולם בכ"י קאופמן של המשנה שבת פ"ז ה"ב: הבוצע, וכ"ה ברי"ף ד' קושטא וברמב"ם שבת פ"ט ה"כ ובראב"ד שם, ובמקצת מן הראשונים שבת שם, ועי' מלאכת שלמה למשנה שם.
- ↑ משנה שבת שם; רמב"ם שבת פ"ז ה"א: והבציעה, ושם פ"ט ה"כ.
- ↑ ע"ע אבות מלאכות.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ ראב"ד שבת פ"ט ה"כ; שנות אליהו שבת פ"ז. ועי' משנ"ב שמד ס"ק יא.
- ↑ ראב"ד שם.
- ↑ ע"ע מכה בפטיש ציונים 7, 139 ואילך.
- ↑ טל אורות (בן ג'ויא) מלאכת הפוצע (מהד' אור ודרך עמ' רלח) בפי' הא' בד' הראב"ד שם.
- ↑ טל אורות שם, בפי' הב; מגן אבות (ר"מ בנט). וצ"ב, באופן שמחוברים ה' חוטים, וחותך שנים שנים, אם על ד' החוטים הראשונים יהיה חייב משום פוצע, ובחיתוך האחרון יהיה חייב משום מכה בפטיש.
- ↑ נמוקי הגרי"ב לרמב"ם שם, שכל מלאכה שהיתה במשכן אף שענינה כמלאכה אחרת, חשובה אב מלאכה.
- ↑ שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קד.
- ↑ מ"מ שם הי"ט.
- ↑ מרכבת המשנה שם ה"כ, שכ"מ מהירו' שבת פ"ז.
- ↑ רמב"ם שבת פ"ט ה"כ; רע"ב שבת פ"ז מ"ב. ועי' מ"מ שם בד' רש"י שבציון 31. ועי' רמב"ם שם שכ': את הבגדים הקלים ביותר וכו', ועי' מעשה אורג (גוקאוויצקי) עמ' 31 הערה 76. ועי' סמ"ג לאוין סי' סה שבציון 31 ועמודי שלמה (למהרש"ל) שם, שהסמ"ג אינו כרמב"ם. ועי' משנ"ב שמד ס"ק יא.
- ↑ רע"ב שם.
- ↑ מאירי שבת עג א בשם וי"מ.
- ↑ חי' ר"מ קאזיס שבת פ"ז מ"ב, בד' הרמב"ם שם. ועי' מ"מ להלן.
- ↑ חיי"א שבת כלל כה ז, הו"ד במשנ"ב שמד ס"ק יא.
- ↑ ע"ע קורע.
- ↑ מ"מ שם.
- ↑ מי טל מ' פוצע פ"ח. ועי' מרכבת המשנה (חעלמא) שבת פ"ט ה"כ שהפוצע הוא ההיעדר של אורג, ועי' מעשה רקח שבציון 42.
- ↑ פי' קדמון ממצרים שבת פ"ז ה"א.
- ↑ ראב"ד שם.
- ↑ רא"ה, הו"ד בחי' הר"ן שבת עג א; רבנו יהונתן, הו"ד בפי' הקדמון ממצרים שבת פ"ז ה"א; ריטב"א שם; מאירי שם (על המשנה) בפי' הא'. ומלשון הראשונים הנ"ל מ' שאינו חשוב פוצע אלא כשעושה גם את פציעת ראשי החוטים וגם את השזירה ביחד, וצ"ב לדעה זו אם מצא ב' ראשי חוטים שהם כבר פצועים ושזרם יחד, אם חייב משום פוצע. ועי' טל אורות (בן גו'יא, מהד' אור ודרך עמ' רלט) ד"ה עוד ראיתי, שלדעה זו לשון "הפוצע" הוא חיבור שני ראשי החוטים ביד.
- ↑ רבנו יהונתן שם.
- ↑ שבט הלוי ח"א סי' קד, ועי' ציון 30.
- ↑ משנה שבת עג א. ועי' להלן.
- ↑ עי' ר"ן שם ואמת ליעקב (קמנצקי) שם, בדעתו.
- ↑ אמת ליעקב שם, בד' התוס' שם ד"ה העושה.
- ↑ שבט הלוי ח"א סי' קד, בד' הראשונים לעיל ולהלן שלא פירשו כן את מהות מלאכת פוצע, ועי"ש מהרקח מלאכת טווה בשם הירו' שהשוזר חייב משום טווה, ע"ע טווה ציון 24.
- ↑ רש"י שבת עג א. ועי' מ"מ שבת פ"ט הי"ט בדעת רש"י שהוא כד' הרמב"ם שם (עי' ציון 14), ועי' סמ"ג לאוין סי' סה אות כ, שמ' מדבריו שפירושו של רש"י אינו כרמב"ם, ועי' טל אורות (בן ג'ויא) מהד' אור ודרך עמ' רלז ומעשה רקח שם וחי' ר"א גוטמכר שבת פ"ז מ"ב שרש"י שאינו כרמב"ם, אולם עי' מעשה רקח שמ' מדבריו שיש גי' ברש"י: שיש בשתי חוטים וכו', וא"כ משמע קצת כדעת הרמב"ם והיינו שיש יותר מדאי חוטי שתי, ובאמת הגי' שלפנינו ברש"י: שיש בשני חוטים וכו', קצת צ"ע, מדוע רש"י מזכיר את שיעור המלאכה לפני שכותב מהי מלאכה, ועי' ציון הבא. ועי' סמ"ג לאוין סי' סה ד"ה כ הפוצע, שכ': פי' מנתק שני חוטין לשום צורך האריגה, ועי' ברית משה שם שלמד בדעתו שהוא כרש"י. ועי' שבט הלוי שבציון 35 בד' רש"י.
