אנציקלופדיה תלמודית:שליח להולכה
|
הגדרת הערך - שליח*, שבעל* עושה, להוליך גט* לאשתו.
מהותו
שליח* שהאיש עושה להוליך גט* לאשתו, נקרא - בתלמוד[1], בגאונים[2] ובראשונים[3] - שליח להולכה[4], ויש שנקרא בראשונים: שליח הולכה[5].
מקורו
האיש עושה שליח* להוליך גט* לאשתו[6], ודין זה הוא מן התורה[7], שנאמר בגירושין: ושִׁלחהּ מביתו[8], ומזה שלא נאמר "וגירשה"[9], מלמד שהוא - שהאיש[10] - עושה שליח[11] להוליך גט לאשתו[12]. או שדין זה נלמד מזה שנאמר שם בפעם השניה: ושִׁלחהּ מביתו[13], והמילים הללו מיותרות[14], ולא נכתבו אלא לדרשה[15], ויש לדרוש מ"שלח" שב"ושִׁלחהּ", שהוא עושה שליח[16].
בברייתא שבירושלמי למדו מקור דין שליח להולכה, ממה שנאמר שני פעמים בפרשת גירושין: ונתן בידה[17], לרבות שיכול לתת הגט ביד שלוחו, ביד שלוחה[18], וכן משלוחו לשליחה[19] ומשלוחו לשלוחו[20].
על מחלוקת האמוראים, אם אישה עושה שליח-לקבלה* לקבל גיטה מיד שליח להולכה של בעלה, ע"ע שליח לקבלה.
זמן הגירושין
האומר - לשליח - הולך גט זה לאשתי, אם רצה לחזור - הבעל[21] - יחזור[22], שאין האישה מתגרשת בגט ששלח הבעל עד שיגיע גט לידה[23], לפיכך יכול לחזור בו עד שיגיע גט לידה[24].
מטעם זה, שאינה מגורשת עד שיגיע גט לידה[25], הבעל ששלח גט לאשתו הרי הוא חייב במזונותיה[26] ובכל תנאי-כתובה* עד שיגיע הגט לידה[27], או - לסוברים שאישה עושה שליח-לקבלה* לקבל מידי שליח להולכה[28] - ליד שליח לקבלה[29].
נתינת הקלף והדיו והקולמוס
העושה שליח לגרש, אינו צריך לתת לשליח - במתנה - הקלף והדיו והקולמוס[30] - כפי הדין בגט* שהסופר צריך להקנותם לבעל[31] - אלא שלוחו הוא כמותו[32].
ציווי על הנתינה
בעל שעשה שליח להולכה, צריך שיאמר לו: תן גט זה לאשתי[33] .
נתינה קריאה ודיבור
כל דין האיש עם האישה, בענין נתינת הגט*[34] וקריאתו[35] ודיבורו[36], כן דין שלוחו עימה[37]. והמגרש את אשתו על ידי שליח, צריך שיכתוב בגט*: הרי את מותרת[38] - כפי הדין בגט רגיל[39] - אבל כשנותן הגט - וצריך לומר לשון גרושין[40] - אומר לו: התקבל גט זה לאשתי[41].
הכשרים לשליחות
הכל כשרים להיות שליח להולכה[42], אחד האיש ואחד האשה*[43], חוץ מחרש-שוטה-וקטן*[44], שאינם בני דעה[45], והם פסולים לכל ענייני שליחות[46], וגוי*[47], שאינו בתורת גיטין וקידושין[48].
עבד-כנעני*, אם כשר להוליך גט אישה, נחלקו ראשונים: יש סוברים שפסול[49], כפי שהוא פסול - לסוברים כן[50], וכן הלכה[51] - לקבל גט אישה, שאין חילוק טעם ביניהם[52]. ויש סוברים שעבד כנעני אינו פסול אלא לקבלת גט אבל לא להולכתו[53]. ויש המסתפקים בזה, והכריעו להחמיר[54], ולדעתם אם עבר והביא והיא אשת-כהן* נפסלה מן הכהונה מספק, וכן אם פשטה וקיבלה קידושין*, חוששים לקידושיו[55].
