אונס מפתה ומוציא שם רע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''בזמן המצווה''' חקר האפיקי ים {{מקור|(ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) }}האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה"). | '''בזמן המצווה''' חקר האפיקי ים {{מקור|(ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) }}האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה"). | ||
'''כשפטור מקנס''', כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי {{מקור|סנהדרין עג:}} פטור, ולרדב"ז {{מקור|שו"ת הרדב"ז ח"א יט}} עדיין חייב. | '''כשפטור מקנס''', כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי {{מקור|בבלי:סנהדרין עג:}} פטור, ולרדב"ז {{מקור|שו"ת הרדב"ז ח"א יט}} עדיין חייב. | ||
'''הנערה יכולה למאן''' מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים {{מקור|ח"ב מב-ו ד"ה ואולי}} האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן {{מקור|שם ד"ה ואולם}} מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא. | '''הנערה יכולה למאן''' מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים {{מקור|ח"ב מב-ו ד"ה ואולי}} האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן {{מקור|שם ד"ה ואולם}} מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
@ לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב. | @ לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב. | ||
@ ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב {{מקור|בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי}}. | @ ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב {{מקור|בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי}}. | ||
@ התוס' רי"ד {{מקור|כתובות מד:}} חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו {{מקור|דן בזה ר' שמואל שם}}. | @ התוס' רי"ד {{מקור|בבלי:כתובות מד:}} חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו {{מקור|דן בזה ר' שמואל שם}}. | ||
'''אם הנערה מתה''' פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה {{מקור|כתובות לח:}}. והסתפק הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד}} בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור. | '''אם הנערה מתה''' פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה {{מקור|בבלי:כתובות לח:}}. והסתפק הגר"ח {{מקור|על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד}} בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור. | ||
'''בשלא כדרכה''' נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור {{מקור|סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם}}, שחיובו רק על השרת הבתולין {{מקור|רש"י שם}}, ותוס' כתבו שחייב {{מקור|שם ד"ה ממונא}}. | '''בשלא כדרכה''' נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור {{מקור|סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם}}, שחיובו רק על השרת הבתולין {{מקור|רש"י שם}}, ותוס' כתבו שחייב {{מקור|שם ד"ה ממונא}}. | ||
'''קטנה''' אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) {{מקור|כתובות מ:}}. וחקר ר' שמואל {{מקור|בשיעוריו לקידושין עמוד לג}} האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה. | '''קטנה''' אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) {{מקור|בבלי:כתובות מ:}}. וחקר ר' שמואל {{מקור|בשיעוריו לקידושין עמוד לג}} האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־17:26, 19 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
האונס או מפתה נערה בתולה, וכן המוציא שם רע עליה, חייב לכונסה, לוקה, ובחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה הסוגיות בכתובות פרק ג לגבי אונס ומפתה, ושם מד: והלאה באריכות לגבי מוציא שם רע.
מקור וטעם
מקורו מפורש בתורה:
- אונס - "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה ותפשה ושכב עמה, ונמצאו. ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף, ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו" דברים כב-כח.
- מפתה - "וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה ושכב עימה, מהור ימהרנה לו לאשה. אם מאן ימאן אביה לתיתה לו, כסף ישקול כמוהר הבתולות" שמות כב-טו.
- מוציא שם רע - "כי יקח איש אשה, ובא אליה ושנאה. ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע, ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים. וגו'. וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו" דברים כב-יג.
חיוביו הם שלושה:
- חיוב לכונסה.
- חיוב מלקות.
- חיוב תשלומין - בחלק מהמקרים משלם גם קנס לאבי הנערה (אלא אם כן הודה ונפטר, וכן מפתה שכנסה פטור מהתשלומין).
ונחלקם לשלושה סעיפים נפרדים.
החיוב לכונסה
טעמו של החיוב לכונסה אינו לא קנס ולא עונש אפיקי ים ח"ב מב-ב.
