אנציקלופדיה תלמודית:פרהסיא
|
הגדרת הערך - עבירה הנעשית בפרסום, שדינה שונה לגבי כמה דינים מאם נעשית בצנעה.
עניינה ודינה
עניינו
עניין פרהסיא נזכר בדינים הקשורים לעוברי עבירה, בהם יש חילוק בין אם העבירה נעשית בפרסום לבין אם היא נעשית בצנעה*[1], שהעבירה הנעשית בפרהסיא חמורה יותר משום שיש בה חילול השם, שהדבר מתפרסם ולמדים ממנו לחלל קדושת השם[2]. לענין פרהסיא בשאר דינים, ע"ע צנעה.
בדין יהרג ואל יעבור
באנוס לעבור על דברי תורה, אמר רבי יוחנן שאם אונסים אותו לעבור עליהם בפרהסיא, אפילו במצוה קלה יהרג-ואל-יעבור*[3]. וכן לדעת הסוברים שאפילו בעבודה זרה החמורה, אם אונסים אותו לעבור, יעבור ואל יהרג[4], אם אונסים אותו לכך בפרהסיא, יהרג ואל יעבור, שנאמר ולא תחללו את שם קדשי[5], שכן בפרהסיא יש חילול השם, וצריך לקדש את השם[6].
בחילול וקידוש השם
המצוות האמורות בכתוב, ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל[7], שהן מצות עשה לקדש את השם[8] ולאו שלא לחלל שמו[9], יש מן הראשונים סוברים שאין מצות אלו אמורות אלא בפרהסיא, כגון האנוס לעבור על דברי תורה בפרהסיא, שמצווה להיהרג ולא לעבור[10], שאם נהרג קיים מצות קידוש השם, ואם עבר ולא נהרג, עבר על איסור חילול השם, אבל בצנעה, כגון באנוס לעבור על ג' עבירות חמורות, שמצווה להיהרג אפילו בצנעה[11], אם נהרג אין בו מצות קידוש השם, ואם עבר ולא נהרג לא חילל השם[12]. ויש מן האחרונים סוברים בדעת ראשונים, שאף שהלאו של חילול השם שייך אף בצנעה, העשה של קידוש השם אינו אלא בפרהסיא[13]. על דעת הסוברים שאף מצות קידוש השם שייכת אף בצנעה, ע"ע קידוש השם.
צדקה של נכרים.
איסור קבלת צדקה מן הנכרים הוא בנוטל בפרהסיא[14], שכן יש בו משום חילול השם[15], שאומרים הגויים, כמה מגונה אומה זו שאינם מפרנסים ענייהם[16]. ויש סוברים שאף בצנעה יש בו איסור, שאף בזה יש קצת חילול השם[17], אלא שאין איסורו חמור כל כך כמו בפרהסיא[18]. ויש שכתבו שהאיסור משום חילול השם, אינו אלא בפרהסיא[19]. על האיסור האחר שיש בנטילה אפילו בצנעה, ע"ע צדקה.
בדין מחלל שבתות
המחלל שבתות, שאמרו בתלמוד שהוא כמומר* - לכל התורה, לסוברים כן[20], או לדין ביטול רשות[21] – אינו נחשב כן עד שיחלל את השבת בפרהסיא[22]. ויש מן האחרונים שביארו מקור הדין, שדין מחלל שבת שהוא כעובד עבודה זרה, למדוהו מסמיכות פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה[23], ומאחר שהמקושש חילל שבת בפרהסיא[24], אין להשוות לעובד עבודה זרה אלא המחלל בפרהסיא[25]. ויש ביארו טעם חומרת המחלל בפרהסיא, שהמחלל בצנעה אפשר שאף שהוא מחלל שבת מחמת תאוותו, אין בכוונתו לכפור בעדות שמעידה השבת על מעשה בראשית, אבל כשמחלל בפרהסיא בפני רבים, ועלול אחד מהרואים לחשוב שהוא כופר במעשה בראשית, נחשב מעשה החילול שעושה ככפירה, וכפי שהוא עלול להתפרש בעיני הרואים[26]. ויש שביארו שהמחלל בצנעה אפשר שלא גמר בלבו את הכפירה המוכחת ממעשיו, אבל המעיז פניו לחלל בפני רבים, ודאי גמר בלבו לכפור כפי שנראה מתוך מעשיו[27].