היה השליח קטן כשנתנו לו הגט, והגדיל והביאו, או חרש ונתפקח[56], שוטה ונשתפה, עבד ונשתחרר, גוי ונתגייר[57], פסול[58], והרי זה גט בטל[59]. אבל אם נתן לו הגט כשהוא פיקח, ונתחרש וחזר ונתפקח, שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה[60], כשהביא הגט לידי האישה, הרי זה גט[61] כשר[62], מפני שתחילתו וסופו בדעת[63].
אשה*, אף על פי שהיא פסולה לעדות[64], כשרה לשליחות הגט[65].
קרוב*, אף על פי שהוא פסול לעדות[66], כשר לשליחות הגט[67]. ויש שכתבו שלכתחילה לא יהא השליח קרוב לאיש ולא לאשה ולא לדיינים שנותנים הגט לפניהם[68].
פסולי-עדות* מחמת עבירה, הפסולים מדברי-סופרים*, כשרים לשליחות הגט[69], אבל הפסולים בעבירה מדברי תורה פסולים להבאת הגט, ואם הביאו הרי זה פסול[70]. במה דברים אמורים, כשלא נתקיים הגט על פי עדים[71], אבל אם נתקיים הגט על פי עדים, נחלקו ראשונים: יש סוברים שהגט פסול[72]. ויש סוברים שהגט כשר[73].
היו פסולים כשנתמנו שלוחים, וחזרו בתשובה קודם שנתנוהו לאשה, כשרים[74].
על הסוברים שפסול חרש-שוטה-וקטן* לשליחות* נלמד מהכתוב ממנו למדים שליח להולכה ושליח לקבלה: כי יקח איש[75], שנדרש: איש, ולא קטן, ע"ע חרש שוטה וקטן[76]. על סומא*, אימתי כשר להיות שליח להולכה, ע"ע סומא.
עדות
שליח הולכה, אם צריך לעשותו בעדים, נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים שאין צריך לעשותו בעדים[77], שכיון שהגט יוצא מתחת ידו, בדין הוא שיהא נאמן, שהרי האמינו הבעל[78], שאין מקום לעדים בשליחות זה אלא להודיע אמיתת הדבר[79], שבכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו[80]. ב) ויש מהראשונים ואחרונים הסוברים, ששליח הולכה צריך לעשותו בעדים[81], שכן אמרו בירושלמי: עשה שליח להוליך את הגט צריך להחזיקו בפני שנים[82]. ונחלקו ראשונים אם צריך שני עדים מלבד השליח, שהרי הוא בא במקום הבעל[83]. או שצריך עד אחד מלבד השליח[84].
לסוברים שליח הולכה אין צריך לעשותו בעדים[85], הדברים אמורים כשהודו השליח והמשלח[86], ואם כופר המשלח, נחלקו ראשונים: יש סוברים שאינה מגורשת[87]. ויש סוברים שהיא ספק מגורשת[88].
לסוברים שליח הולכה אין צריך לעשותו בעדים[89], הדברים אמורים, כשמסר לה גט שחתומים בו עדים[90], אבל אם אין עדים חתומים בו, והלך השליח ומסרו לה בפני עדים, הרי זו ספק מגורשת[91].
לסוברים שליח הולכה צריך לעשותו בעדים[92], כתבו ראשונים שמכל מקום השליח נאמן לומר שעשאו בעדים, ואין צריך עדות על כך[93].
שטר הרשאה
שליח להולכת הגט אין צריך שטר הרשאה*[94], ומכל מקום הורגלו לכתוב שטר הרשאה[95]. ויש מהראשונים שכתבו שנהגו בלא שטר הרשאה[96].
