תורת ההתפתחות
|
- ערך זה עוסק בהשקפה התורנית בייחס לתאוריית האבולוציה. אם התכוונתם לקביעת גיל העולם לפי המדע הנסתר לכאורה מספר בראשית וכדומה, עיינו בערך הבריאה.
תורת ההתפתחות או אבולוציה היא השערה פסבדו-מדעית שאינה מוכחת[1], הגורסת כי כל האורגניזמים המצויים כיום בעולם התפתחו בתהליך ארוך מאוד מצורות חיים פשוטות יותר, כאשר לכולם ישנו "אב קדמון משותף". תהליך התפתחות זה, בגישתו הקדומה, התרחש על-ידי כך שבכל דור ודור נמצאו אורגניזמים שונים שרכשו תכונות המתאימות לשרוד את השינויים, ואלו שלא היו מתאימים די הצורך נכחדו בתהליך המכונה "הברירה הטבעית". לאור גילויי הגנטיקה המודרנית, שבה הוכח כי תכונות נרכשות אינן עוברות בתורשה, נוסחה התיאוריה מחדש, ובמקום תכונות נרכשות, התיאוריה גורסת כי חלו תהליכים של מוטציות מועילות שגרמו לתוספת חיובית בקוד הגנטי, והביאו לידי ביטוי איברים ומינים חדשים בעולם שהסתגלו למציאות, שרדו, והעבירו בתורשה את השינויים החיוביים לדור הבא, שגם הוא בשעתו המשיך להתפתח באותה צורה.
חשוב לציין כי החוקרים מנסים להסביר את כל המודל של תיאורית האבולוציה בצורה אקראית, כלומר ללא יד מכוונת אלוהית, אלא רק אפוא על בסיס של הסברים נטורליסטיים. ולכן, תיאוריה זאת מהווה את אחת מתפיסותיה המרכזיות של הפילוסופיה האתאיסטית בעולם[2], וריצ'רד דוקינס, שנמנה על האתאיסטים המפורסמים בעולם, הוא מנושאי דגלה, ומרבה לכתוב ולדבר על אודות התיאוריה.
למרות שלרעיון התפתחות המינים היו הוגים רבים במהלך ההיסטוריה[3], הוא מזוהה ביותר עם מדען וחוקר טבע אנגלי, שחי במאה ה–19, בשם צ'ארלס דרווין (Darwin).
ההיסטוריה של תיאורית האבולוציה ושורשיה הפילוסופיים
טעות נפוצה היא המחשבה כי מקורה של תיאורית האבולוציה היא בעבודותיו של צ'ארלס דרווין במאה ה-19. למעשה, יסודותיה ההיסטוריים והפילוסופיים של תפיסת ההתפתחות לוקחים אותנו אחורה בזמן אלפי שנים. יש מהחוקרים שטענו כי אפשר למצוא אלמנטים של תיאורית ההתפתחות כבר במיתולוגיות הקדומות ביותר[4], ויש הטוענים כי ראשיתה בימיה של ערש הפילוסופיה היוונית, תקופה שבה חי חוקר יווני בשם אנכסימנדרוס, שטען טענות בעלות אופי אבולוציוני בנוגע לכל היצורים החיים בעולם.[5] בין כה ובין כה, מדובר בידיעה חשובה ביותר, שכן הניסיון לראות את תיאורית האבולוציה כחלק מהגישות שהתפתחו במאות השנים האחרונות על רקע המהפכה המדעית, איו לו על מה לסמוך, ואלמנטים של תיאוריה זאת אפשר למצוא אפוא במיתולוגיות ופילוסופיות אתאיסטיות קדומות ביותר שניסו לתת מענה לחידת מציאותם של האורגניזמים הקיימים בעולם.
למרות שורשיה הקדומים של תפיסת ההתפתחות, כפי שתואר לעיל, למעשה, עד לתחילת עליית קרנה של תקופת ההשכלה והנאורות, התפצלה החשיבה האנושית לשלוש מגמות מרכזיות שטענו טענות בנוגע לסיבת קיומם של האורגניזמים בעולם:
- מודל הבריאה - הוא המודל המקראי והלוגי[6] הטוען כי לכל הבריאה יש בורא.
