מאמר הדור
|
מאמר הדור הוא מאמר יסודי בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, העוסק ביחסו של היישוב הישן לתנועה החילונית.
המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו.
המאמר עוסק בשאלת היחס המתבקש של היישוב הישן לציונות החילונית, וכיצד יש לתפוס את העובדה שהציונות מונהגת על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.
במאמר מתייחס הרב קוק לחלוצים העבריים באהדה רבה, ואף משבח את מידותיהם המוסריות.
טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא כי החילוניות לא נובעת מקלקול מוסרי וירידה רוחנית, כטענת החרדים, אלא דווקא מאידאלים של הדור הצעיר "שרוצה להיכנס לירושלים של מעלה לפני שנכנס לירושלים של מטה". סיבה נוספת היא הזנחת לימודי הרגש וההגות היהודית בישיבות. הזנחה זו גרמה לכך שלא נוצר עולם הגותי מושך ומלא רגש עבור הדור הצעיר בעל השאיפות המוסריות הגדולות.
הרב קוק מאבחן שצעירי ישראל מוכשרים לשוב לתורה ולאמונה מתוך אהבה ויראת הרוממות ולא מתוך פחד, וריחוקם מהדת נגרם בגלל תפיסת היהדות כחסרת חיים. הוא קורא לפתור את הבעיה על ידי פיתוח הגות יהודית שמדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה, באופן שידבר אל לבו של החילוני האידאליסט.
בין ממשיכי דרכו של הרב קוק חלוקות הדעות בנוגע לרלוונטיות של מאמר הדור לדורות שלאחר כתיבתו (בעיית "מאמר הדור - לדורו או לדורות?"). האם ניתן להשוות בין החברה בה חזה הרב קוק בתקופת ראשית העלייה השנייה, לבין החברה של היום. בנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, התבטא כי "מאמר הדור הוא לדורות".
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר
- "כנסת ישראל התנערה לתחיה ביחס להרצון של הדור הצעיר". (עקבי הצאן, עמוד קיד)
- "דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונישא; הוא כולו חייב גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופייו למען נוכל לצאת לעזרתו" (עקבי הצאן, עמוד קח)
לקריאה נוספת
- "ביאורים במאמר הדור" מאת הרב חגי לונדין, הוצאת בנין תורה, ירושלים תשס"ט.