בדין בועל ארמית
בדין הבא על הגויה, שהלכה למשה מסיני שקנאים פוגעים בו[28], אמרו שלא נאמרה הלכה זו אלא בבא עליה בפרהסיא[29].
גדרה
גדרה: ביהרג ואל יעבור
בגדר פרהסיא, לגבי יהרג ואל יעבור[30], אמרו בתלמוד שאין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם, וכולם ישראלים[31], שנאמר, ונקדשתי בתוך בני ישראל[32], ודרשו גזרה שווה תוך תוך, ממה שנאמר במרגלים, הבדלו מתוך העדה הזאת[33], מה שם עשרה וכולם ישראלים, אף כאן עשרה וכולם ישראלים[34]. ויש מן האחרונים סוברים שהוא עצמו אינו בכלל העשרה[35], שלא חייבה תורה להיהרג אלא אם יתקדש השם בעשרה, וכשהוא נהרג נחסר אחד מן העשרה[36]. ויש סוברים שאף הוא בכלל העשרה[37], כיון שאם לא יהרג, יהיה חילול השם בפני עשרה[38], או משום שקידוש השם נעשה עם מיתתו בעוד שהוא חי או גוסס[39].
במחלל שבתות
פרהסיא שאמרו לגבי מחלל שבת שנדון כמומר[40], כתבו ראשונים שאף זה אינו אלא במחלל בפני עשרה מישראל[41], והוא עצמו בכלל העשרה[42]. ויש שכתבו שלסוברים שכשיודעים עשרה מישראל הרי הוא כעושה בפניהם[43], שהמחלל שבת בפני שני ישראלים כשרים, הרי זה פרהסיא, שהוא יודע שהעדים יעידו עליו שהוא מחלל שבת ועתיד הדבר להתפרסם[44]. ויש שכתבו בדעת ראשונים שאין צריך בפני עשרה, אלא כל שאינו מחלל בצנעה ועושה בפומבי ובפרסום, נחשב פרהסיא ודינו כמומר[45].
מתבייש מאדם חשוב
המחלל שבת בפני רבים, אך בפני אדם חשוב מתבייש מלחללה, יש מן האחרונים הסוברים שאינו נחשב מחלל שבת בפרהסיא ואינו מומר[46]. ויש סוברים שאף זה נחשב מחלל שבת בפרהסיא[47].
בבועל ארמית
פרהסיא שאמרו לענין בועל ארמית[48], כתבו ראשונים שהוא כשיבעול לעיני עשרה מישראל[49]. הבועל עצמו, יש שכתבו שאינו מצטרף לעשרה[50], מפני שהוא רשע[51]. ויש שצדדו שמצטרף[52].
בקבלת צדקה מן הנכרים
פרהסיא שאמרו באיסור קבלת צדקה מן הנכרים[53], יש שכתבו שהוא בעשרה ישראלים, כמו בלאו של חילול השם[54]. ויש שכתבו שאף בפחות מעשרה, שכל שרואים בני אדם שנוטל מן הנכרים, כבר יש בכך חילול השם[55].
דין העשרה
העשרה שבפניהם חשוב פרהסיא, יש מן האחרונים סוברים שצריך שיהיו כשרים, אבל מומרים שאינם חשובים כישראלים, אינם מצטרפים לעשרה[56]. ויש סוברים שאף מומרים מצטרפים[57]. יש מן האחרונים סוברים שנשים - ועבדים[58] - אינם מצטרפים לעשרה[59], ויש סוברים שאף נשים ועבדים נחשבים לעשרה[60]. גרים, יש סוברים שהם מצטרפים לעשרה[61]. ויש שצדדו שאינם מצטרפים[62]. קטנים, יש שכתבו שלסוברים שאין קטנים מצטרפים לדבר-שבקדושה*[63], אינם מצטרפים לעשרה בקידוש ה'[64]. ויש סוברים שמצטרפים[65].