- תיאורית קדמות העולם - מבית מדרשם של ההוגים היוונים. תיאוריה זאת גרסה כי העולם היה קיים תמיד במצבו הנתון כיום. תיאוריה זאת שלטה בעולם המחשבה של הפילוסופיים עד למאה ה-20 שבה היא נדחתה לחלוטין, וכיום המדע מקבל את הטענה כי הזמן/חומר/מרחב נבראו.[7]
- תאורית הבריאה הספונטנית - תיאוריה שגרסה כי אורגניזמים מסוימים (כגון זבובים, כינים וכיו"ב) נוצרים באופן ספונטני מחומר דומם. גם תיאוריה זאת נדחתה לחלוטין כתוצאה ממחקריו של לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שהוכיח כי אין אפשרות ליצירה של חיים בצורה אקראית מחומר דומם.[8]
תיאורית ההתפתחות נשארה ברקע במשך כל השנים הללו, וזכתה אפוא להתייחסות מחודשת עם עלייתה של תנועת ההשכלה באירופה, תקופה שבה החלו רבים לנטוש את דרך הדת והמסורת, וחיפשו אחר הסברים חילופיים לשאלת מקור קיומם של החיים בעולם. בין הראשונים והמפורסמים שניסו את כוחם במציאת מענה נטורליסטי על שאלה זאת היה ביולוג צרפתי בשם זאן–בטיס דה למארק. הוא האמין כי באפשרותן של תכונות נרכשות לעבור בתורשה ולהוות יסוד של התפתחות. פרופסור משה טרופ ביאר את התיאוריה של לאמרק, ואת דחייתה על-ידי החוקרים המודרניים, וכך כתב:[9] "לאמרק היה הראשון שהסביר את אופן התרחשות השינויים במבנה האורגניזמים. לדעתו, תנאי הסביבה הם שהביאו לשינויים שבהתפתחות. למשל: צואר הג'ירפה. הג'ירפה הראשונה שניזונה מעלי העצים היתה בעלת צואר קצר, אך היא מתחה אותו כדי להגיע למזונה, וצאצאיה - שירשו ממנה את הצואר המתוח - עוד המשיכו למתחו, עד אשר הביאה התפתחות זו. לג'ירפה ארוכת הצואר של ימינו. למארק האמין כי כל שינוי באורגניזם יכול לעבור בירושה, אך מרבית הביולוגים של ימינו דוחים תאוריה זאת, המכונה: הורשת תכונות נרכשות. (למרות שאין תכונות שנרכשו בהשפעת הסביבה מועברות בתורשה, הרי יש לסביבה השפעה על התבטאות תכונות שעוברות בירושה, למשל: ילד הנולד עם כשרון מוסיקלי לא יפתח תכונה זאת אם תנאי הסביבה לא יאפשרו את פיתוחה)".
באותה תקופה שבה פעל לאמרק, חי רופא וחוקר בריטי בשם ארסמוס דרווין, שחיבר עבודה בת 2 כרכים בשם "זואונומיה" (בעברית "תורת חוקי החיים"), ובה הציג טיעונים בעלי אופי אבולוציוני, והללו עתידים היו לשמש כיסוד לעבודותיו של נכדו צ'ארלס דרווין.
צ'ארלס דרווין
צ'ארלס רוברט דרווין נולד בשנת 1809, בעיר שרוסברי (Shrewsbury) שבאנגליה. דרווין לא הצליח בלימודיו ו"נחשב לתלמיד שלא הגיע אפילו לבינוניות"[10]. ומחקרים מודרניים אף טוענים שסבל מאוטיזם[11]. פן נוסף באישיותו שעליה עמדו החוקרים היא הידיעה כי "בנוסף לבינוניותו מבחינה אינטלקטואלית, סבל דרווין מסחרחורות, כאבי ראש, בחילה וכדומה, עוד לפני הגיעו לגיל שלושים ועד סוף ימיו. ולא מן הנמנע כי מצב בריאותו השפיע על בהירות מחשבתו"[12].