- ↑ מגן אבות (בנט) שבת שם.
- ↑ חי' ר"א גוטמכר שבת פ"ז מ"ב.
- ↑ ע"ע קורע. תפארת יעקב שבת פ"ז מ"ב.
- ↑ תוס' רי"ד שבת עג א (ושמא כוונתו לפי' שבציון 24 ואילך, שאחרי שחותך החוט ומקצרו, שוב שוזר את ב' ראשי החוט ביחד). ועי' סמ"ג לאוין סי' סה שבציון 31, ושמא כוונתו לדברי התוס' רי"ד הנ"ל, ושם בסמ"ג: מנתק שני חוטין לצורך האריגה, ומ' שצריך שיהיה על מנת לארוג. ועי' שבט הלוי ח"א סי' קד שלמד כן אף בד' רש"י שבציון 31.
- ↑ משנה שבת עג א; רמב"ם שבת פ"ט ה"כ. ועי' ציון 27 ואילך.
- ↑ מנ"ח מוסך השבת הפוצע, ועי"ש מלאכת עושה בתי נירים בשם המגן אבות שבמלאכות ששיעורן מפורש במשנה, אין חצי שיעור אסור בהן מה"ת, שבמלאכות אלו אין שם מלאכה כלל בפחות מכשיעור, וע"ע חצי שעור ציון 600.
- ↑ מנ"ח שם הפוצע.
- ↑ תפא"י כלכלת השבת מלאכת הפוצע
- ↑ תולדות שמואל (קליין) ח"ג מצוה לב סי' מו אות ב.
- ↑ רמב"ם שבת פ"ט ה"כ. ועי' תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס"ק ד שצ"ל שזהו דוקא בסתירת קליעה שמתקיימת, שאם אינה מתקיימת אינו אסור מה"ת.
- ↑ מעשה רקח שם. ועי' ציון 21.
- ↑ שעה"צ סי' שג ס"ק עחא.
- ↑ עי' מג"א סי' תקיד ס"ק יח.
- ↑ עי' ציון 14 ואילך. נשמ"א שבת כלל כה ס"ק ב.
- ↑ שו"ע הרב או"ח תקיד כב, שהוא משום כסותר כלי. ועי' טל נתן (געשטעטנר) מלאכת הפוצע (עמ' קמב).
- ↑ מנוחה נכונה אות כ עמ' נב, הו"ד בשש"כ פל"ה הערה מח ובמנחת יצחק ח"ד סי' מה. וראה רח"ק שבציון הבא.
- ↑ תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס"ק ו, בשם ר"ח קנייבסקי. ועי"ש שכל דבר המסודר בתלוש שמוציא ממנו קצת לעשות כעין חוט י"ל שהוא בכלל פוצע.
- ↑ עי' ראב"ד שבציון 5.
- ↑ הערת הרש"ז אויערבך שם, ועי"ש בטעם שאין בזה משום מלאכת קורע. ולכאו' לכל הדעות דלעיל במהות מלאכת פוצע, מלאכת פוצע היא מלאכה לצורך האריגה.
- ↑ שש"כ ח"ג בהערה לפרק לה הערה מח.
- ↑ תפלה למשה ח"א סי' נו, שלכתחי' יש להכין מבעו"י אך בדיעבד כשלא הכין יש להתיר להפריד צמר גפן.
- ↑ שו"ת מהר"ם מבריסק ח"ג סי' לה ס"ק ב; ישכיל עבדי ח"ח סי' לג אות ב; צי"א ח"ח סי' טו פי"ד סוף ס"ק יא וס"ק כד, וחי"ג סי' מה אות ה. והיינו שאיסורו משום מחתך, והרי זה דוקא כשחותך לפי מידה.
- ↑ שש"כ פט"ו מהד' חדשה סעיף עב והערה רלג.
- ↑ עי' ציון 14. תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הקורע סוף ס"ק ו. ועי' ארחות שבת פי"א הע' ז.
- ↑ טל אורות (הקדמון) מלכת פוצע ומנ"ח מוסך השבת הפוצע, בד' רש"י שבת עד ב ד"ה חייב אחת עשרה, שלענין העושה כוורת של קנים מנה את המלאכות ששייכות באריגה. ועי' ציון 61. ועי' טל אורות שם בטעם שרש"י לא מנה לגבי כוורת את מלאכת פוצע. ועי' טל אורות (בן גו'יא) מלאכת הפוצע, שאף לדעת התוס' ביצה כג ב ד"ה משום שאין שייך אריג אלא בצמר וכדו' ולא במעשה עץ, אפשר שלא אמרו כן אלא לענין טומאה, אבל לא לענין מלאכות שבת.
- ↑ עי' רמב"ם שבציון 14.
- ↑ עי' ראב"ד שבציון 5.
- ↑ טל אורות (הקדמון) שם, בד' הרמב"ם והראב"ד שם ושם, ועי"ש בטעם שלא מנתה הגמ' גם את מלאכת פוצע.
- ↑ עי' רש"י שבציון 31.
- ↑ תורת המלאכות (לייטנר) מלאכת הפוצע ס"ק ה, בד' רש"י. ועי"ש שלכן רש"י שבת עד ב שבציון 56 לא הזכיר את מלאכת פוצע לגבי קנים, ואע"פ שהזכיר את שאר המלאכות של אריגה.