האומר לרבים
היו רבים עומדים ביחד, ואמר: הוליכו גט לאשתי, איזה מהם שירצה יוליך אותו בשביל כולם[97], ואם אמר: שנים מכם יוליכוהו, יוליכו שנים[98]. אפילו היה בכללם אב ובנו - והיה עוד אחד עימהם[99] - דעתו גם על הבן, ונעשה הבן שליח במקום האב[100]. אמר לחבורה: כולכם הוליכוהו, אינו גט עד שיוליכוהו כולם, וכעת תיקנו חכמים שהאומר לרבים להוליך גט לאשתו, יאמר: כל אחד מכם יוליך גט לאשתי[101].
הפיכת שליחות קבלה להולכה
האישה שעשתה שליח-לקבלה* ואמר לו הבעל: אין רצוני שתקבל לה גיטה, אלא הרי זו גיטה הולך אותו לה[102], הרשות ביד הבעל, ונעשה זה שליח להולכה[103], לא שליח לקבלה[104], שאין הגט גט אלא כפי רצון הבעל[105], ולפיכך אם רצה לחזור הבעל, יחזור[106].
אמר הבעל לשליח: התקבל לה גיטה, או: הא לך, או: זכה לה, לא עקר שליחות הקבלה[107].
אמר הבעל לשליח: הולך לה, או: הולך ותן לה, נחלקו תנאים: א) לדעת תנא קמא - ורבי[108] - לא עקר שליחות הקבלה,ש"הולך" כאומר "זכה"[109]. ב) ולדעת ר' נתן, "הולך" אינו כאומר "זכה"[110]. ונחלקו ראשונים בדעתו: יש מפרשים שעקר שליחות הקבלה, ולא נתגרשה עד שיגיע גט לידה[111]. ויש שנסתפקו שמא הוא כאומר "זכה", לענין שאינו יכול להחזיר, ואם מת הבעל עד שלא הגיע גט לידה מגורשת, אבל צריך הוא להוליכו וליתן לה, שלכן אמר לו: הולך ותן לה, וכאילו התנה עימו שיזכה לה מעכשיו ובתנאי שיוליך ויתן לה ומקיים תנאו והולך, ועד שלא הגיע גט לידה לא תינשא לכתחילה, שמא לא בא לידה[112].
להלכה נחלקו ראשונים: יש פוסקים, שאם אמר הולך לה, או: הולך ותן לה, עקר שליחות הקבלה, ולא נתגרשה עד שיגיע גט לידה[113], שכן ההלכה כר' נתן[114], שהרי אביי סובר כמותו[115], והלכה-כבתראי*[116]. ויש פוסקים, שהרי היא ספק מגורשת[117], שלדעתם ההלכה כרב, שהסתפק אם "הולך" כאומר "זכה" או לא[118], שכן הם מפרשים שאף אביי סבר שספק הוא אם מגורשת או לאו[119].
אף להלכה נחלקו הפוסקים: יש הפוסקים שלא נתגרשה עד שיגיע גט לידה[120]. ויש הפוסקים שהיא ספק מגורשת[121].
בירושלמי אמרו שנחלקו תנאים אף כשאמר הבעל לשליח: הילך, או: הוליכו לה, או: נתנו לה, שלדעת רבי אם רצה להחזיר לא יחזיר[122]. ולדעת ר' נתן, אם רצה להחזיר, יחזיר[123].
התקבל גט זה לאשתי
האומר: התקבל גט זה לאשתי, אם רצה לחזור יחזור[124], שאינה מגורשת עד שיגיע גט לידה[125], שאינו שליח-לקבלה* אלא להולכה[126], שאדם יודע שאין בידו לעשות שליח קבלה[127], וגמר ונתן לשם הולכה[128], שכוונתו: התקבל והולך לה[129]. ויש החולק, כשגילתה דעתה שרוצה להתגרש, ועל כך ע"ע אין חבין לאדם אלא בפניו[130].
על הטעם שאין האיש יכול לעשות שליח-לקבלה*, ע"ע.
שליח שמסר לבעל ששליחותו שונה
עשתה האישה שליח-להובאה*, ובא לבעל ואמר: אשתך עשאתני שליח לקבל לה גיטה, אף על פי שאם אמר לו הבעל: הולך כמו שאמרה היא, שאינה מגורשת כלל[131], אם הבעל אמר לו: הולך לה או זכה לה, ולא אמר: כמו שאמרה היא, כשיגיע לידה מתגרשת[132], שעשאו עתה שליח להולכה, ועל דעת זה קיבלו[133].
