הרב אהרן ליכטנשטיין

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

{רב |שם=הרב אהרן ליכטנשטיין

|תמונה=

Ravlikten.jpg

|כיתוב=ראש ישיבת הר עציון |תאריך לידה=כ"ח באייר תרצ"ג |תאריך פטירה=א' באייר תשע"ה |מקום פעילות=אלון שבות |השתייכות=ציונות דתית; אורתודוקסיה מודרנית |נושאים בהם עסק=תלמוד; הלכה; פילוסופיה; ספרות |תפקידים נוספים= |רבותיו=חותנו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק; הרב יצחק הוטנר; הרב יעקב בוברובסקי; הרב אהרן סולובייצ'יק. |תלמידיו=ראה לקמן |חיבוריו=שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין ועוד. }}

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות. מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. בעל השקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד תורה והלכה, עם הומניזם, ונחשב לתלמידו וממשיך דרכו של חמיו הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. הרב ליכטנשטיין נחשב ללמדן פנומנלי, ודרכו הלימודית מושפעת וקרובה מאוד לשיטת בריסק. דוקטור לספרות אנגלית וחתן פרס ישראל למפשעל חיים לשנת תשע"ד.

ביוגרפיה

נולד בכ"ח באייר תרצ"ג בצרפת לאביו ר' יחיאל ואמו בלומה. בשנת תרצ"ט, כמה חודשים אחרי הכיבוש הנאצי, הצליחה משפחתו לצאת לארצות הברית. למד בגיל התיכון אצל הרב יצחק הוטנר, אצל הרב יעקב בוברובסקי ואצל הרב אהרן סולובייצ'יק. עיקר החינוך התורני שלו היה אצל הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, ממנו קיבל הסמכה לרבנות בשנת תשי"ט ואף נשא את בתו טובה. במקביל סיים בשנת תשי"ז עבודת דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד שעסקה בהגותו של הנרי מור. תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים שעל יד ישיבה יוניברסיטי, וכן שימש כראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי. בשנת תש"ל הזמין אותו הרב יהודה עמיטל לשמש יחד איתו כראש ישיבת הר עציון באלון שבות. הרב ליכטנשטיין נענה לבקשה, עלה לארץ עם משפחתו בשנת תשל"א, ומאז שימש כראש הישיבה עד לפטירתו, למעלה מארבעים שנה, והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים ומחנכים רבים. בתפקידו זה העביר מספר רב של שיעורים בשבוע, בעיקר בתלמוד ובהלכה. שיטתו בלימוד הגמרא היא על פי שיטת בריסק. שימש גם כרקטור של מכללת יעקב הרצוג וכראש כולל גרוס בירושלים.

בשנת תשע"ד קיבל את פרס ישראל למפעל חיים.

נפטר בא' באיר תשע"ה, ונקבר למחרת בהר המנוחות שבירושלים.

הרב ליכטנשטיין תפס מקום מרכזי בהנהגה התורנית של הציונות הדתית, ונחשב לאחד מגדולי רבניה.

השקפת עולם

תלמידו, הרב חיים נבון, כתב עליו:
"הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית. (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאוד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים".

השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום של חוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה שהייתה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח (ראה תגובת החברה הדתית לרצח רבין). עם זאת הבהיר בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות שאין הוא מביע עליה דעה, לחיוב או לשלילה, בניגוד לנסיונות תנועת מימד להציב אותו כקוטב נגדי לרבנים מתנגדי התוכנית. אף על פי כן, יצא בתוקף כנגד סרבנות.

ספרים ומאמרים

פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפה יהודית. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ומחשבתית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר.

ספריו

מתלמידיו

קישו�ים חיצוניים

  • מאמרים אודותיו:
  • ריאיון בעיתון "בשבע", אוגוסט 2006
  • ריאיון "דרושה הרבה השקעה", שפורסם בעלון עולם-קטן באוקטובר 2008, מתוך הבלוג של הרב חיים נבון

ראו גם