המפנה הגדול בחייו של דרווין בא לידי ביטוי כאשר הוזמן להצטרף למשלחת שיצאה לסיור מדעי בן 5 שנים בספינת הוד מלכותה ביגל (Beagle). הספינה הפליגה ב-27 בדצמבר 1831, וקברניט הספינה רוברט פיצרוי העביר לדרווין עותק של הספר "עקרונות הגאולוגיה", של העורך-דין הסקוטי צ'ארלס לייל, שניסה את כוחו ביצירת תיאוריה חדשה המבארת את היווצרותה של הגיאולוגיה העולמית. עוד לפני תקופתו של צ'ארלס לייל, החלו אנשי דור ההשכלה לנסות ולבאר את גילו של העולם כזקן יותר ממה שהיה מקובל ע"פ המסורת המקראית. את היסוד לסברתם בדבר גיל עולם זקן הם העתיקו מהמיתולוגיות של המזרח, וכמו שכתבו החוקרים:[13] "אין להתעלם כאן ממידת השפעתן של תרבויות המזרח, של המסורת הפרסית ושל החשיבה ההודית, שעמן בא המערב במגע בעקבות גילויים וכיבושים, ושל התרבות הסינית... כל התרבויות הללו היו רגילות לתפוס תקופות ארוכות הרבה יותר של תולדות הארץ ושל דברי הימים". לאחר שקיבלו את השקפתם היסודית על גילו הזקן של העולם מהמיתולוגיות השונות, הם פנו לבאר את הממצאים הגיאולוגים והפליאונטולוגיים לאור הנחת יסוד זאת. גם צ'ארלס לייל הלך בדרך זאת, רק שהוא העלה טענה חדשה, שאותה אפשר לסכם במשפט הבא: "ההווה הוא המפתח לעבר", כלומר, יש להבין את היווצרותה של הגיאולוגיה העולמית רק על בסיס האירועים הגיאולוגיים הניתנים לצפייה בהווה. כמובן, גישה זאת עומדת בסתירה גמורה לעמדה המקראית המלמדת כי המבול גרם לשינויים קטסטרופליים בכל רחבי העולם.
ובכן, דרווין קיבל את דעותיו של צ'ארלס לייל, ובהיותו אחוז בתפיסות קדומות אלו ערך דרווין את סיוריו השונים באפריקה המערבית, אמריקה הדרומית ואף אוסטרליה, וכך החלה להירקם תפיסת עולמו האבולוציונית, שאותה הוא פיתח על בסיס המחשבות הבאות: 1) תפיסת עולם נטורליסטית המנסה לבאר את סיבת קיומם של האורגניזמים ברחבי העולם. 2) המאובנים מייצגים הוכחה לקיומם של חיים לפני מיליוני שנים.[14] 3) שינויים בקנה מידה קטן מתרחשים באופן קבוע אצל רוב ככל בעלי החיים וזאת בתוך זמן קצר יחסית, אך אם נדבר על זמנים ארוכים ביותר, מן הסתם שהשינויים יהיו מפליגים [דרווין חשב שהשינויים במקור של הציפורים מזן "הפרושים" (שעתידים לכנותם בשם "פרושי דרווין") מהווים ראיה לשינויים קטנים שיכולים להיות בסיס לדוגמה של שינויים גדולים שיתרחשו בהינתן מספיק זמן]. 4) לכל המינים ישנו מוצא משותף.[15]
עם שובו לאנגליה הוא החל להעלות על הכתב את רעיונותיו ולפתחם, ובו זמנית נשא לאישה את בת-דודו אמה וג'ווד. כאדם בעל אמצעים, רכש לו דרווין אחוזה בדאון (Down), הממוקמת כ-25 ק"מ מלונדון, ושם השתקע עד מותו.
בעת ההיא נפוץ חיבורו של הכלכלן הבריטי תומאס מלתוס: "האוכלוסיה", ובו העלה את הטענה "לפיה מתרבה האוכלוסיה במהירות עצומה בעוד שיצור המזון אינו מדביק ריבוי זה. בגלל המחסור במזון פורצות מלחמות, בהן מתגברים החזקים על החלשים וחיים על חשבונם"[16]. רעיון זה השפיע רבות על דרווין, עד שהלה החליט להעתיק "את מושג התחרות על אמצעי-הקיום מן החברה האנושית, שבה היא מופיעה במאבק מודע, אל עולם החי והצומח, שבו היא מתגלמת בבירור הטבעי"[17].
כל התפיסות הנ"ל הבשילו במוחו של דרווין, עד שראו אור בספרו "מוצא מינים: באמצעותה של ברירה טבעית או השתמרותם של הגזעים המועדפים במאבק לחיים"[18], שפורסם לראשונה ב-24 בנובמבר 1859. כבר מתוך הכותרת שבחר דרווין לשם ספרו אפשר ללמוד את היסודות לתפיסתו: ניסיון לבאר מוצאם של המינים השונים, על-ידי ביאור חלקה של ה"ברירה הטבעית" בתוך המסגרת האבולוציונית, תוך התמקדות על העניין של המאבק לחיים בין הגזעים השונים.