ידיעת עשרה
בפני עשרה מישראל שאמרו, יש מן הראשונים הסוברים שאין צריך שיראו העשרה את המעשה, אלא אף באופן שידוע המעשה לעשרה נחשב כנעשה בפרהסיא[66], וכן במעשה שעתיד להיוודע להם[67], ואפילו כשאין הדבר מוחלט שיוודע, כל שברוב הפעמים נודע הדבר והעושה אינו חושש מכך[68]. ויש סוברים שצריך המעשה בפני עשרה מישראל[69], אלא שבגילוי עריות אין צריך שתהיה הבעילה בפני עשרה, אלא אם נלקחה להיבעל בפני עשרה, הרי זה כאילו נבעלה בפניהם[70]. או שבמקום שהדבר ברור ומפורסם לכל שבא עליה, הרי זה כמו שכולם עדים בדבר ונחשב פרהסיא[71].
על דברים שאסרו חכמים מפני החשד או מראית העין, שיש דעות ואופנים מסוימים שאסרום חכמים רק בפרהסיא ולא בצנעה, ע"ע חשד; מראית העין: בחדרי חדרים[72] וע' צנעה. על אבלות בשבת ובמועד, שנוהגת בפרהסיא ונחלקו בה אם נוהגת אף בצנעה, ע"ע אבלות: בשבת וברגל[73] וע' דברים שבצנעה וע' צנעה. על מלאכת חול המועד, שפעמים שמותרת רק בצנעה ולא בפרהסיא, ע"ע חול המועד: בפרהסיא וע' צנעה. על משא ומתן בחולו של מועד שיש מחלקים בין בצנעה לפרהסיא, ע"ע חול המועד: במשא ומתן[74] וע' צנעה. על לשון-הרע*, שכשהוא נאמר בפרהסיא, מכפרים עליו נגעים* והמעיל*, וכשנאמר בצנעה, מכפרת עליו הקטרת*, ע"ע לשון הרע[75] וע' צנעה. על ההנהגה הראויה למלך ונשיא עם תלמידי חכמים, שיש בה חילוק בין פרהסיא לצנעה, ע"ע מלך וע' צנעה. על הנאה ממלאכה שעשה גוי בשבת בשביל ישראל, שיש חילוק בין עשאו בצנעה או בפרהסיא, ע"ע מעשה שבת. על ההולך ממקום שאין נוהג בו יום טוב שני, למקום שנוהג בו יום טוב שני, אם אסור במלאכה רק בפרהסיא או גם בצנעה, ע"ע יום טוב שני של גלויות[76]. על תלמיד חכם שביזוהו או חרפוהו, אם צריך למחול, שיש חילוק בין צנעה לפרהסיא ע"ע כבוד חכמים[77]. על תלמיד חכם שסרח, שאין מנדין אותו בפרהסיא, ע"ע נידוי וע' תלמיד חכם.
הערות שוליים
- ↑ עי' להלן.
- ↑ רש"י ע"ז כז ב ד"ה בפרהסיא. ועי' שערי תשובה שער הראשון אות יח.
- ↑ סנהדרין עד א, ועי' ע"ז נד א; רמב"ם יסוה"ת פ"ה ה"ב; טוש"ע יו"ד קנז א, וע"ע יהרג ואל יעבור.
- ↑ עי' סנהדרין עד א וע"ז כז ב: רבי ישמעאל, ושם נד ב: רבא, וע"ע יהרג ואל יעבור ציון 59, ושם ציון 68 ואילך בדעת רבא.
- ↑ סנהדרין שם וע"ז שם ושם.
- ↑ רש"י שם ד"ה לא תחללו; עי' האשכל הלכות ע"ז. ועי' ציון 12 ואילך.
- ↑ ויקרא כב לב.
- ↑ ע"ע קידוש השם.
- ↑ ע"ע חלול השם.
- ↑ עי' ציון 3, וע"ע יהרג ואל יעבור ציון 499 ואילך, וע"ע חילול השם ציון 17 ואילך.
- ↑ ע"ע יהרג ואל יעבור ציון 13 ואילך.
- ↑ רמב"ן במלחמות סנהדרין עד א; ר"ן שם ועל הרי"ף פסחים כה ב ויומא פב א; נמוקי יוסף סנהדרין שם. ועי' ציון 5 ואילך, וע"ע חילול השם ציון 23.