בקידושין
יש בראשונים, שאף שליח האיש לקדש אישה[134], נקרא שליח להולכה[135], או: שליח הולכה[136].
הערות שוליים
- ↑ גיטין כד א וסב ב וסג א; עי' ב"מ עו ב.
- ↑ בה"ג הל' גיטין.
- ↑ רש"י גיטין ב א ד"ה צריך וכא א ד"ה והא שליחות וב"מ עו א ד"ה אפילו הגיע, ועוד; ר"י בכור שור שם א; תוס' גיטין כד א ד"ה וכי וסה ב ד"ה גיטא וב"ב קע ב ד"ה אין, ועוד; רבינו מיוחס דברים כד ב; ועוד.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ג: הולכה (עי' ציון הבא); עי' פהמ"ש לרמב"ם גיטין כג א; עי' טור אה"ע סי' קמ.
- ↑ רמב"ם גרושין שם וה"י ופהמ"ש שם לב א; ר"ן שם סד א (כט ב בדפי הרי"ף); שו"ע שם א.
- ↑ עי' משנה גיטין סב א; עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ג; טוש"ע אה"ע קמ א.
- ↑ עי' בה"ג הל' גיטין.
- ↑ דברים כד א.
- ↑ עי' ברייתא קדושין מא א: ושלח, לפי רש"י שם ד"ה ושלח (והובא בשמו בתוס' שם ד"ה ושלח ורמב"ן ורשב"א וריטב"א שם).
- ↑ ברייתא שם, לגי' פסקי רי"ד שם וגמ' כ"י וטיקן (וכ"מ מרש"י שם), ועי' ציון הבא, שי"ג בע"א. בברייתא שם, לגי' תוס' שם, בשם ר"ח: שעושה, וסותר לראשונים בשם ר"ח שבציון הבא, וצ"ב.
- ↑ ברייתא שם, לגירסתנו וגי' רמב"ן ורשב"א שם, בשם ר"ח (וסותר לתוס' בשם ר"ח שבציון הקודם, וצ"ב), ותוס' רבינו שמואל ב"ר יצחק שם (נד' בשיטת הקדמונים), וגמ' כ"י אוקספורד וכ"י מינכן, ועי' ציון הקודם, שי"ג בע"א.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ דברים כד ג. עי' תוס' ורמב"ן ורשב"א שם, בשם ר"ח; עי' פסקי רי"ד שם; עי' ריטב"א שם, בשם ר"ח, ודחה.
- ↑ עי' תוס' שם, בשם ר"ח; עי' פסקי רי"ד שם; כ"מ מרמב"ן ורשב"א שם, בשם ר"ח.
- ↑ עי' פסקי רי"ד שם.
- ↑ עי' תוס' ורמב"ן ורשב"א שם, בשם ר"ח.
- ↑ דברים כד א וג. עי' קה"ע ופ"מ לירו' גיטין פ"ו ה"א, בפי' הברייתא שם.
- ↑ ע"ע שליח לקבלה.
- ↑ עי' ברייתא שם.
- ↑ עי' ברייתא שם, לגי' גליון אפרים שם: משלוחו לשלוחו מנין. בירו' שם, לגירסתנו: משליחה לשלוחו מנין, וצ"ב.
- ↑ רש"י גיטין סב ב ד"ה האומר התקבל.
- ↑ משנה שם.
- ↑ רמב"ם גרושין פ"ו ה"ה; עי' טוש"ע אה"ע קמ א.
- ↑ טוש"ע שם.
- ↑ עי' טוש"ע אה"ע קמא נח.
- ↑ ע"ע מזונות.
- ↑ רמב"ם גרושין פ"ו ה"ל, ועי' ב"י שם, שהוא ע"פ כתובות צז ב וגיטין עד א; טוש"ע שם.