דרווין המשיך לפתח את התיאוריה שלו וניסה להחיל אותה גם על האדם, ובשנת 1871 הוא הוציא לאור את ספרו "מוצא האדם"[19], שבו הוא העלה את הטענה כי מוצא האדם מאבות קדמוניים דמויי קופים, שהתפתחו והשתכללו עם השנים, עד שנוצר האדם הנבון. כמובן, גם בנידון של האדם חלו אותם תהליכים נטורליסטיים של התפתחות, תורשה והישרדות הכשירים. למעשה, כל החוקרים מסכימים שגם דרווין היסס עד שהוציא לאור את ספרו בנושא מוצא האדם, שכן גם הוא הבין שמדובר בעמדה המנוגדת בעליל לעמדה המקראית, ואם עוד היו מספר תיאולוגים נוצריים שהסכימו לקבל את דבריו (אמנם בהסתייגות מסוימת כמובן) בנוגע לאבולוציה של בעלי חיים, הרי שבנוגע לטענתו של דרווין כי אין האדם נברא בצלם אלוהים, אלא הוא רק בעל-חיים מתקדם, הם לא יכלו להסכים, ופחדו מאוד מההשלכות של טענה כזאת, השלכות שדרווין עצמו לא נמנע מלהסיק, וכך כתב:[20] "בעולם הפראים, החלשים בגוף ובנפש מחוסלים במהרה, והנשארים בחיים מפגינים בריאות שופעת. אך אנו בני התרבות, עושים הכל לבלום את תהליך החיסול. אנו בונים בתי מחסה למפגרים, לבעלי מום ולחולים, אנו מארגנים תמיכה לעניים, ורופאינו מתאמצים בכל כוחם להציל חיים עד הרגע האחרון. יש יסוד לחשוב שבאמצעי החיסון הצילו אלפים, שבעבר היו מתחסלים עקב מבנה רופף, ממחלת האבעבועות. כל מי שמצוי בגידול בהמות לא יהיה לו ספק ששיטותינו מזיקות מאוד לגזע האדם. מפתיע הוא, כמה גורם חוסר תשומת–לב, או טיפול בלתי הולם לתנאי הטבע, לניוון של חיות מאולפות... כבר אין היום אנשים כה נבערים שיאפשרו לחיות הבלתי רוצות להתרבות – מה שאין כן לגבי בני אדם".[21]
ניאו דרוויניזם
לא חלף זמן רב עד שדעותיו של דרווין בדבר הורשת תכונות נרכשות נדחו על-ידי הממסד המדעי. במקביל לתקופתו של דרווין חי חוקר גרמני-צ'כי בשם גרגור מנדל, שערך ניסויים מדעים העוסקים בתורשה, וגילה כי בכל תורשה עוברים מהאב והאם גנים לצאצא, גנים אלו הם קבועים, ובאים לידי ביטוי אצל הצאצא הגנים הדומיננטיים (=השולטים), ואילו הגנים הרצסיביים (=הנשלטים) לא יבואו לידי ביטוי, הגם שהם קיימים ללא ספק.
כשמנדל ערך את מחקריו והעלה אותם על כתב באמצע המאה ה-19, הוא נדחה על-ידי הקהילה המדעית, מכיוון שהוא היה גאון שהקדים את זמנו, והם אפילו לא הצליחו לרדת לסוף עומקם של מחקריו, ויעברו למעלה מ-30 שנים (אחרי מותו של מנדל) עד שמחקריו יזכו להכרה בינלאומית, והוא יוכרז כ"אבי הגנטיקה".
מחקרים אלו שמו את הקץ אפוא לטענה בדבר הורשתם של תכונות נרכשות, שכן הגנים באורגניזם הם קבועים, ובאים לידי ביטוי בעקבות יחסי הדומיננטיות.
באמצע שנות ה-50 גילו ג'יימס ווטסון (Watson) ופרנסיס קריק (Crick), שני חוקרים ביולוגיים, את מולקולת הדי-אן-איי (D.N.A), שמכילה למעשה את כל האינפורמציה הגנטית (=תורשתית) הדרושה לבנייתו של האורגניזם שבו המולקולה מתקיימת.
בעקבות גילויים אלו נוסחה תיאורית האבולוציה מחדש, וכעת היא גורסת שהתהליכים של שיפור תוכנות האורגניזמים והורשתן, מקורם במוטציות (שינוי בהרכב הגנטי) שגרמו לתוספת חיובית באינפורמציה הגנטית. שינויים חיוביים אלו נתנו יתרון לאורגניזמים שבהם שינויים אלו באו לידי ביטוי, וכך הם שרדו, והורישו את התכונות הדומיננטיות לצאצאיהם, שגם הם חוו מוטציה חיובית שנתנה להם יתרון, וכך הם שרדו, והעבירו הלאה את התכונות החיוביות.