- ↑ לחם משנה יסודי התורה פ"ה ה"ד; אור גדול סי' א; עבודת המלך שם; ר"י פרלא לרס"ג ח"ב סי' לג. ועי' ספר המצות ל"ת סג; ועי' קרית ספר יסודי התורה שם, וע"ע חילול השם ציון 24 ואילך.
- ↑ רמב"ם מתנ"ע פ"ח ה"ט; טוש"ע יו"ד רנד א.
- ↑ רש"י סנהדרין כו ב ד"ה אוכלי וריא"ז שם בשמו; יד רמ"ה שם בפי' ראשון; ריא"ז שם בשם הריב"ן; ר"י מלוניל שם; לבוש שם; ט"ז שם סק"א; ש"ך שם סק"א. ועי' גמ' שם שמדובר בפרהסיא, ועי' להלן.
- ↑ לבוש שם, ועי' שמע אברהם ח"ב סי' נ"א (תשו' מהר"ח פאלאג'י) שפי' בע"א. ועי' ציון 54.
- ↑ בית הלל יו"ד רנד; ראשון לציון שם; עי' שמע אברהם שם שהביא מספר שעשוע התלמידים חו"מ לד שסובר שאפי' בצנעה פסול לעדות משום רשע.
- ↑ בית הלל שם; ראשון לציון שם. ועי"ש שדייקו כן מהרמב"ם שם ומהשו"ע שם סעי' ב, ועי' דרישה שם וט"ז ס"ק ב וזרע אמת ח"ב סי' קיב, שאף הם דייקו כן, וחלקו בכמה אופנים. ועי' יד שאול שם.
- ↑ זרע אמת ח"ב סי' קיב, ועי"ש שאין אסור אלא משום ביבוש קצירה המבואר בב"ב י ב; דרך אמונה שם ס"ק קפד.
- ↑ ע"ע משומד.
- ↑ ע"ע ערוב חצרות וע' משומד.
- ↑ ערובין סט א וב וחולין ה א, עי' ערובין שם כמה ברייתות שמתפרשות כן; רמב"ם שבת פ"ל הט"ו וערובין פ"ב הט"ז וגירושין פ"ג הט"ו ושחיטה פ"ד הי"ט וגזו"א פי"א ה"ב ומעשה הקרבנות פ"ג ה"ד ושגגות פ"ג ה"ז. וע"ע משומד.
- ↑ רש"י במדבר טו מא מיסודו של רבי משה הדרשן.
- ↑ עי' להלן ציון 66, שי"ס שאף הידוע לעשרה נחשב פרהסיא, ועי' ציון 44 שי"ס שדי בכך שעתיד להתפרסם.
- ↑ שו"ת חת"ס ח"ו ליקוטים סי' פג.
- ↑ שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' לג ויו"ד ח"ב סי' ה ואהע"ז ח"ב סי' כ.
- ↑ שו"ת היכל יצחק או"ח סי' ב, ועי"ש טעם נוסף.
- ↑ ע"ע בועל ארמית ציון 40 ואילך.
- ↑ ע"ז לו ב; רמב"ם איסורי ביאה פי"ב ה"ד; טור אהע"ז סי' טז; רמ"א חו"מ סי' תכה ד, וע"ע בועל ארמית ציון 43 ואילך, ועי"ש ציון 34 ואילך, מחלוקת אם יש איסור בצנעה מן התורה.
- ↑ עי' ציון 3 ואילך.
- ↑ סנהדרין עד ב; רמב"ם יסוה"ת פ"ה ה"ב; טוש"ע יו"ד קנז א.
- ↑ ויקרא כב לב.
- ↑ במדבר טז כא.
- ↑ סנהדרין שם.
- ↑ דבר שמואל (אבוהב) סי' סג, עי"ש שהניח בספק, והביאו גליון מהרש"א יו"ד סי' קנז סק"ח; פתחי תשובה יו"ד סי' ב סק"ח (מהדו' מכון ירושלים, ובדפוסים אחרים הושמט מחמת הצנזור(: הסתפקתי; מנחת חינוך מצוה רצה-רצו (מהדו' מ"י אות י): ואני מסופק.
- ↑ דבר שמואל שם; פתחי תשובה שם; מנחת חינוך שם.
