אפקעינהו רבנן לקידושי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''חכמים יכולים להפקיע קידושי אשה''' {{מקור| | '''חכמים יכולים להפקיע קידושי אשה''' {{מקור|(הוזכר בכתובות ג., גיטין לג., יבמות צ:, בבא בתרא מח:, יבמות ק:)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', השולח גט לאשתו וביטל את הגט, מדאורייתא הגט בטל והיא אשת איש, אך חכמים תיקנו שהגט קיים. ואע"פ שמדאורייתא הגט בטל, תקנתם היתה להפקיע את הקידושין {{מקור| | '''לדוגמא''', השולח גט לאשתו וביטל את הגט, מדאורייתא הגט בטל והיא אשת איש, אך חכמים תיקנו שהגט קיים. ואע"פ שמדאורייתא הגט בטל, תקנתם היתה להפקיע את הקידושין {{מקור|(גיטין לג.)}}. | ||
דוגמא נוספת: אדם שהכריח אשה להתקדש לו, כיוון שעשה שלא כהוגן הפקיעו חכמים את הקידושין {{מקור| | דוגמא נוספת: אדם שהכריח אשה להתקדש לו, כיוון שעשה שלא כהוגן הפקיעו חכמים את הקידושין {{מקור|(בבא בתרא מח:)}}. | ||
'''נקרא גם''' כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש<ref>אמנם יתכן שיש חילוק בין שתי הלשונות הללו, כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם.</ref>. | '''נקרא גם''' כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש<ref>אמנם יתכן שיש חילוק בין שתי הלשונות הללו, כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם.</ref>. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם''' שהקידושין מופקעים דנו האם הוא מדין תנאי, שהאדם מקדש על תנאי שחכמים ירצו, וכיוון שחכמים אינם רוצים בקידושין ממילא תנאו בטל {{מקור| | '''בטעם''' שהקידושין מופקעים דנו האם הוא מדין תנאי, שהאדם מקדש על תנאי שחכמים ירצו, וכיוון שחכמים אינם רוצים בקידושין ממילא תנאו בטל {{מקור|(והוסיף הרעק"א (כתובות ג.) שהתנאי אינו על מנת שירצו חכמים אלא על מנת שלא ימחו)}}, או שהוא דין הפקעה, שחכמים עקרו את הקידושין {{מקור|(ובטעם לזה חידש החתם סופר (בשו"ת אה"ע קט בסופו) שכיוון שמקור קידושי אשה בכסף הוא משדה עפרון, א"כ כמו שחכמים יכולים להפקיר את שדהו של האדם כך יכולים גם להפקיע ממנו את אשתו)}}. | ||
ויש בזה ארבע דעות בראשונים: | ויש בזה ארבע דעות בראשונים: | ||
א) תנאי {{מקור| | א) תנאי {{מקור|(ריטב"א המובא בשיטה מקובצת כתובות ג., מרדכי קידושין סימן תקכב)}}. | ||
ב) הפקעה {{מקור| | ב) הפקעה {{מקור|(כך משמע מרמב"ן בשיטה מקובצת כתובות ג., שכתב שלאחר האפקעינהו האשה נאסרת לכהונה מדרבנן)}}. | ||
ג) מחלוקת הסוגיות: לחלק מהסוגיות {{מקור| | ג) מחלוקת הסוגיות: לחלק מהסוגיות {{מקור|(בבא בתרא מח: ויבמות ק:)}} הפקעה, ולחלק מהסוגיות {{מקור|(כתובות ג., גיטין לג., יבמות צ: - שהגמרא הוסיפה בהן "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש")}} תנאי {{מקור|(כך משמע מהרשב"ם בבא בתרא מח: ד"ה מר בר רב אשי, אך אפשר להבין בו שאין מחלוקת ולכו"ע הוא תנאי. וכן ההו"א בתוס' שם (ד"ה תינח) שהיא מחלוקת סוגיות)}}. | ||
ד) תלוי באיזה מקרה: כשהקידושין נעשו שלא כהוגן, כגון שהכריח אותה להתקדש לו - הפקעה, אך כשהקידושין נעשו כהוגן, כגון שביטל את הגט - לא יכלו להפקיעם, ולכן הוא מדין תנאי {{מקור| | ד) תלוי באיזה מקרה: כשהקידושין נעשו שלא כהוגן, כגון שהכריח אותה להתקדש לו - הפקעה, אך כשהקידושין נעשו כהוגן, כגון שביטל את הגט - לא יכלו להפקיעם, ולכן הוא מדין תנאי {{מקור|(תוס' בבא בתרא מח: ד"ה תינח, והוסיפו שההפקעה היא מדין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה. שו"ת הריב"ש שצט ד"ה ואין)}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''גירושין''' - חידשו הראשונים שגם בהם יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו {{מקור| | '''גירושין''' - חידשו הראשונים שגם בהם יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו {{מקור|(רמב"ן גיטין כ. (ד"ה הא) בשם יש אומרים)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אישות דרבנן''' - חידש הברית אברהם {{מקור| | '''אישות דרבנן''' - חידש הברית אברהם {{מקור|(אה"ע נט-ה)}} שאע"פ שבאפקעינהו פוקעת האישות דאורייתא, אעפ"כ נשארת אישות דרבנן. ונפק"מ שאם נישאת לאחר בניה מזרים מדרבנן, שהרי היא עדיין אשת איש מדרבנן. | ||
גרסה מ־18:25, 22 ביולי 2008
|
|
הגדרה
חכמים יכולים להפקיע קידושי אשה (הוזכר בכתובות ג., גיטין לג., יבמות צ:, בבא בתרא מח:, יבמות ק:).