טענות נגד האבולוציה
כאשר באים לפרוס את הטענות המפריכות את תיאורית האבולוציה, חשוב להתייחס להיבטים השונים בתיאוריה זאת, ולהוכיח כיצד אין לה על מה שתסמוך מבחינה מדעית. ואמנם ישנן הפרכות רבות לתיאורית האבולוציה (וראה לקמן בסוף הערך, הפניות למאמרים וספרים נוספים המרחיבים ומבססים את הטענות העוסקות בהפרכות האבולוציה), ובין אותן טענות אפשר למנות את הבאות:
האבולוציה לא נצפתה מעולם
אין מחלוקת בין החוקרים כי המאקרו-אבולוציה לא נצפתה מעולם: לא בטבע ולא בתנאי מעבדה. היווצרותם של מינים חדשים[22], איברים חדשים[23] ואף תוספת של אינפורמציה חיובית לקוד הגנטי[24] - כל אלה לא נצפו אפוא מעולם. אמנם, הם מתרצים את הבעיה הזאת בכך שתהליך האבולוציה דורש זמן רב מאוד, ואנו חיים למשך תקופה קצרה על מנת שנצפה בה בפעולה[25], אך טענה זאת היא כמובן לא מדעית, ואין שום דרך להוכיח האם היא נכונה.
- העדר דרגות ביניים (לקריאה מורחבת).
- מיקום המאובנים בשכבות האדמה לא תואם כלל לתאורית האבולוציה (לקריאה מורחבת).
- נתגלה חוסר דיוק משמעותי בממצאים שעליהם מבוססת התאוריה (לקריאה מורחבת).
- הסיכוי להיווצור התא הראשון באופן אקראי שואף לאפס (פרדוקס התא הראשון, וההסתברות לבריאה ספונטנית) (לקריאה מורחבת).
- הפרדוקס של היווצרות התא הראשון: תא חי זקוק הן לחלבונים והן לחומצת גרעין, וידוע שחלבונים נוצרים רק באמצעות חומצת - גרעין, ושיכפול חומצת גרעין נעשה רק באמצעות חלבונים.
- גילוי מורכבות התאים, שלא היתה ידועה בימי דרווין (לקריאה מורחבת).
- לתאורית האבולוציה אין הסבר למורכבות שאינה ניתנת לצמצום (Irreducible Complexity), כלומר ישנם מורכביות שמועילות לבעל חי רק בשלב הסופי ואין כל תועלת בשלביים האמצעיים (כפי טענת האבולוציה שהיו שלבים כאלו) בהתפתחות האיטית של מורכבות אלו. החל מאברים גדולים כמו הכנף של הציפורים, וכמו העין, ועד ה-DNA, ועוד. (לקריאה מורחבת בענין אברי החושים כדוגמה).
- לתאורית האבולוציה אין הסבר לפיתוח אברים ו/או מורכביות שאינם הכרחיים אך עוזרים במעט, כיון שטענת "המובחר שורד" אינה מתקבלת לגבי אברים כאלו.
- ישנו תיאום בין מערכות שלא שייכות זו לזו לפי "עץ ההתפתחות" של האבולוציה, כגון ה"עין" מצוי בסוגים שונים של בעלי חיים שכלל לא שייכים לאותה קבוצה וכיבול התפתחו משורשים שונים, וכן ענין השיכפול ע"י "זכר ונקבה", ועוד.
- גיל כדור הארץ לפי המדע, לא מהווה זמן מספיק כדי ליצור את הבעלי חיים שיש בימינו עפ"י תורת האבולוציה, כפי שהוכח מדעית לאחרונה.
ריבוי השאלות והבעיות יש בהם כדי להטיל ספק רב בתאוריה, וכבר כתב ד"ר קולין פטרסון (פליאונטולוג ומדען בכיר במוזיאון הבריטי לתולדות הטבע) כי ישנה "סכנה: תיאוריה, אפילו תיאוריה מדעית, עלולה להיהפך לאופנה אינטלקטואלית, לתחליף לדת, ולדּוֹגְמָה שתומכיה מגינים עליה בחירוף נפש. ודאי שזה מה שקרה לתיאוריית האבולוציה".
דוגמה אחת למתנגדי השיטה, היא פרופסור נתן אביעזר (פיזיקאי, אוניברסיטת בר-אילן) שכתב: "על פי מיטב המסורת המדעית, הוציא דארווין מתחת ידו תיאוריה חדשה ומקיפה, שהסבירה את הממצאים שהיו ידועים באותם ימים. אולם מאז חלפו יותר מ-130 שנה, והצטברו ממצאים חדשים רבים לאין-ספור, שתאוריית האבולוציה של דארווין אינה יכולה להסבירם. מדענים חשובים מן השורה הראשונה קובעים כי הנתונים המדעיים שהצטברו כיום שונים לחלוטין מן 'העובדות הישנות', טוב נעשה אם נקבל את דבריהם, ונניח לדעות הקדומות שלנו. הגיע הזמן לצעוד קדימה".