- ↑ דבר שמואל שם, עי"ש שהניח בספק; זרע אמת ח"ב סי' נב, הובא בדרכ"ת יו"ד סי' קנז ס"ק כז, ועי' זרע אמת שם שהוכיח מכתובות ז ב וח א, שכל דבר פרסום שבעשרה, המפרסם מן המנין; מגדל עוז אבן בוחן פינה א אות כז; פתחי תשובה שם: הסתפקתי; מנחת חינוך שם: ואני מסופק.
- ↑ מנחת חינוך שם. ועי' זרע אמת שם שהקשה כן על הסוברים שאינו בכלל העשרה, שהרי כשעובר אף הוא בכלל העשרה.
- ↑ זרע אמת שם.
- ↑ עי' ציון 22.
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' קעט, הובא בב"י יו"ד סי' קיט; שו"ת הריב"ש סי' יא; שו"ת מהרי"ק שורש קס, ועי' ציון 66; בית הילל יו"ד סי' ב סק"ג, הובא שם בבאר היטב ס"ק טו ובפתחי תשובה סק"ח; תבואות שור סי' ב סעי' ט"ז וס"ק כז, ע"פ הרשב"א והריב"ש שם; הגהות רעק"א יו"ד רסד א; שו"ת חת"ס ח"ו לקוטים סי' פג, ועי' ציון 66; טהרת המים שיורי טהרה מערכת הצ' אות יא, ועי"ש שכל מקום בש"ס שנזכר פרהסיא, הוא בפני עשרה; שו"ת יהודה יעלה ח"א יו"ד סי' כו, ועי"ש סי' ח שציין לכתובות ז ב ויבמות סז א, שפרסום דבר הוא בעשרה, והביא דברי הפלתי שבציון 45 והביא ראיה לדבריו; שו"ת בנין ציון סי' סד.
- ↑ פתחי תשובה יו"ד סי' ב סק"ח (מהדו' מכון ירושלים, ובדפוסים אחרים הושמט מחמת הצנזור).
- ↑ עי' ציון 66.
- ↑ מגן אבות (מהר"ם בנעט) עמ' יא ב סוגיא דהשוחט בשבת חולין יד א בתוס' ד"ה השוחט; ישועות יעקב יו"ד סי' ב בי' הקצר סק"ה; שנות חיים (גרינפלד) שם ס"ק כה. ועי' מחנה חיים ח"ב יו"ד סי' ג ד"ה (ב) אפי' אם הוא.
- ↑ פלתי שם סי' יא סק"ב בדעת הרמב"ם בפיה"מ חולין פ"א מ"א שפירש המשנה שם יד א השוחט בשבת, שמדובר בשוגג, כדי שלא יהיה מומר, ולא פירש שמדובר בצנעה, עי"ש, ובדעת המרדכי שם רמז תקעג: אינו מפקיר עצמו לעשות בפרהסיא, ועי' עמודי אש סי' טז אות ד שצידד לחלק בין לענין יין נסך לעניין שחיטה. ועי' פרישה יו"ד ב ס"ק יט שמשמע שכל שעושה כמה פעמים נחשב פרהסיא, ועי' דרישה שם סק"ב שגם בעושה בפני כמרי ע"ז נחשב פרהסיא.
- ↑ תורת חיים ערובין סט א ע"פ גמ' שם: כסייה וכו'; אליה רבה או"ח סי' שפ"ה סק"ג; תוספת שבת שם סק"ה; חיי אדם כלל עה סעי' כו; דרכי תשובה יו"ד סי' ב ס"ק עא; משנה ברורה שם סק"ו.
- ↑ עי' שו"ת ערוגת הבושם או"ח סי' עו; שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' כד.
- ↑ עי' ציון 29.
- ↑ רמב"ם איסו"ב פי"ב ה"ד, ועי' מ"מ שם שהרמב"ם השווה הדין לפרהסיא של יהרג ואל יעבור, עי' ציון 31; טור אהע"ז סי' טז; רמ"א חו"מ סי' תכה ד. ועי' שו"ת מהר"ם שיק אהע"ז סי' קנה על מקור הדין.
