אין איסור חל על איסור

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אין איסור חל על איסור הוא כלל הלכתי בדיני איסור והיתר.

הגדרה[עריכה]

דבר שחל עליו איסור אחד, כל עוד איסור זה קיים – לא יכול לחול עליו איסור אחר (הסוגיות בחולין ק: וביבמות לב. והלאה).

לדוגמא, בהמה טמאה שמתה, כיוון שכבר היה עליה איסור בהמה טמאה, לא חל עליה איסור נבילה, והאוכל ממנה לוקה רק משום בהמה טמאה (חולין ק:). דוגמא נוספת: אשה שהיתה זונה, ונעשתה חללה, ואחר כך נעשתה גרושה, ואחר כך נעשתה אלמנה, אין כהן גדול שבא עליה לוקה אלא אחת, לפי ששאר האיסורים אינם חלים על האיסור הראשון של זונה.

מקור וטעם[עריכה]

במקורו של הכלל מצינו שלוש שיטות:
  1. מקורו מסברא (תוס' ישנים יבמות יג:).
  2. "ומתו בו כי יחללוהו" (ויקרא כב-ט) (שנאמר על כהן טמא האוכל תרומה) - פרט לכהן טמא שאכל תרומה טמאה, שאינו במיתה מפני שהיא כבר מחוללת ועומדת, ואין איסור טומאת הכהן (טומאת הגוף) חל על איסור טומאת התרומה (סנהדרין פג.). ומכאן למדו לשאר האיסורים שאין איסור חל על איסור (תוס' סנהדרין פג: ד"ה פרט).
  3. מגזירת הכתוב שאיסור כן חל על איסור באיסור כולל ובאיסור מוסיף מוכח שבשאר התורה אין איסור חל על איסור (שו"ת דברי חיים ח"א יו"ד נ ד"ה הנה, והביא שם גם את המקור "ומתו בו" כדלעיל אות ב. ודחה את הצד לומר שהוא מסברא).

במהותו נחלקו האחרונים האם האיסור השני קיים אלא שלא לוקה עליו, או שאינו קיים כלל (גרש"ש נדרים א ד"ה וע"כ: פרי מגדים ושו"ת אבני מילואים יב - חל ולא לוקה, דעת עצמו - לא חל כלל. וכן חקר בזה קובץ הערות ל-ז).

בהגדרת האיסור הראשון, דהיינו איך קובעים איזה מהאיסורים נחשב האיסור הראשון שחל, ואיזה נחשב השני שלא חל, נחלקו הראשונים: הר"א אב"ד חידש שדנים איזה איסור היה ראשון בעולם, ושאר הראשונים (רמב"ן יבמות לג. ד"ה מליקה, רשב"א שם ד"ה מליקה, ריטב"א קידושין עז: ד"ה דתני, והביאו את הר"א אב"ד) כתבו שדנים איזה איסור חל ראשון על החפץ. כגון בהמה שמתה באמצע יום כיפור - על הבהמה חל קודם איסור יום כיפור, אך בעולם חל קודם איסור נבילה, שהרי כשהאדם נעשה בן י"ג כבר נאסר בכל הנבילות, ויום כיפור חל מאוחר יותר.

בדינים שונים[עריכה]

איסור חפצא, כגון קונם (נדר), כתבו הראשונים שיכול לחול על איסור גברא (שו"ת רעק"א מהדורא קמא סה (ד"ה ונראה) מביא רש"י, גרש"ש נדרים א (ד"ה אמנם) בשם ר"ן וריטב"א). אמנם תוס' כתבו שגם בזה אין איסור חל על איסור (הובאו בשו"ת רעק"א שם).

על הלכה למשה מסיני איסור אחר כן יכול לחול (שער המלך מאכלות אסורות ח-ז מעשה חושב שכז).

פרטי הדין[עריכה]

שתי פעולות שונות הנעשות במעשה אחד, נחלקו בהם הראשונים. נקדים, שדין אין איסור חל על איסור נאמר כשהאדם עושה פעולה אחת שיש בה שני איסורים, כגון: אוכל בהמה טמאה שהיא גם נבילה. הפעולה היא אכילה, ויש בה שני איסורים - נבילה ובהמה טמאה ואנו אומרים שאיסור נבילה לא יחול על איסור בהמה טמאה. דוגמא נוספת: בעל מום ששימש בטומאה. הפעולה היא עבודה בבית המקדש, ויש בה שני איסורים - בעל מום וטמא, ואנו אומרים שאיסור טומאה לא יחול על איסור בעל מום.

מחלוקת הראשונים היא במקרה של שתי פעולות במעשה אחד. כגון אדם שהוציא אוכל בפיו מרשות לרשות ובלעו, ביום כיפור שחל בשבת. כאן יש שתי פעולות שונות - הוצאה מרשות לרשות בשבת, ואכילה ביום כיפור, אלא שאת שתיהן הוא עושה במעשה אחד - הבליעה (שבליעתן היא הנחתן). נחלקו הראשונים: רש"י סובר שגם בזה יש דין אין איסור חל על איסור, אולם לדעת התוספות (יבמות לד. ד"ה והוציאו) בזה כן עובר האדם על שני האיסורים, מכיוון ששתי הפעולות שביצע האדם הן שתי פעולות שונות (דן בזה הקובץ הערות לג-א).