כלים (קניין)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:42, 5 בפברואר 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד.

מקור וטעם

במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט[1]:

  1. מדין חצר שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר.
  2. מדין הגבהה אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה.
  3. מדין יד מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא.
  4. מדין משיכה רא"ש בבא בתרא פרק ה.

סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות מנחת אשר בבא בתרא מב.

הנכס

הנכסים הנקנים הם מטלטלין.

פרטי הדין

כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם בבא בתרא פה:.

ראה גם


הערות שוליים

  1. לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.
  2. את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.