- ↑ יד אהרן ח"ב אהע"ז הג' טור סי' טז אות א: יש להסתפק, עי"ש שכ"כ ע"פ הספק של הדבר שמואל שבציון 35 ואילך; יפה ללב ח"ד אהע"ז סי' טז אות ו.
- ↑ יפה ללב שם, ועי' ציון 56 ואילך.
- ↑ יד אהרן שם.
- ↑ עי' ציון 14.
- ↑ בית הלל יו"ד סי' רנד סק"א; שמע אברהם ח"ב סי' נא (תשובה מהר"ח פאלאג'י). ועי' ציון 16 שהחילול השם הוא ע"י אמירת הגויים, וע"ע חלול השם ציון 220 ואילך.
- ↑ יד שאול שם סק"א.
- ↑ ענף יוסף על עין יעקב פסחים נג א אות כב בשם שפת אמת, לענין יהרג ואל יעבור; הגהות רעק"א יו"ד רסד א לענין מחלל שבתות, ועי"ש שמשמע שהוא כלל בכל פרהסיא. ועי' תוס' פסחים נג ב ד"ה מה ראו ומהרש"א בתוס' שם ויביע אומר ח"ו יו"ד סי' יג.
- ↑ שו"ת אגרות משה יו"ד ע, ועי"ש שכ"כ בין לענין יהרג ואל יעבור ובין לענין מחלל שבתות.
- ↑ מנחת חינוך שלהלן.
- ↑ דבר שמואל (אבוהב) סי' סג, עי"ש שהניח בספק, והביאו גליון מהרש"א יו"ד סי' קנז סק"ח; מנחת חינוך מצוה רצה-רצו (מהדו' מ"י אות י) לענין קידוש השם, ועי"ש שכתב שלענין עשרה לדבר שבקדושה שלמדו מאותו הכתוב של ונתקדשתי, אמרו שצריך זכרים וגדולים, עי' רמב"ם תפילה פ"ח ה"ד, ועי"ש שתמה מדוע לא הזכירו הרמב"ם; פתחי תשובה יו"ד סי' ב סק"ח (מהדו' מכון ירושלים) יש להסתפק, ע"פ מה שדרשו בכ"מ, בני ישראל ולא בנות ישראל, עי' ערובין צו ב; צפנת פענח תניינא יסודי התורה פ"ה ה"ה.
- ↑ דבר שמואל שם, עי"ש שהניח בספק; פתחי תשובה שם: יש להסתפק; אור גדול סי' א; רב פעלים ח"ב או"ח סי' סב, עי"ש שדמה זה למקרא מגילה בעשרה, עי' שו"ע או"ח תרצ יח ופרי חדש שם, שלגבי פרסום מועיל אף בנשים.
- ↑ פתחי תשובה שם סי' קנז סק"ז, עי' להלן, ועי"ש שצדד שמא יש איזה שהוא ריבוי; אור גדול סי' א.
- ↑ פתחי תשובה שם, ע"פ סוטה כו א ש'בני ישראל' ממעט גרים.
- ↑ ע"ע דבר שבקדושה ציון 92 ואילך, מחלוקת בדבר.
- ↑ לב שלם יסודי התורה פ"ה ה"ב בשם בעל ספר חזון נחום (כת"י); מנחת חינוך שם. ועי"ש ושם שהוכיחו כן שכן ב' הדינים נלמדים מונתקדשתי, וכמו בציון 59, ועי' להלן בד' החולקים.
- ↑ אור גדול סי' א, ועי"ש שהשיג על החולקים, שבהכרח אינו דומה לדברים שבקדושה, שהרי נשים מצטרפות כמו שהוכיח שם, עי' ציון 60. ועי' יביע אומר ח"ד או"ח סי' ט' שכתב שיש לחלק, שבדבר שבקדושה צריך שיהיו כל העשרה באותו מעמד, אבל בקידוש השם מספיקה ידיעתם, עי' ציון 66 ואילך.