היהדות והאבולוציה
הגישה נפוצה בקרב הציבור המאמין שהתורה סותרת את תיאורית האבולוציה וממילא ברור שהתאוריה הזו שהיא ספקולטיבית ולא ניתנת להוכחה, כמו שאר מדעי העבר כגון ארכיאולוגיה וגיאולוגיה הינה שקרית. הם מסבירים את הראיות לאבולוציה בדרכים הבאות:
- העולם נברא מוכן, לא כחדש וכמו שכתוב בתלמוד "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" בצביונם נבראו - כלומר מוכנים, ולכן השרידים נראים כביכול קדומים יותר מגילם האמיתי.
- יכולת ההתפתחות שאנו רואים כיום אצל בעלי חיים ניתנה להם בעת בריאתם.
- כל שרידי האיברים רק נראים לנו כבלתי נחוצים ובעתיד נגלה את מטרתם, ולכן אי אפשר לומר שהם שרידים לאיברים אחרים שהתפתחו.
ולגבי המאובנים של דמות קוף והדינוזאורים, ראה ערך הבריאה.
ההבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה
לפעמים קיימת חוסר בהירות בנוגע להבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה (בריאה ספונטנית). תיאורית האביוגנזה עוסקת במעבר הראשוני בין החומר הדומם לאורגניזם החי, ואילו תיאורית האבולוציה עוסקת בשלבי ההתפתחות שהופיעו לאחר מכן. וכך כתב פרופסור ישעיהו ליבוביץ': "אין בתפיסה ההתפתחותית משום תשובה לשאלת המצוי הראשון בכל תהליך של התפתחות, אותו מצוי, המסוגל לשמש נקודת-מוצא לתהליך ההוא; תורת ההתפתחות בביולוגיה, למשל, אינה דנה במוצאם של החיים אלא רק בגלגוליהן (ההדגשות במקור) של צורות-החיים. אך אפשר לטעון, שבעיית ה'ראשית' של כל תהליך טבעי ושל המציאות הטבעית כולה היא מטאפיסית במהותה ואין למדע-הטבע עסק בה".[26]
בנוגע לתיאורית האביוגנזה גופא, אין כיום מחלוקת בין החוקרים שאין לה שום ראיה לטובתה, ואין היא יוצאת מגדר של השערה דמיונית.[27]
ראה גם
- הבריאה - בעניין הסתירות בין המדע לתורה בענייני גיל העולם, מאובנים, שרידים אחרים ועוד.
- דינוזאורים.
- תורה ומדע.
לקריאה נוספת
- פרופסור משה טרופ, בריאה - מוצא החיים, הוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982.
- אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, תל-אביב, תש"ל.
- הרב זמיר כהן, המהפך 2 - מיתוסים בקריסה, הוצאת הידברות.
- ד"ר גיל גרשון טבעון, קונטרס "אבולוציה במבט אחר", הוצאת ממעמקים: לצעירים חושבים.
- עדי כהן, אנחנו לא לבד: היקום חוקיו וקבועיו, ראשית החיים ותכליתם, עמ' 94-72.
- ד"ר לי ספטנר, Not by Chance: Shattering the Modern Theory of Evolution, הוצאת Judaica Press.
- ד"ר מייקל דנטון, Evolution: A Theory in Crisis, הוצאת Adler & Adler.
- ד"ר ג'ונתן וולס, Icons of Evolution: Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong, הוצאת Regnery Publishing.
- פרופסור מייקל ביהי, Darwin's Black Box: The Biochemical Challenge to Evolution, הוצאת Free Press.
- ד"ר סטיבן מאייר, Darwin's Doubt: The Explosive Origin of Animal Life and the Case for Intelligent Design, הוצאת HarperOne.
- ד"ר הנרי מוריס וד"ר גארי פארקר, What Is Creation Science?, הוצאת Master Books.
- ד"ר דווין גיש, Evolution: The Fossils Still Say No, הוצאת Institute for Creation Research.
קישורים חיצוניים
- יהושע ענבל, האקדמיה ליהדות - אבולוציה, סדרת מאמרים.