במהותו נחלקו האחרונים מהי המצווה - למנחת חינוך המצווה בנישואין, ולהפלאה כתובות מ בקידושין במחלוקתם דן האפיקי ים ח"ב מב-ה.
בזמן המצווה חקר האפיקי ים (ח"ב מא ד"ה והנלע"ד בזה דיש) האם המצווה לישא אותה או שתהיה נשואה לו (מצווה תמידית), ונפק"מ אם כשגירשה מתחייב שוב ב"ולו תהיה לאשה" (חוץ מהלאו "לא יוכל לגרשה").
כשפטור מקנס, כגון שהודה ונפטר, נחלקו המפרשים האם עדיין חייב לכונסה: למאירי סנהדרין עג: פטור, ולרדב"ז שו"ת הרדב"ז ח"א יט עדיין חייב.
הנערה יכולה למאן מלהינשא לו. וחקר האפיקי ים ח"ב מב-ו ד"ה ואולי האם החיוב חל עליו לכונסה ואם אמרה "לא בעינא" נפטר, או שכל זמן שלא אמרה "בעינא" לא חל חיובו. וכן דן שם ד"ה ואולם מה הדין אם אמרה לא בעינא ואח"כ אמרה בעינא.
כהן שגירש אינו בעמוד והחזר כיוון שאסור בגרושה. וחקרו האם אין עליו מצווה כלל, או שמחויב בעשה ורק אינו יכול לקיימו אפיקי ים ח"ב מא ד"ה ועתה נלע"ד.
חיוב המלקות
טעמו של חיוב המלקות אינו מדין "לא תלך רכיל בעמך", וכן אינו מדין "ונשמרת מכל דבר רע" שהם מלקות לשמיים, אלא הוא גזיה"כ, והם מלקות שבין אדם לחבירו, משום שציער את הנערה שיעורי ר' שמואל מכות ד: רז.
חיוב התשלומין
בחיוב התשלומין באונס ומפתה פשוט שהחיוב הוא לנערה עצמה, והאב זוכה בו רק מדין שבח נעורים רמב"ם נערה ב-יד.
אך במוציא שם רע נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
- לגבורת ארי הוא חיוב ישיר לאב.
- ר' שמואל רוזובסקי חקר אולי גם בזה הוא חיוב לנערה והאב זוכה רק מדין שבח נעורים. והוסיף שגם לצד של שבח נעורים הוא חידוש מגזיה"כ, שהרי כאן היא נשואה וכבר יצאה מרשות האב בשיעוריו למכות ד: רה, והביא שם גם את הגבורת ארי.
- התוס' רי"ד כתובות מד: חידש שבמוציא שם רע הממון אינו של האב כלל, אלא שיעשה ממנו סגולה עבור בתו. אך שאר הראשונים חולקים עליו דן בזה ר' שמואל שם.
אם הנערה מתה פטור מהקנס, שנאמר "ונתן לאבי הנערה" ולא לאבי מתה כתובות לח:. והסתפק הגר"ח על הרמב"ם נערה א-טו ד"ה ונראה וד"ה עוד בדעת הרמב"ם האם טעמו שכיוון שמתה נתבטלה זכות האב, או שהיא עדיין ברשות אביה גם לאחר שמתה, אלא שגזירת הכתוב שפטור.
בשלא כדרכה נחלקו הראשונים האם אונס ומפתה חייב קנס: רש"י כתב שפטור סנהדרין עג: ד"ה משעת, וכן כתב הרמב"ם, שחיובו רק על השרת הבתולין רש"י שם, ותוס' כתבו שחייב שם ד"ה ממונא.
קטנה אין לה קנס לרבי מאיר (וחכמים חולקים) כתובות מ:. וחקר ר' שמואל בשיעוריו לקידושין עמוד לג האם אין לה קנס מפני שהיא קטנה, או מפני שאינה נערה.
ראה גם
רודף שהרודף אחר עריות לאונסן מצילין אותו בנפשו