- ↑ עי' ר"י מלוניל סנהדרין עד א: בפרהסיא, שיודע לעשרה מישראל וכו', שלא יודע לאדם וכו'; עי' ר"ן שם ב: דיותר מעשרה ישראל היה בשושן כשלקחה וכו', ועי' שיירי כנה"ג יו"ד סי' קנז הגהות טור אות ג שפירש כן בדבריו, ועי' בנין ציון שבציון 69 שפירש דבריו בע"א; מאירי שם בפי' הראשון; שו"ת מהרי"ק שורש קס; שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קנח; שו"ת רדב"ז חלק ד סימן צב (אלף קסג); ש"ך יו"ד סי' קנז סק"ד; שיירי כנה"ג יו"ד סי' קנז הגהות טור אות ג; שו"ת בית דוד (יוסף דוד) יו"ד סי' עז (בשם קיצור של"ה, עי"ש אות האל"ף); תבואות שור סי' ב סעי' ט"ז וס"ק כז, לענין מומר עי"ש; פרי מגדים שפתי דעת יו"ד סי' ב ס"ק יז, לענין מומר; תוספות שבת סי' שפה סק"ג לענין מומר; שו"ת חת"ס ח"ו לקוטים סי' פג לענין מומר, ועי' ציון 25; שו"ת מהר"ם שיק אהע"ז סי' לז לענין בועל ארמית, ועי"ש שכתב כן אף בדעת הרמב"ם שבציון 29 שכתב: לעיני עשרה מישראל, ועי"ש סי' קנה; עמודי אש קונטרס כללי תורה סימן ד כלל ז; דרכי תשובה יו"ד סי' קנז ס"ק עא; שו"ת אחיעזר ח"ב יו"ד סי' ה; משנה ברורה סי' שפה סק"ד. ועי' אחרונים הנ"ל שהוכיחו כן מסנהדרין עד ב: והא אסתר פרהסיא הוה. ועי' שו"ת יביע אומר ח"ו יו"ד סי' יג אות ו.
- ↑ תבואות שור סי' ב סעי' ט"ז וס"ק כז, לענין מומר; פרי מגדים שפתי דעת יו"ד סי' ב ס"ק יז; עמודי אש קונטרס כללי תורה סימן ד כלל ז.
- ↑ שו"ת אגרות משה ח"א יו"ד סי' ע.
- ↑ מאירי שם: או שמא רואים היו וכו', ועי' שיירי כנה"ג שם, שכ' שפירוש זה אינו מיושב בפשט הגמרא; בית הלל יו"ד סי' רנד סק"א; עי' יפה ללב ח"ד אהע"ז סי' טז אות ו; יד שאול יו"ד שם; שו"ת בנין ציון סי' סד, ועי"ש שכתב שכן משמע מהר"ן סנהדרין שם; אור לו בציון ברכות כא נר מצוה פז; שו"ת משפטי עוזיאל או"ח סי' נה, נו, והוכיח כן ממה שאמרו סנהדרין עה א בנעמן, שהיה נחשב בצנעה, ופירש רש"י שם ד"ה בצנעה, שלא היו ישראל בבית רמון שהוא משתחוה לשם. ועי' בנין ציון ומשפטי עוזיאל שם, שכיון שלמדו בסנהדרין שם שצריך עשרה מונתקדשתי, צריך בפני עשרה ממש, כמו בדבר שבקדושה, ע"ע. ועי' ציון 29, ועי' מהר"ם שיק שבציון 66.
- ↑ עי' מאירי שם; בית הלל שם; יפה ללב שם; יד שאול שם; שו"ת בנין ציון שם, ועי"ש שצדד שאף הש"ך שם לא אמר כן אלא לענין גילוי עריות; משפטי עוזיאל שם. ועי' בית הלל שם שדמה זה לרש"י כתובות ט א ד"ה מפני מה, ועי' שמע אברהם שבציון 71 שחילק משם, ועי' בנין ציון שם שדמה למה שאמרו בגיטין פח א ובעו"מ, הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, ועי' מהר"ם שיק שם שאף הוא דמה לדין זה, אלא שהחשיבם משום כך כיודעים על הביאה ולא כנעשה בפניהם.
- ↑ עי' שמע אברהם ח"ב סי' נ"א (מהר"ח פאלאג'י); משפטי עוזיאל שם.
- ↑ ציון 257 ואילך.
- ↑ ציון 330 ואילך.
- ↑ ציון 432 ואילך.
- ↑ ציון 76.
- ↑ ציון 1237 ואילך.
- ↑ ציון 849 ואילך.