ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי
|
|
ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי היא אסופת מאמרים של ד"ר זֹהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, שמתמחה בנושאי: צמחיית ארץ ישראל והחי של ארץ ישראל - בהתאם להלכה. מטרת הספר להציג את ההיבטים הבאים: הפן הרעיוני, הבוטני, ההיסטורי וכן מעט מן ההלכתי.
חלק לא מבוטל של מאמרי הספר עוסקים בשאלת הזיהוי של ארבעת המינים, כך שיהיו כשרים לקיון המצווה.
דר' זהר מציין כי לכל המינים יש זיקה למים. בתלמוד ירושלמי נכתב במסכת תענית כי :"טעמיה דר' אליעזר ע"י שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכן הן באין פרקליטין למים" (דף א',א' פרק א' הלכה א' גמרא). כמו כן, כן הועלת הסברה כי הם מייצגים את נופה הטבעי והחקלאי של ארץ ישראל.
סוגיות נוספות בספר הן: האם ניתן לקבוע איך נראו האתרוגים בתקופת חז"ל, מתי החלה תופעת האתרוגים המורכבים, המהג הקדום של תוספת עצי הדס, זיהוי הערבה וזמינות ארבעת המינים בקהילות אירופה וההשלכות ההלכתיות הנובעות מכך.
מסקנות הספר
מאסופת המאמרים בספר עולות המסקנות הבאות:
- קיים הבדל גדול בין הקריטריונים לקביעת כשרות ארבעת המינים בספרות חז"ל לכשרות והדרישות המקובלות בימינו. גוברת המגמה של דקדקנות והידור יתר - ביחוד בכל האמור לאתרוגים מורכבים ו"מהודרים".
- אשר ללולב, היתה העדפה להשתמש בעצים שנשתבחה ארץ ישראל. בעת העתיקה גדל בארץ רק התמר המצוי (Phoenix dactylifera) ולכן אין מקום לשאר מיני עצי הדקל, הנפוצים היום בתור עצי נוי.
- רעיון נןסף, שהמצוות ניתנו לעם ישראל היושב בנחלתו באה לידי ביטוי שבארץ ניתן לקיים מצווה זו באופן טבעי ובהידור, שכן הללו מצויים כאן בשפע - בניגוד לארצות אירופה.
- ממצאים ארכאולוגיים יש להם השלכות לגבי סוגיית הלולב: האם הוא ניטל פתוח או סגור. מתחריטי מטבעות קדומים מתקופת המרד הגדול וכן מפסיפסים שלבתי כנסת עולה ששתי האפשרויות היו קיימות. עם זאת, זהר עמר מזהיר כי לעיתים לאומן יש נטיה לשפר את עבודתו משיקולים אומנותיים. שהרי איך נסביר את התופעה הנראת בממצאים: שני לולבים ואתרוג או לולב ושני אתרוגים [1].
- כאשר בית המקדש עמד על מכונו, הוא היה גורם מלכד לעם. המדרשים רואים בארבעת המינים מעין ייצוג סימלי לשכבות החברה היהודית ואיגודם ביחד מורה על אחדותם.
פרי עץ הדר
במוקד דיוני הספר עולה שאלת הזיהוי של פרי עץ ההדר, הנדרש למצווה בהתאם לכתוב:"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" (סםר ויקרא, כ"ג,מ'). מוצאו של העץ הוא מדרום-מזרח אסיה, אך ידוע בארץ ישראל כבר בתקופת המקרא.
הערות שוליים
- ↑ מטבעות המרד הגדול