- ↑ ע"ע שליח לקבלה.
- ↑ רמב"ם ושו"ע שם: קבלה.
- ↑ עי' תשו' רבינו יואל במרדכי גיטין רמז תיח; ד"מ אה"ע סי' קמ סק"א, בשם המרדכי, ובד' הטור שם בשם העיטור.
- ↑ ע"ע גט ציון 179 ואילך.
- ↑ ע"ע שליח וע' שליחות. ד"מ שם, בשם המרדכי ובד' הטור שם בשם העיטור.
- ↑ טוש"ע אה"ע קמא טו.
- ↑ ע"ע: נתינת הגט.
- ↑ ע"ע הנ"ל: קריאת הגט.
- ↑ ע"ע הנ"ל: אמירת הבעל.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו הי"ד; טוש"ע אה"ע קמ ב.
- ↑ ר"ן קדושין ט א (ה א); עי' ד"מ שם סק"ב, בשמו; עי' רמ"א בשו"ע שם ג.
- ↑ ע"ע גט ציון 344.
- ↑ עי' לעיל ציון 34 ואילך.
- ↑ עי' ר"ן שם; ד"מ שם, בשמו; שו"ע שם.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ו, ע"פ משנה גיטין כג א; עי' טוש"ע אה"ע קמא לא.
- ↑ עי' רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ ע"ע חרש שוטה וקטן ציון 122 ואילך. טור שם.
- ↑ עי' משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' גמ' שם.
- ↑ רש"י גיטין כג ב ד"ה מכלל דעבד כשר, לפי רשב"א שם א וב"י אה"ע סי' קמא; רי"ף שם ב (יב א), לפי רשב"א שם א; רמב"ם גרושין פ"ו ה"ו; תוס' שם ב ד"ה אין, לפי ב"י שם; רא"ש שם פ"ב סי' כה; טור אה"ע סי' קמא, בסתם, ובשם הרא"ש; ר"ן שם, ע"פ ירו' גיטין פ"ב ה"ו; שו"ע שם לא, בסתם.
- ↑ ע"ע שליח לקבלה.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ עי' רש"י שם.
- ↑ רשב"א שם וטור שם, בשם ר"י מיגש. ועי' רשב"א שם, בשם ר"י מיגש, הטעם, דאל"כ קשה מדוע לא נזכר עבד כנעני במשנה שם א, ועי' תוס' שם.
- ↑ עי' רשב"א שם, במסקנה, לפי ב"י שם; עי' שו"ע שם, בשם יש מי שאומר.
- ↑ ב"י שם, בד' הרשב"א שבציון הקודם.
- ↑ עי' משנה גיטין כג א; עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ה; עי' טור אה"ע סי' קמא; שו"ע שם לב.
- ↑ ע"ע גרות. משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ משנה שם; טוש"ע שם.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ עי' משנה שם; עי' רמב"ם שם; טור שם: ניתן; שו"ע שם.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' משנה שם; רמב"ם שם; עי' טוש"ע שם.
- ↑ ע"ע פסולי עדות.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ז, ע"פ משנה גיטין כג א; עי' טור אה"ע סי' קמא, בשמו; עי' שו"ע שם לג.
- ↑ ע"ע פסולי עדות.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ז, ע"פ משנה גיטין כג א; עי' טוש"ע אה"ע קמא לב.
- ↑ עי' טור שם וכלבו סי' עו, בשם הר"ף; רמ"א בשו"ע שם, בשם יש מי שכתב.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ז; עי' טור שם, בשמו; עי' שו"ע שם לג.
- ↑ רמב"ם שם; טור שם, בשמו; שו"ע שם. ועי' רא"ש גיטין פ"ב סי' כו וטור אה"ע סי' קמא, בשמו ובשם הרמ"ה, אם יש חילוק בין הבאה מחו"ל להבאה בא"י.
- ↑ עי' שו"ע שם.