- יהושע ענבל, סדרת מאמרים נוספת: בריאת העולם - תיאוריית האבולוציה ובעיות יסודיות; בריאת העולם - פרשנות הממצאים; בריאת העולם - מדיניות המחקר האבולוציוני; בריאת העולם - הוכחות.
- אתר הידברות, בעיות בתהליכי האבולוציה, האבולוציה – תיאוריה במשבר, נקודות כלליות באבולוציה ומדע - סדרות מאמרים.
- אתר הדוס, עוסק רבות בנושא ומציג מגוון רחב של מאמרים וסרטים בנושא הפרכת האבולוציה.
- ערן בן ישי, תיאורית האבולוציה והשלכותיה החברתיות והמוסריות, באתר הדוס.
- ד"ר מרדכי הלפרין, חוקי אבולוציה ויהדות, באתר דעת.
- דניאל בלס, פורום "האמת האבסולוטית", מציג מגוון מאמרים העוסקים בהפרכת האבולוציה.
- שיעורים בנושא האבולוציה, הרצאות של רבנים שונים באתר 'מכון מאיר'.
- תורת ישראל ותאוריית האבולוציה, באתר דעת.
- המלאכים של צ'רלי דרווין, מאמר באנגלית מהאתר aish בנושא האבולוציה.
- הרב זמיר כהן, אבולוציה על קצה המזלג, הרצאה קצרה.
- ציטוטים מבכירי המדענים נגד האבולוציה, באתר הידברות.
- הרב חנוך כץ, האבולוציה, באתר ישיבה.
הערות שוליים
- ↑ וכמו שכתב פרופסור אהרן קציר המנוח: "אין תורת דארווין תורה מוכחת באופן ניסיוני ואי אפשר לאשרה במעבדה", (בכור המהפכה המדעית, הוצאת ספרים עם עובד בע"מ תל אביב, תשנ"ו, עמ' 118); וכך כתב גם הפרופסור לביו-כימיה משה טרופ: "האבולוציה עצמה לא רק שאיננה מוכחת, אלא אף בלתי אפשרית", (בריאה - מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982, עמ' 225).
- ↑ וכך כתב החוקר האבולוציוניסט-אתאיסט ג'רי קוין: "המסר של האבולוציה... הוא מסר של מטריאליזם נטורליסטי. הדרוויניזם אומר לנו שבני אדם, כמו כל המינים, הופיעו עקב פעולה של כוחות עיוורים, נטולי תכלית, שפעלו לאורך עידנים ארוכים לאין שיעור", (ג'רי א. קוין, "למה האבולוציה נכונה", הוצאת ידיעות ספרים, 2013, עמ' 366).
- ↑ וכמו שכתבו החוקרים: "דארווין לא המציא את תורת ההתפתחות... הרבה קודמים היו לו לדארווין לגבי עצם הרעיון של השתנות המינים והתהוותם כתהליך היסטורי", (אנציקלופדיה עברית, כרך יג, עמ' 109); וראה עוד: אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, תל-אביב, תש"ל, עמ' 97-91.
- ↑ ראה: Morris, Henry M. "The Long War Against God: the history and impact of the creation/evolution conflict", Master Books, 2000, pp. 233-244; הרצאה: ד"ר הנרי מוריס, Dark History of Evolution (החל מ-24 דקות ו-20 שניות עד 26 דקות ו-30 שניות).
- ↑ ראה: אברהם קורמן, שם; ד"ר מרדכי הלפרין, אסיא ס"ז-ס"ח (כרך י"ז, ג-ד) שבט תשס"א.
- ↑ ראו את מאמריו של הרב יהושע ענבל: קיומו של אלקים - פרק א' - ההוכחות הפילוסופיות, קיומו של אלקים - פרק ב' - ההוכחות המוחשיות והראציונל של הכפירה.
- ↑ ראה: פרופסור נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ' 27-17; פרופסור יקיר שושני, בקשר לאלוהים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, עמ' 146-145.
- ↑ ראה: פרופסור יהודה בן שאול, התא החי – מבנה ופעילות, סדרת אוניברסיטה משודרת, עמ' 10; אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, פרק: "מוצא החיים".
- ↑ פרופסור משה טרופ, בריאה - מוצא החיים, בריאה - מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982, עמ' 13.
- ↑ אנציקלודפיה עברית, כרך יג, עמ' 103.
- ↑ ראה במחקר שפורסם באתר של העיתון הבריטי היוקרתי ה"דיילי טלגרף": Charles Darwin had autism, leading psychiatrist claims.
- ↑ אברהם קורמן, שם, עמ' 108 (ובהגהותיו על אתר הוא מפנה לאוטוביוגרפיה של דרווין כמקור למצבו הבריאותי הרעוע). וראה עוד: אנציקלודפיה עברית, כרך יג, עמ' 104.
- ↑ אנציקלודפיה עברית, כרך טו, עמ' 719.
- ↑ חשוב לציין כי בוודאי שדרווין לא מצא או ראה שום מאובן של "צורת מעבר" המוכיח שמדובר היה בסוג של אבולוציה, אלא הוא חשב שעצם המאובנים גופא הם ראיה לגיל עולם זקן. כמובן שמדובר בטעות, שכן, את המאובנים יש להסביר רק על בסיס תפיסת עולם קטסטרופית (=המבול).
- ↑ בשנת 2009 שוחרר לאקרנים הסרט הדוקומנטרי: Darwin: The Voyage that Shook the World, העוסק בחייו של דרווין עם התמקדות במסעו על ספינת הביגל, ובמסקנות (שהתבררו כטעות) שהסיק בעקבותיו.
- ↑ אברהם קורמן, שם, עמ' 107.
- ↑ אנציקלודפיה עברית, כרך יג, עמ' 105.
- ↑ ובשמו המקורי: The Origin of Species By Means of Natural Selection or the Preservation of Favoured Races in the Struggle For Life
- ↑ ובשמו המקורי: The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex
- ↑ מתוך הרצאתו של פרופ' יעקב טלמון, שנדפסה בחוברת "השואה והתקומה", עמ' 28-26, בהוצאת יד ושם. מצוטט גם אצל: י' שוורץ וי' גולדשטיין, השואה, לקט דברים בנושא חורבן יהדות אירופה ת"ש-תש"ה מתוך אספקלריה של תורה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 161.
- ↑ וכן הוא כתב במכתב מה–3 ביוני 1881: "אין סופי הוא מספר הגזעים הנחותים שיחוסל בעתיד הלא רחוק על-ידי הגזעים העליונים על פני כדור-הארץ", (שם).
- ↑ בנוגע להיווצרות מין חדש, כתב פרופסור משה טרופ: "עד כה לא הופיע בכל הניסויים, שנעשו במעבדות רבות, סוג יצור חדש שלא היה קיים קודם לכן ובודאי לא מין חדש. גם טפולים פיזיקאליים וכימיים, כמו הקרנות וחומרים מוטגניים, המזרזים מוטציות (הופעת תכונות חדשות) לא הביאו לתוצאות כאלה. הרבה תצפיות נעשו בימינו על אוכלוסיות עצומות של יצורים רב־תאיים וחד־תאיים. והנה אין חוקר אחד, בר־סמכא, שיכול להצביע על התגלות מין או סוג חדש ממין או סוג אחר, כלשהו, בתצפיות אלה", [לאו"ם (לאום ומסורת), כסלו-טבת תשל"ד, עמ' 9].
- ↑ חשוב לציין כי כאשר אנו מוצאים שבעל חיים מסוים נולד עם 3 רגליים במקום עם 2 רגליים או 3 עיניים במקום עם 2 עיניים, אין בכך שום ראיה לאיבר חדש, שכן האינפורמציה ליצור עין או רגל כבר קיימת מבחינה גנטית, אלא שנוצרה מוטציה (שלילית ולא בעלת תועלת!) שגרמה ליצירת איבר נוסף (ולא איבר חדש!).
- ↑ ראה: סרטון של ריצ'רד דוקינס, שבו הוא נשאל האם הוא יכול להצביע על מקרה אחד של מוטציה או של תהליך אבולוציוני אחר, שהביא לתוספת במידע הגנטי, ונותר בוהה ותוהה בלי יכולת לתת מענה.
- ↑ ראו: סרטון שבו ריצ'רד דוקינס מתרץ כך בעיה זאת.
- ↑ ישעיהו ליבוביץ', האנציקלופדיה העברית, כרך טו, עמ' 704-703, ערך 'התפתחות'.
- ↑ לחומר נוסף בנידון, ראו: מחקר מקיף ביותר בנושא בספרו של ד"ר סטיבן מאייר: Signature in the Cell: DNA and the Evidence for Intelligent Design, בהוצאת HarperOne; ערן בן ישי, מאמר: "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?"; ד"ר דווין גיש, הרצאה: הפרכת תיאורית האביוגנזה; ד"ר סטיבן מאייר, הרצאה: חוסר ההסתברות הסטטיסטית לאביוגנזה; ראיון: דוקינס נגד תיאורית האביוגנזה.