איסורים בפעולה ואיסורים בתוצאה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

חילוק בין איסורים שאסור לאדם לעשותם, לבין איסורים שאסור שהם יקרו (בסוגיא זו האריכו הקובץ שיעורים ח"ב כג-ו, והעיון בלומדות יג).

דוגמא לאיסורים בפעולה: חילול שבת, שאסור לעשות את המלאכה בשבת (ואין איסור שהמלאכה תעשה).

דוגמא לאיסורים בתוצאה: חובל באביו, שהאיסור הוא שאביו חבול (ולא בפעולת החבלה).

החילוק[עריכה]

כל האיסורים מתחלקים לאיסורים בפעולה (כגון חילול שבת, שאסור לעשות מלאכה) ואיסורים בתוצאה (כגון חובל באביו, שאסור שאביו יהיה חבול בגללו). ובהרבה איסורים דנו האחרונים האם הם בפעולה או בתוצאה:
  1. איסורים בפעולה: חילול שבת (קובץ שיעורים ח"ב כג-ו), כלאי בגדים (גר"ש שקאפ (יבמות לז ד"ה וע"כ) וקובץ שיעורים (ח"ב חג-ח) בדעת הר"ן).
  2. איסורים בתוצאה: איסורי אכילה והנאה (קובץ שיעורים כג-ח בדעת הר"ן), עריות (קובץ שיעורים ח"ב כג-ו וגר"ש שקאפ יבמות לז ד"ה וע"כ), חובל באביו (שם ס"ק ז), איסור שתי נשים לכהן גדול (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול איסורו בשתי נשים).
  3. איסורים שנחלקו (או חקרו) האם הם בפעולה או בתוצאה: בישול בשר בחלב (עיון בלומדות יג), אותו ואת בנו (עיון בלומדות יג), רציחה (הקובץ שיעורים ח"ב כג-ז: תוצאה, מפענח צפונות יב-ה: חקר בזה), גזל וגניבה (עיון בלומדות יג ומנחת חינוך רכד-ב [ד]: גזל - תוצאה, גניבה - פעולה. וכן דן בזה פרי משה גניבה וגזילה ב. אמנם בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה גניבה) כתב בדעת הרמב"ם שהאיסור בגניבה הוא בתוצאה, ושם (בד"ה גזל יב) כתב שבגזילה יש את שני הדינים יחד - גם פעולה וגם תוצאה), לפני עיוור במכשיל בעבירה (יד מלאכי שסז ואחיעזר פא-ז ד"ה ונראה דגדרי: פעולת ההכשלה, גריפ"פ ל"ת נג (נב: בדפיו) ד"ה ולעניין: מחלוקת מוני המצוות האם פעולת ההכשלה או תוצאת הכישלון), עבירות שבין אדם לחבירו (מהקובץ שיעורים (שם) משמע שכל העבירות שבין אדם לחבירו הן בתוצאה (לגבי חובל באביו ורציחה). אך מצאנו חולקים על כך, כמו שהבאנו לעיל בסמוך שדנו לגבי רציחה, גזל וגניבה, שיש צד שאיסורם בפעולה).
נפק"מ בין איסורים בפעולה לאיסורים בתוצאה:
  1. רק פעולה או רק תוצאה - אלו כמובן הנפק"מ הפשוטות ביותר. כגון מזיק - שיש את החיסרון אך אין פעולת לקיחה - האם עובר בגזל (רבנו יונה ריש אבות: מזיק נכלל בגזל, אך לא מזכיר שם גניבה. אפיקי ים ח"א מב-ה וקובץ שיעורים בבא קמא ק: אינו עובר בגזל).
  2. זמן האיסור - עשה את הפעולה בזמן שהאיסור עדיין לא חל, אך התוצאה קיימת גם בזמן האיסור - האם עבר על העבירה. כגון המדליק את הנר בערב שבת והוא דולק בשבת, שפשוט שאין בזה שום איסור, משום שאת פעולת ההדלקה עשה לפני זמן איסור שבת, והתוצאה - שהנר דולק - אין בה איסור.
  3. בלי כוונה - לשיטת הקובץ שיעורים (ח"ב כג-ו), שסובר שהפטור בדבר שאינו מתכוון ומתעסק בעבירות הוא שנחשב כאילו המעשה נעשה מאליו ולא האדם עשאו, ע"פ זה כתב שבעבירות בתוצאה עובר גם בלא מתכוון ובמתעסק. וכך הסביר את הדין ש"מתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה" - שהאיסור בהן הוא בתוצאת ההנאה.
  4. כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני (לרבא (תמורה ד:)) - זה נאמר באיסורים בפעולה, אך באיסורים בתוצאה גם רבא מודה דמהני. כגון הצורם אוזן בכור, שדין בעל מום אינו בפעולת האדם שהטיל את המום, אלא בתוצאה שיש בו מום, שהרי גם אם היה נופל בו מום מאליו היה נחשב בעל מום. ולכן גם רבא מודה שאע"פ שיש איסור להטיל מום בבכור - אי עביד מהני (ספר המקנה כד-ה אות ד).

ראה גם[עריכה]

מצוות בפעולה ומצוות בתוצאה (שם דנו באותו חילוק לגבי מצוות)