ממון ואיסור

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף איסורים וממונות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

חילוק בין חיובי ממון לבין דיני איסורים ומצוות (הוזכר בקידושין ג:).

דוגמא לדין ממון: גזל.

דוגמא לדין איסור: בל יראה, ציצית.

החילוק[עריכה]

כל הדינים מתחלקים לדיני ממונות ודיני איסורים (ומצוות), וכבר הגמרא חילקה זאת (כגון בקידושין ג: ממונא מאיסורא לא ילפינן). ולגבי דינים רבים חקרו האם הם ממון או איסור. חקירות אלו שייכות בין בחיובי תשלומין, כגון בל תלין - האם חובת התשלום היא מדיני ממונות (ואם לא משלם הרי הוא גזלן) או מדיני איסורים (ואם לא שילם עבר על המצווה), ובין בחלויות, כגון קידושין - האם חל קנין (והאשה קנויה לבעלה) או איסור (שנאסרת לעולם). ונפרט כעת את הדינים שחקרו בהם, בתשלומין ובחלויות:
  1. בתשלומין - בל תלין (משנת יעבץ חו"מ מה), הענקה לעבד עברי (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קיג, קכ, חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד עט), השבת אבידה (גר"א חו"מ קנה-ח: רמב"ם - ממון, רא"ש בבא מציעא ב-ח - איסור. דן בדבריו שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד קג), חלה (עיון בלומדות ז: ר"ת - ממון, יראים - גם ממון וגם איסור), כופר (שערי יושר ו-ט (ד"ה ועפ"י) לגבי העדות עליו, האם היא עדות ממון או עדות איסורים),מצווה לקיים דברי המת (מחנה אפרים זכייה ומתנה כט: מחלוקת רש"י ותוס' האם זו רק מצווה או שהממון כבר שייך לזוכה. קובץ שיעורים כתובות שטו, חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד עח), נדרי צדקה (ר"ן נדרים ז.: ממון, רשב"א ורמב"ן המובאים בו: איסור), חיוב החזרת ריבית (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רנח. והקונטרסי שיעורים בבא מציעא כו-א חקר בין שלושה צדדים: גזל, שעבוד או מצווה), השבת גזל עכו"ם (לדעה שגזל עכו"ם אסור) (בינת ראובן בבא בתרא לא ד"ה ולתרץ), כפייה לבנות בית כנסת (שדי חמד ח"א ב-מד ד"ה בית (עמוד 333) מביא מחלוקת הפוסקים האם משום המצווה או מדין צורכי העיר), כופין על מידת סדום (ברכת אברהם) (בבא בתרא יב:), הפקר בפירות שביעית (אפיקי ים ח"ב כד), הרחקת נזיקין (גר"א חו"מ קנה-ח, דן בדבריו בשיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד קג).
  2. בחלויות - קידושין (קובץ שיעורים ח"ב כז. כתובות ב: תד"ה מציא בתירוץ השני, תוס' הרא"ש ותוס' הרשב"א: כשדהו עבדו שורו וחמורו), גירושין (פרי משה קניינים עב-א), חופה (פרי משה קניינים סז, סח. גרנ"ט יט: רמב"ם - גם קניין וגם איסור), הקדש (האם קנוי להקדש או שיש בו קדושה: אתוון דאורייתא ג, קובץ שיעורים קידושין מב, קהילות יעקב מעילה א, פרי משה קניינים יד-א), הפקר (קניין: קצוה"ח רעג-א בדעת התוס', שערי יושר ה-כג ד"ה ונראה, יד המלך שלוחין ושותפין בתוספת שבסוף הספר. נדר: קצוה"ח שם בדעת הרמב"ם ורש"י).
נפק"מ בין ממון לאיסור:
  1. מה הדין בספק, שהרי בספק ממון הדין הוא שהמוציא מחבירו עליו הראיה (מוחזק), אך בספק איסור דאורייתא הדין הוא שספיקא דאורייתא לחומרא. ובאמת בספיקות רבים נחלקו הראשונים והאחרונים האם הדין הוא שהמוציא מחבירו עליו הראיה או שספיקא דאורייתא לחומרא (נדרי צדקה - ר"ן נדרים ז. ד"ה ולענין, הקדש - שיטה מקובצת בבא בתרא קמט, קידושין - רי"ף קידושין ה: ור"ן שם סוף ד"ה תנו רבנן, הפקר בפירות שביעית - אפיקי ים ח"ב כד, אבידה והרחקת נזיקין - גר"א חו"מ קנה-ח ושיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד קג).
  2. העובר ואינו משלם, האם עבר באיסור גזל (משנת יעבץ (יו"ד יט-ג ד"ה מעתה) לגבי נדרי צדקה).
  3. עדות על דין זה, האם היא עדות ממון וצריך שני עדים, או עדות איסורין ומספיק עד אחד (שערי יושר ו-ט (ד"ה ועפ"י) לגבי כופר).
  4. העובר ואינו משלם, אם הוא ממון א"כ בית דין יורדים לנכסיו, ואם הוא איסור - לא יורדים (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קיג, קכ, חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד עט - לגבי הענקה לעבד עברי). אמנם יש גם איסורים שבית דין יורדים לנכסיו, מדין כפייה על איסורין, כמו שכופין אדם שלא לאכול מאכלות אסורות (בינת ראובן (בבא בתרא לא ד"ה ולתרץ) לגבי השבת גזל עכו"ם).

פרטי הדין[עריכה]

ממונא מאיסורא לא ילפינן (קידושין ג:). אמנם איסור שנובע מממון כן ילפינן מממונא. כגון דין נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם (שאדם צריך לנהוג כמנהגי מקום מושבו), שהוא דין איסור, אך הוא נובע מחזקת יישוב, שהיא דין ממון. ולכן דין כזה כן ילפינן מממונא (יד מלאכי תס).