לדוגמא, השולח גט לאשתו וביטל את הגט, מדאורייתא הגט בטל והיא אשת איש, אך חכמים תיקנו שהגט קיים. ואע"פ שמדאורייתא הגט בטל, תקנתם היתה להפקיע את הקידושין (גיטין לג.).
דוגמא נוספת: אדם שהכריח אשה להתקדש לו, כיוון שעשה שלא כהוגן הפקיעו חכמים את הקידושין (בבא בתרא מח:).
נקרא גם כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש[1].
מקור וטעם
בטעם שהקידושין מופקעים דנו האם הוא מדין תנאי, שהאדם מקדש על תנאי שחכמים ירצו, וכיוון שחכמים אינם רוצים בקידושין ממילא תנאו בטל (והוסיף הרעק"א (כתובות ג.) שהתנאי אינו על מנת שירצו חכמים אלא על מנת שלא ימחו), או שהוא דין הפקעה, שחכמים עקרו את הקידושין (ובטעם לזה חידש החתם סופר (בשו"ת אה"ע קט בסופו) שכיוון שמקור קידושי אשה בכסף הוא משדה עפרון, א"כ כמו שחכמים יכולים להפקיר את שדהו של האדם כך יכולים גם להפקיע ממנו את אשתו).
ויש בזה ארבע דעות בראשונים:
א) תנאי (ריטב"א המובא בשיטה מקובצת כתובות ג., מרדכי קידושין סימן תקכב).
ב) הפקעה (כך משמע מרמב"ן בשיטה מקובצת כתובות ג., שכתב שלאחר האפקעינהו האשה נאסרת לכהונה מדרבנן).
ג) מחלוקת הסוגיות: לחלק מהסוגיות (בבא בתרא מח: ויבמות ק:) הפקעה, ולחלק מהסוגיות (כתובות ג., גיטין לג., יבמות צ: - שהגמרא הוסיפה בהן "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש") תנאי (כך משמע מהרשב"ם בבא בתרא מח: ד"ה מר בר רב אשי, אך אפשר להבין בו שאין מחלוקת ולכו"ע הוא תנאי. וכן ההו"א בתוס' שם (ד"ה תינח) שהיא מחלוקת סוגיות).
ד) תלוי באיזה מקרה: כשהקידושין נעשו שלא כהוגן, כגון שהכריח אותה להתקדש לו - הפקעה, אך כשהקידושין נעשו כהוגן, כגון שביטל את הגט - לא יכלו להפקיעם, ולכן הוא מדין תנאי (תוס' בבא בתרא מח: ד"ה תינח, והוסיפו שההפקעה היא מדין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה. שו"ת הריב"ש שצט ד"ה ואין).
בדינים שונים
גירושין - חידשו הראשונים שגם בהם יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו (רמב"ן גיטין כ. (ד"ה הא) בשם יש אומרים).
פרטי הדין
אישות דרבנן - חידש הברית אברהם (אה"ע נט-ה) שאע"פ שבאפקעינהו פוקעת האישות דאורייתא, אעפ"כ נשארת אישות דרבנן. ונפק"מ שאם נישאת לאחר בניה מזרים מדרבנן, שהרי היא עדיין אשת איש מדרבנן.
הערות שוליים
- ↑ אמנם יתכן שיש חילוק בין שתי הלשונות הללו, כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם.