כלים (קניין)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הגדרה
אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד.
מקור וטעם
במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט[1]:
- מדין חצר שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר.
- מדין הגבהה אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה.
- מדין יד מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא.
- מדין משיכה רא"ש בבא בתרא פרק ה.
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות מנחת אשר בבא בתרא מב.
הנכס
הנכסים הנקנים הם מטלטלין.
פרטי הדין
כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם בבא בתרא פה:.
ראה גם