- ↑ רמב"ם שם, לפי ראב"ד בהשגות שם ורשב"א גיטין ה ב וכג א ורא"ש שם, ודחו, ועי' ציון הבא, שי"מ בע"א; עי' טור שם, בשם הרמב"ם; שו"ע שם לג, בשם יש פוסלים.
- ↑ רמב"ם שם, לפי מ"מ שם, ועי' ציון הקודם, שי"מ בע"א; ראב"ד בהשגות שם; רשב"א שם ושם; רא"ש שם; טור שם, בשמו; שו"ע שם, בדעה הא'.
- ↑ עי' רא"ש גיטין פ"ב סי' כו, בשם הרמ"ה, והסכים לו, והובא בטור אה"ע סי' קמא; שו"ע שם לד.
- ↑ דברים כד א.
- ↑ ציון 127 ואילך.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"ד; עי' סמ"ג עשין נ, בשמו ובשם ר"י בתשו' א' (ונ' מלשונו שכ' כן בריהטא, ולאחר שעיין מצא שר"י אינו סובר כן אלא כל' שבציון 81); עי' טור אה"ע סי' קמא, בשם הרמב"ם; שו"ע שם יא, בסתם, ויג, בשם יש מי שאומר.
- ↑ ר"ן קדושין נח ב (כג ב).
- ↑ טור שם, בשם הרמב"ם.
- ↑ ע"ע שליח. עי' רמב"ם אישות פ"ג הט"ו; עי' הגמ"י גרושין שם, ע"פ רמב"ם אישות שם.
- ↑ עי' סמ"ג שם, בשם תשו' ר"י, ועי' ציון 77; עי' רא"ש גיטין פ"ד סי' ב; טור שם; עי' רי"ו תא"ו נכ"ד ח"ג (רח ד במהד' רמ"י); שו"ע שם יא, בשם י"א, ויג, בשם יש מי שחולק.
- ↑ ירו' גיטין פ"ד ה"א, לגי' סמ"ג שם ורשב"א שם לב א ורא"ש שם וטור שם, ועי' ק"נ לרא"ש שם סק"א, שלגירסתנו ליתא. סמ"ג שם; רא"ש שם; טור שם. ועי' רשב"א שם, שפי' הירו' בע"א, והובא בקצור בב"י שם.
- ↑ עי' רא"ש שם, לפי טור שם, בפי' הירו' שם, לגי' הראשונים שבציון הקודם (ועי' ק"נ שם, שלגירסתנו ליתא): ואין שליח משם השנים, ועי' ציון הבא, שי"מ בע"א; עי' רי"ו שם, ע"פ הירו' שם.
- ↑ טור שם, בפי' הירו' שם, לגי' הראשונים שבציון 82 (ועי' ציון הקודם), ע"פ ס' העיטור ש - שלישות גט (מו א במהד' רמ"י), בפי' הירו' שם בדין שליח-לקבלה (ע"ע), ועי' ציון הקודם, שי"מ בע"א.
- ↑ עי' ציון 77 ואילך.
- ↑ עי' טור אה"ע סי' קמא, בשם הרמב"ם; עי' שו"ע אה"ע קמא טו, לד' זו.
- ↑ עי' הגמ"י אישות פ"ג הט"ו, בשם ראבי"ה.
- ↑ עי' הגמ"י שם; עי' שו"ע שם, לדעה זו.
- ↑ עי' ציון 77 ואילך.
- ↑ רמב"ם גרושין פ"ט הל"ב, לפי ב"י אה"ע סי' קמו; עי' שו"ע שם טו, לד' זו.
- ↑ עי' רמב"ם שם; שו"ע שם, לד' זו.
- ↑ עי' ציון 81 ואילך.
- ↑ כ"מ מרי"ו תא"ו נכ"ד ח"ג (רט ג במהד' רמ"י); רמ"א בשו"ע אה"ע קמא יא.
- ↑ עי' הגמ"ר גיטין רמז תסט, בשם רבינו יחיאל; עי' כלבו שבציון 96.
- ↑ עי' הגמ"ר שם, בשם רבינו יחיאל; עי' רמ"א בשו"ע אה"ע קמא יא; ועי' הגמ"ר שם, בשם רבינו יחיאל, וטוש"ע שם ל, נוסח השטר. וע"ע טוש"ע שם כד.
- ↑ כלבו סי' עו.
- ↑ עי' ברייתא גיטין סז ב; טוש"ע אה"ע קמא כא.
- ↑ טוש"ע שם.
- ↑ פרישה אה"ע סי' קמא ס"ק לח, בשם מו"ר (רש"ל).
- ↑ עי' גמ' שם סו א, במסקנה; טור שם, בשם הרמב"ן; שו"ע שם.
- ↑ עי' גמ' שם סז ב; טוש"ע שם כג; עי' שו"ע שם קכ יא.
- ↑ רמב"ם גרושין פ"ו ה"י: שעשת; עי' טור אה"ע סי' קמ; שו"ע שם ו.
- ↑ רמב"ם שם: הולכה (עי' ציון 5), ועי' מ"מ שם, שהוא ע"פ משנה גיטין סב ב; עי' טור שם; שו"ע שם.
- ↑ רמב"ם שם: קבלה.
- ↑ שו"ע שם.
- ↑ עי' משנה שם.
- ↑ עי' ברייתא גיטין סג א; עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"י; עי' טוש"ע אה"ע קמ ו.
- ↑ עי' ברייתא גיטין סג א, לפי גמ' שם.
- ↑ עי' ברייתא שם, לפי גמ' שם.
- ↑ עי' ברייתא שם, לפי גמ' שם.
- ↑ רמב"ם גרושין פ"ו ה"י, לפי מ"מ שם; מ"מ שם, בשם הרמב"ן; עי' טור אה"ע סי' קמ.
- ↑ עי' רשב"א שם.
- ↑ עי' רמב"ם גרושין פ"ו ה"י; עי' טור אה"ע סי' קמ.
- ↑ רי"ף גיטין סג ב (כח ב); רי"ו תא"ו נכ"ד ח"ג (רט ב), בשמו; עי' רמב"ן שם; מ"מ שם, בשמו.
- ↑ אביי בגמ' שם לב ב, לפי גמ' שם. רי"ף סג ב שם; רמב"ן שם.
- ↑ ע"ע: באמוראים. עי' רמב"ן שם.
- ↑ עי' ר"ן שם, בשם אחרים, ודחה; עי' רשב"א שבציונים 112, 118 ואילך; מ"מ שם, בשמו ובשם קצת מפרשים; רי"ו שם, בשם התוס'.
- ↑ עי' ר' אבא אמר רב הונא אמר רב בגמ' שם סג ב, לפי גמ' שם. רשב"א שם; עי' ר"ן שם, בשם אחרים, ודחה.
- ↑ עי' רשב"א שם; עי' ר"ן שם, בשם אחרים, ודחה.
- ↑ עי' שו"ע אה"ע קמ ו.
- ↑ עי' רמ"א שם, בשם י"א, לפי ב"ש שם סק"י. ועי' לבוש שם ס"ו וט"ז שם סק"ח, שפי' בע"א, וצ"ב.
- ↑ עי' ברייתא בירו' גיטין פ"ו ה"א, לפי פ"מ שם.
- ↑ כ"מ מברייתא בירו' שם, לפי פ"מ שם.
- ↑ משנה גיטין סב ב; ברייתא שם סג א.
- ↑ עי' טוש"ע אה"ע קמ ז.
- ↑ עי' גמ' שם; רבינו מיוחס דברים כד ב.
- ↑ עי' גמ' שם; טוש"ע שם.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ עי' טוש"ע שם.
- ↑ ציון 11 ואילך.
- ↑ ע"ע שליח להובאה וע' שליח לקבלה.
- ↑ עי' טור אה"ע סי' קמ; עי' שו"ע שם ח.
- ↑ טור שם.
- ↑ ע"ע קדושין.
- ↑ עי' ר"ח פלטיאל שמות לב י.
- ↑ ר"ן קדושין נח ב (כג ב); נמוק"י שם א.